יום שישי, 21 באוקטובר 2011

לא אקטואלי - 21.10.11


כאילו הציל
כל המרחם על נפש אחת, סופו שיתאכזר לעולם מלא.

לולב מכופף
מדי שנה מייבאת מדינת ישראל ממצרים כ-700 אלף לולבים, שהם יותר משליש מכמות הלולבים המבוקשים בקהילות היהודיות בארץ ובעולם. השנה החליטה ממשלת מצרים לאסור את היצוא, ובתגובה אישרה שרת החקלאות באופן חריג לייבא לולבים מרצועת עזה, וזאת על אף האיסור הגורף הקיים משנת 2007 להעביר סחורות מעזה לישראל. אלא שאז סירב משרד החקלאות הפלסטיני בעזה לאפשר את מכירת הלולבים בתואנה כי עצי הדקל ברצועה סובלים ממחלה. כמו אותו העבד שגם אכל את הדג המבאיש, גם קיבל מלקות וגם שילם קנס גבוה, כך גם ישראל הפרה את הסגר שהופעל נגד ממשל החמאס וגם לא ראתה מהם אף לולב. מחסור הלולבים, הושלם לבסוף  באמצעות ייבוא מעבר הירדן.

רגש
זה השכל החדש.

מחאה חברתית-לאומית
הדי המחאה החברתית של הקיץ מסרבים לשכוך על רקע דחיית המלצות ועדת טרכטנברג בידי ראשי המחאה. מבלי להתייחס לשאלה האם הביקורת כלפי הוועדה היא עניינית (היא לא, בעיקר כשהאלטרנטיבה היא לפנות את הבמה ולהתרחק מאור הזרקורים הממכר), הגיעה השעה לקיים חשבון נפש ולקבוע את יחסו של המשק הישראלי כלפי תנועת הגלובליזציה. בעולם הגלובלי של היום, בו תאגידים בין לאומיים משתלטים על חברות ישראליות, הציבור בישראל לא נהנה מהשגשוג הכלכלי שרווחיו זולגים אל מעבר לים והאינטרסים של האזרח הישראלי מפנים את מקומם לטובת אינטרסים זרים. על כן, למרות שהמחאה הובלה על ידי לא מעט אנרכיסטים שחולקים באופן בסיסי על עצם קיום המרכיב המדינתי כחלק מזהותו של האזרח הקטן, ראוי למנף את המחאה החברתית באמצעות שיח פטריוטי גאה לטובת אימוץ עקרונות כלכליים מתאימים. את הציבור הישראלי, ללא הבחנה בין ימין ושמאל, קפיטליסטים וסוציאליסטיים ניתן וצריך לאחד סביב הרצון לחזק את המשק הישראלי באמצעות עידוד צריכתם של מוצרים כחול לבן. אה כן, וגם לא לשכוח את המאבק בריכוזיות.

רפואה לא משלימה
מאד פופולארי לתמוך בשביתת הרופאים המתמחים וגם לי ברור שצריך לשפר את תנאיהם באופן משמעותי, לטובתם ולטובת חולי ישראל. אבל בכל זאת יש כמה עובדות שחשוב לזכור: ראשית, הרופאים הצעירים למדו בבתי ספר לרפואה הממומנים בחלקם הניכר על ידי משלמי המסים. שנית, צעירים רבים שביקשו ללמוד רפואה ונדחו מפאת מחסור בתקנים נאלצו לוותר על חלומם או ללמוד בחו"ל, לשלם יותר ולהיפרד לכמה שנים מסביבתם. שלישית, לא בטוח כלל שחלה הרעה בתנאיהם של הרופאים מאז בחרו הרופאים הצעירים ללמוד רפואה. כל אלה מהווים התחייבות מוסרית של כל רופא צעיר להמשיך ולשמש כרופא במדינת ישראל ומביאים למסקנה כי התפטרות קולקטיבית מהווה, במובנים מסוימים, לא פחות מאשר סירוב פקודה המוני.

פרקי אמהות
תקופת השבתות וחגים אשר אנו קרובים לסיומה מהווה מבחן לא פשוט ליחסי הורים וילדים אפילו במשפחות הכי טובות. על מנת להפחית מהמטענים שאולי הצטברו בליבם של הילדים על אימהותם, מומלץ לילדי ישראל לקרוא את "בבקשה תשגיחי על אימא", אשר יצא לאחרונה בתרגום לעברית. הספר, אשר נכתב על ידי הסופרת הקוריאנית קיונג סוק שין, ממחיש באמצעות סיפורה של משפחה המובא מנקודת מבטם של ארבע דמויות את הפער הנצחי שבין חלומות האם לצרכי הילדים. הרומן מתאים מאד לחברה הישראלית, במיוחד לאור קווי הדמיון לחברה הקוריאנית: שתי חברות שעברו במהירות מחברות מסורתיות-קולקטיביסטיות לחברות מודרניות-אינדיבידואליסטיות. לטובת שיפור יחס הילדים לאבותיהם, דרוש ספר נוסף.

ברוכים הבהאיים
למי שנהנים מהבעיה ההפוכה ומבקשים להמשיך ולבלות במסגרת התא המשפחתי גם ביום שישי נעים זה, מומלץ להגיע לגנים הבהאיים בחיפה, בהם ייערך יום פתוח לרגל ציון עשור להשלמתן של 19 הטראסות המרכיבות את הציר המרכזי של המתחם המפואר. למבקרים בפעם הראשונה בגנים, אסור להחמיץ את הסיורים המודרכים הכוללים סקירה על תולדות הדת הבהאית. לקצרים בזמן: מדובר דת מונותיאיסטית שצמחה מהאסלאם השיעי בפרס לפני כ-150 שנים שהיום מאמיניה נרדפים באיראן, בין השאר, בשל קשריהם עם האויב הציוני – סיבה נהדרת לגלות אמפתיה למעט המאמינים הבהאיים שמביאים תיירים רבים לארצנו.

נוסחא בטוחה
אין רגש אין דאגות.

3 תגובות:

  1. כמה שירותי אתה כלפי הקצרים בזמן. אין ספק: קיצור רצית - לעדי פנית!
    ותודה על ההמלצה על ההרצאות המעניינות בון-ליר.

    השבמחק
  2. קראתי את הטור שלך בשבת... ואני מגיבה- זה ארוך, אתה לא באמת חייב לקרוא את הכול..
    בקשר לשכר הלימוד, בארץ – הלימוד באוניברסיטאות בארץ מסובסד לכל המקצועות, אז נכון שלהכשיר רופא זה יקר יותר אבל זאת לא החלטה של הסטודנטית זו מדיניות (ואם כך, אולי המדינה צריכה להחתים את כל הלומדים באוניברסיטאות הנהנים מסבסוד שהם חייבים להשאר בארץ??). עצוב בעיני שהמדינה לא מצליחה לשמור את ההשקעה שלה, וזה כמובן נכון לכל התחומים ולא רק לסטודנטים לרפואה (בדיוק קראתי השבת את הספר של סטף וורטהיימר אז אני מושפעת...), בכל מקרה, אם כבר אנחנו בקטע של התלוננות על המדיניות הכושלת הזאת- אבסורד בעיני שבמקום שהמדינה תבנה בתי ספר נוספים לרפואה ותגדיל את מכסת האנשים הלומדים רפואה(בית הספר לרפואה בצפת שיפתח השנה ב"ה הוא מבחינת מעט מידי ומאוחר מידי- המחסור כבר קיים) היא בונה בכל התחזיות שלה על הסטודנטים שלומדים בחו"ל.
    [אגב, מה שהמדינה עשתה בעבר כדי להשאיר סטודנטים שסיימו ללמוד בארץ- זה להעביר את השלמת ההכשרה לאחרי הסטאז'- כלומר היום סטז'רים בבתי חולים לא נקראים "רופאים", וכדי לקבל את התואר – חייבים לעשות שנת סטאז' בארץ (שזו אגב סוג של שנת עבדות...)].

    בקשר לעניין ששום דבר לא השתנה לכאורה – לכאורה זה נכון, כשאתה צעיר אתה יכול להיות מאוד אופטימי ותמים... אגב- השביתה לפני כעשר שנים, לאחריה נחתם הסכם שמנע את השבתת המערכת לעשור (לכן הכל התפרץ השנה) בין היתר בהסכם הזה הוסכם על תוספת תקנים משמעותית לאורך העשור הזה, כמובן שבפועל לא הוספו תקנים [וחלק נכבד (אם לא רוב, אני לא זוכרת מספרים מדויקים) מהתקנים ה"מובטחים" בהסכם החדש הם בכלל התקנים שהובטחו מההסכם הקודם ] מה שאני מנסה להגיד זה שכשהמתמחים של היום למדו רפואה המערכת היתה אמורה להשתנות והיא לא, אז זה לא נכון שלכאורה לא חלה הרעה בתנאים אבל בפועל- חלה בהחלט הרעה בתנאי העבודה- כשיש יותר חולים במדינת ישראל (בגלל גדילת האוכלוסיה וכו') ומספר התקנים לא גדל (משנות השבעים המאוחרות בערך) אז בהחלט זו הרעה בתנאי העבודה! ובטח ובטח שחלה הרעה באיכות הרפואה אותה מקבל האזרח.
    אני לא אדבר על המשכורת שבעיני זה לא הגיוני שאדם שלמד מעל 19 שנות לימוד מקבל משכורת מגוחכת (עשרים ומשהו שקלים בשעה... אתה יכול להסתכל על תלושי השכר של רופאים שהתפרסמו לאחרונה בתקשורת) ושההסכם שנחתם עם ההסתדרות הרפואית בקיץ לא משפר את התנאים (תוספת של שקל לשעה בשנה-אני לא חושבת שזה מפצה על העליה במדד...) אלא מרע אותם (מלבד השכר המגוחך, אין שום סיבה שאנשים ישארו בארץ/במערכת הציבורית כשפתאום מחייבים רופאים מומחים לעשות תורנויות, וכמובן- גם השכר של הרופאים המומחים הצעירים מגוחך- וגם פה, התפרסמו בתקשורת השנה מספיק תלושי משכורת לראייה..).

    אני בכלל לא אדבר על שלילת החרות הבסיסית- לבחור את עיסוקך ואת מקום העבודה שלך. כשפעמיים בית המשפט מחליט שההתפטרות שלך לא תקפה. (אגב, אם היא לא תקפה, וכולם ידעו שהיא עומדת להגיע, למה לעזאזל נזכרו לדון רק אחרי מועד תאריך ההתפטרות, למה לעזאזל בחודשיים האלה שלפני ההתפטרות אף אחד לא עשה שום דבר?? למה לא הודיעו למתפטרים שההתפטרות שלהם לא תקפה לפני שהיא נכנסה לתוקף?).

    יש לי עוד מלא דברים להגיד, אבל פשוט אין לי כח להתחיל לשפוך את הכל, ואני בטוחה ששמעת מספיק. יש לי עוד 2 דברים אחרונים להגיד:
    - מבחינתי המערכת כמו שהיא היום פשטה את הרגל ובעצב רב ובהלם (מעצמי, כן?) אני אומרת שכיום אני בהחלט שוקלת ללכת להתמחות בחו"ל.
    - אני לא יודעת מתי הפעם האחרונה שיצא לך להיות במיון (אני מקווה שמזמן מזמן אם בכלל) אבל אני הייתי הרבה במיון לאחרונה, גם בתור סטודנטית עם הצוות הרפואי וגם בתור בת משפחה של חולה. לאחר ביקור במיון ובמחלקות אני יכולה להגיד שהקשיים במערכת הם קשיים אמיתיים מאוד. הרופאים, האחיות, שאר הצוות- הם לא "עצלנים" ובאמת באמת שלא מדובר רק על כסף. אנשים אומרים שזה לא מוסרי להתפטר, אבל לפעמים ההרגשה היא שזה פשוט כל כך לא מוסרי לעבוד במערכת כזאת כשאתה באמת לא יכול לתת לחולה את מה שמגיע לו. זה מתסכל- מכל הצדדים. אני חושבת שהמתמחים והרופאים המומחים של היום שממשיכים לצעוק ולהרתיע ולהלחם על זכויותיהם (וזה לגיטימי מאוד) וזכויות החולה, עושים את המעשה הכי מוסרי שאפשר בשעה שכזאת- הם מנסים לא לתת למערכת להמשיך להתדרדר לתהום שאולי אין ממנה דרך חזרה.

    השבמחק
  3. אני מסכים עם כל הטענות שלך ואני בעד מחאת הרופאים. הבעיה היחידה מבחינתי, היא נושא ההתפטרות הקולקטיבית, שהיא לא לגיטימית לדעתי מהסיבות שציינתי.
    מה שכן, התיאור שלך לגבי היחס של המדינה למחאה מוכיח לצערי שגם הנושאים והנותנים מצד המדינה לא מגיעים בידיים נקיות (אי קיום ההסכם הקודם + התעלמות ממכתבי הפיטורין עד לרגע האחרי האחרון) - וחבל.
    אשמח לדעת מי הם אלה מצד המדינה שקובעים את המדיניות בנושא. נערי האוצר? משרד הבריאות? פקידים? נבחרי ציבור?

    השבמחק