יום שישי, 2 בספטמבר 2011

לא אקטואלי - 2.9.11


אגרה רמה

בחודש האחרון וגם לפני כן, התמקד השיח החברתי-כלכלי בשאלת הסוציאליזם מול הקפיטליזם, כאילו אין מצבי ביניים. המציאות, אפעס, קצת יותר מורכבת, ובהתאם לכך, גם הפתרונות לתחלואים שבמצב הקיים. דוגמא אחת כזו היא מסלול האגרה בכניסה לתל-אביב: על מנת להקל על בעיית הפקקים בכניסה לתל אביב נסלל נתיב חדש, על ידי יזם פרטי(!), אשר עבור השימוש בו נגבה תשלום נוסף. עם השקת המיזם הושמעה ביקורת פבלובית נגד הכביש לעשירים בלבד. בפועל, דאג הרגולטור (המדינה), להסדר שיכלול מרכיבים חברתיים הוגנים: לדוגמא, הותרה הנסיעה חינם בנתיב האגרה לרכבים בהם יש לפחות ארבעה נוסעים, הטבה שמאגדת יחדיו קבוצות נוסעים המבקשים לחסוך בדלק ובזמן. בנוסף, הופעל שירות 'חנה וסע' המאפשר לנהגים להשאיר את רכבם בחניון וליהנות משירותי ההסעה החינמית שנוסעת במסלול המהיר. כביש 1 לקפיטליסטים וסוציאליסטיים.


בירור הבוררות
לאחרונה פורסמה הצעת חוק ממשלתית בדבר בוררות חובה אשר מאפשרת לקבוע, ללא צורך בהסכמת בעלי הדין, כי תיקים מסוימים יועברו לבורר פרטי, וזאת על מנת להתמודד עם העומס בבתי המשפט. מי שיצא נגד היוזמה הוא שופט העליון בדימוס, יצחק זמיר, שתקף את יעקב נאמן, יוזם החוק, בטענה כי שר המשפטים מוביל הפרטה של מערכת המשפט במקום למנות שופטים נוספים. גם מי שתומך במדיניות ההפרטה יתקשה לקבל את הצעת החוק של נאמן, ובמיוחד כשהצעת החוק לא מקפידה על חששות לניגוד עניינים בין הבורר בעל העיסוקים השונים לבין בעלי הדין, אלא מסתפקת בהצעת חלופה לפיה העיסוק כבורר תהא עיסוק יחיד. חלופה שעורכי הדין יתנגדו לה ולכן לא תתקבל בהליך החקיקה העתידי. הפיתרון המתבקש, אותו מציע גם זמיר, הוא מינוי שופטים נוספים. מצד שני, בשיטה לפיה מתמנים שופטי בית המשפט כיום, ברור מדוע נאמן מעדיף שלא למנות שופטים נוספים.

ניו-דיל משפטי
במחקר חדש שפרסם המכון לאסטרטגיה ציונית בוחן ד"ר אביעד בקשי את שיטת מינוי השופטים ב-15 דמוקרטיות מערביות ובו הוא מראה כי במדינות בהן לבית המשפט העליון יש סמכות לפסול חוקים, הרשות המבצעת ו/או הרשות המחוקקת הם המחליטים על מינוי השופטים. פרט להודו, רק בישראל, בה השופטים נטלו לעצמם את הסמכות לפסול חוקים, מעורבים שופטים (וגם נציגי עורכי הדין שנמצאים בניגוד עניינים מובנה אל מול השופטים) בהליך מינוי השופטים. בהתאם לכך נובע כי שיטת מינוי השופטים בישראל אינה משקפת את ערכי הציבור ורצונותיו ועל כן פוגעת הן בערכי הדמוקרטיה והן בזהותה היהודית של המדינה. לאמתו של דבר, הפיתרון הראוי אינו הפרטה של מערכת המשפט אלא ניו דיל: עיבוי משמעותי של מערך השופטים, אשר ייבחרו על ידי נציגי הציבור בלבד, באופן שיבטיח נאמנות ערכית של הרשות השופטת לעולם ערכיו של הציבור הישראלי.

דובר מן
השבוע זכיתי להשתתף בסיור שנערך מטעם קבוצת 'צעירים למען ירושלים' בהדרכתו החד פעמית של דובר צה"ל הפורש, תא"ל אבי בניהו. מעבר לאבניה של ירושלים, הסיור חשף את המשתתפים גם לעולם הדוברות ויחסי הציבור. ראשית, משום שכשמביאים דובר להוביל סיור, אפשר לסמוך עליו שהוא ידאג לכיסוי תקשורתי הולם. שנית, בשל הפער העצום בין העמדות הגלויות למציאות בשטח. דוגמא אחת היא שכשחצינו את קו התפר, שאלתי את בניהו אם הוא רואה אפשרות שגבול עתידי יעבור על תוואי הרכבת הקלה. בניהו, שועל קרבות מדיה ותיק, סירב ליפול בפח ותשובתו הרשמית הייתה שהוא מסרב להיכנס לשדה המוקשים שנפרש לפניו. הוא כן הסכים לציין את העובדה שמילולית, הוא לא רואה כל גבול מול עיניו.

מים לדוד המלך
למי שפספס, הזדמנות נוספת לסייר בעיר דוד תינתן ביום חמישי הקרוב במסגרת כנס מחקרי עיר דוד ה-12, אשר יכלול את קיומם של סיורים והרצאות חינם אין כסף. מומלץ במיוחד הסיור בדרך עולי הרגל, מנהרת המסתור מעיר דוד אל אבני הכותל המערבי.

כל שופר
החל מיום רביעי הקרוב תוצג במוזיאון ארצות המקרא ירושלים תערוכה חדשה: שופרא דשופרא – השופר כעד להיסטוריה. מלבד המגוון הרחב של השופרות, במסגרת התערוכה יוצגו גם סיפורים אישיים הקשורים לשופר מאת כל המי ומי, מהרב לאו עד מרגלית צנעני (כפרה עליה). כמו כן ניתן לשלוח למשרדי המוזיאון סיפורים נוספים, אשר המרגשים מביניהם יזכו להיכלל בתערוכה.

זה הזמן לסלוח
יהי רצון וברוח ימי חודש הרחמים והסליחות, ישמש קולו של השופר לא רק לעורר בנו הרהורי תשובה אלא גם להזכיר לנו שתשובה לא נועדה רק כדי שיסלחו לנו, אלא שגם אנו ננצל את ההזדמנות ונסלח לאחרים.

שלום כיתה
ב'.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה