יום שישי, 28 באוקטובר 2011

לא אקטואלי - 28.10.11


שוביניזם בסביבה
השנה זו הפעם השלישית שמבחר קהילות יכריזו על שבת פרשת נוח כשבת של קיימות יהודית, וזו כבר הופכת להיות מסורת. מעבר לפעילויות השונות שייערכו בבתי כנסת וקהילות בכל רחבי הארץ, יקדיש מכון התורה והארץ את עלון השבת שלו לנושא יהדות וסביבה, בשיתוף פעולה עם עמותת 'טבע עברי', שעומדת מאחורי הרעיון של שבת הקיימות. הבשורה הטובה בכך שמכון הלכתי חשוב לוקח על עצמו את הטיפול בסוגיה הירוקה היא שראוי ונכון שהשיח הסביבתי לא יישאר רק ברובד החינוכי, אלא גם יבוא לידי ביטוי בהלכה. הבשורה הרעה היא שגם אותו מכון הלכתי מגלה סממנים ניאו-חרדיים ומשמיט את השמות הפרטיים של המשתתפות בכתיבת העלון. מעניין מה הייתה אומרת על כך ב', אשתו של רבי מאיר, אשר בגמרא שמה הופיע במלואו.

מציונות תצא תורה
לפני כשנתיים אישרה הכנסת את הרפורמה במינהל מקרקעי ישראל אשר ביקשה להעביר חלק מאדמות המדינה לידיים פרטיות. במסגרת תפקידי אז, כמנהל צוות הקרקעות של המכון לאסטרטגיה ציונית, הצגתי את עמדת המכון בפני חברי ועדת הכלכלה של הכנסת. עם סיום דבריי, טען חבר הכנסת כרמל שאמה (אז עוד לא הכהן), כי הוא מבין את הקשר בין ציונות למי שיושב על הקרקע, אך אינו מבין את הקשר בין ציונות לבעלים על הקרקע. באופן אינסטינקטיבי הפניתי אותו לדברים שנאמרו בקונגרס הציוני החמישי עם הקמת קק"ל ובדבר ימי הכנסת עת כונן חוק יסוד: מקרקעי ישראל. יש להודות שהתשובה שנתתי לא סיפקה אפילו אותי, וכשסיפרתי על כך לחבריי מתוכנית המנהיגות הצעירה של המכון לאסטרטגיה ציונית, החלטנו להקים בית מדרש לציונות שמטרתו להוריד את האבק מארון הספרים הציוני ולהכיר את הטקסטים המכוננים של הוגי הרעיון הציוני לגווניו. היום, לאחר פעילות חובבנית למדי של קבוצת לימוד, החליט המכון לאמץ את הרעיון וייסד תוכנית מקצועית ומסודרת שתתחיל בחורף הקרוב. ההרשמה בעיצומה.

שלג דאשתקד
ביום שני הקרוב ייערך בבית אבי-חי שבירושלים טקס הענקת הפרס לעיתונאות של המרכז העולמי של בני ברית לשנת 2011, אשר יכלול הרצאה מרכזית של דן שפירו, שגריר ארצות הברית בישראל. אחת הזוכות בפרס, אשר מוענק מדי שנה לאנשי תקשורת שהצטיינו באופן סיקור התפוצות בתקשורת הישראלית, היא במבי שלג הבלתי-נלאית, עורכת ומייסדת כתב העת 'ארץ אחרת'. במבי זכתה בפרס בזכות הגיליון המיוחד שהפיקה בשנה שעברה ועסק בעתידה של יהדות אמריקה, עבורם ישראל הופכת יותר ויותר לארץ אחרת.

ים המוות לערבים
ב-15 הימים שנותרו עד לסיום ההצבעה לבחירת שבעת פלאי תבל אנו צפויים לשמוע יותר ויותר קולות משמאל נגד ההצבעה לטובת ים המלח בשל העובדה שהרשות הפלסטינאית אינה נהנית מהיתרונות הכלכליים הגלומים בים המלח. כמובן שלא הכללתו של ים המלח כאחד מפלאי תבל היא זו שמפריעה, שהרי מדובר על ניסיון להשתמש בתחרות כפלטפורמה לקידום השיח הפרו-פלסטיני. שיהיה. סביר להניח שיהיו גם כמה חובבי תקשורת מימין שיצאו נגד התחרות לאור העובדה שבאתר התחרות מוגדר כי ים המלח נמצא בישראל, ירדן ופלסטין. את אותם הנודניקים ארגיע בכך שלא מצוין מאיזה צד של ים המלח נמצאת פלסטין.

חופש השיטוי
מדי שנה מפרסם המכון הישראלי לדמוקרטיה את מדד הדמוקרטיה הישראלית. לקראת פתיחת שנת הלימודים באוניברסיטאות מעניין לבדוק דווקא את הממצאים לגבי יחסם של הישראלים לאקדמיה. מהמדד עולים כמה ממצאים מעניינים: ראשית, רוב הישראלים חושבים שלמרצים אסור להביע דעות פוליטיות. שנית, רוב עוד יותר גדול חושב שהמדינה צריכה לפקח על תכני הקורסים. ממצא נוסף ואולי הכי פחות מפתיע הוא שכנראה מי שענו לסקר הם קצת יותר חכמים מאלה שערכו אותו. אחרת קשה להסביר מדוע עורכי הסקר מתבלבלים וחושבים שחופש אקדמי מקנה חופש ביטוי להביע דעות פוליטיות בהרצאה שאמורה להיות מקצועית, ועוד יותר מכך מתקשים להבין שבמקרה של האקדמיה הישראלית דווקא פיקוח על תכני הקורסים יכול שיאפשר חופש אקדמי נרחב הרבה יותר מהמצב כיום.

שניים מקרא אחד אבחון
מנהג יפה עשה לו מכון ון-ליר בירושלים אשר מדי שנה מחבר את פרשת השבוע לציבור הרחב באמצעות סדרת הרצאות שעוסקות בקשר שבין הפרשה לתרבות. בשנים האחרונות נסבו הסדרות סביב קולנוע, תיאטרון, אמנות ומוסיקה. החל מיום ראשון האחרון, מבקשת סדרה חדשה להביא את סיפורי המקרא דרך הפריזמה הפסיכולוגית והפסיכואנליטית. ההרצאות מועברות על ידי מרצים בכירים המתחלפים מדי שבוע ואחריהן ניתן יהיה לעקוב גם בשידור ישיר ברשת האינטרנט, היישר מהספה.

אחרי החגים
נו, מתגעגעים?

4 תגובות:

  1. היה מעניין לקרוא כיצד הוקם לפני שנים רבות כשהכרמל היה רק שאמה, כשהציונים היו פחות ידענים וכשהביצות כבר יובשו, בית המדרש לציונות. איזו תשובה היית נותן כיום? ומה אם מותר לשאול ההבדל בין ה"פעילות החובבנית למדי של קבוצת הלימוד" לבין התכנית במתכונתה החדשה?
    ואגב אהבתי את דרכי ההרגעה שלך...

    השבמחק
  2. 1. הנה תשובה מעודכנת שפרסמתי לפני חצי שנה, על רקע הלימוד בבית המדרש: "יצא שכרה בהפסדה – מה היו אומרים ראשי הציונות על הפרטת הקרקעות?", סיוון תשע"א מאי 2011, מוסף עמדה של 'מקור ראשון': http://izsvideo.org/papers/emdarbel.pdf

    2. הפעילות החובבנית הונחתה על ידי משתתפי בית המדרש שהכינו את החומרים בעצמם. הפעם יש לנו רכז ומנחה מקצועיים שמריצים את העסק. כל הפרטים באתר המכון לאסטרטגיה ציונית.

    3. אהבה זה טוב.

    השבמחק
  3. עדי, אתה מלך.
    הוצאת העלון המשותף אכן היתה צעד חשוב לדעתי בהכנסת הנושא הסביבתי לעולם המצוות התלויות בארץ (דבר שלדעתי, אגב, אלמנטרי), וההבנה כי יהודי שומר מצוות המכיר בחשיבות ארץ ישראל, צריך לשומרה בכל דרכיו, בין השאר בדרך שמירת האויר, המים וכן הלאה.
    לגבי כתיבת שמות, מה לעשות אתה צודק, לזכותי (הקטנה) יאמר, שאני כל כך רחוקה מהשיח החרדי, שאפילו לא הבנתי למה ביקשו ממני לאשר את כתיבת שמי כע' ...

    השבמחק
  4. עינט, אני לא בא אלייך בטענה כלל. לדעתי גם אם היית מודעת לגמרי לעניין, היה טוב וראוי לשתף פעולה עם החברים הללו.
    הבעיה היא לא עם עצם שיתוף הפעולה, אלא עם זה שהגוף הזה שהוא ציוני-דתי במהותו מתחרד גם כן.

    השבמחק