יום שישי, 9 בדצמבר 2011

לא אקטואלי - 9.12.11


אין רוח בלי גשם
בסוף השבוע האחרון נערך בירושלים פסטיבל "ימי אהבה לשירה". זוהי הפעם ה-15 בו נערך הפסטיבל ביוזמת חבורת משוררי "משיב הרוח". למרות התמקדותו של הפסטיבל השנה בספר תהילים, בכור ספרי השירה היהודית, הוקדשו בימות מיוחדות לשירה חדשה בעקבות ר' נחמן מברסלב ולשירת חייו של חנן פורת. במה נכבדה בכל אירועי הפסטיבל קיבלו לא רק משוררי שירה, אלא גם מנגני ניגונים משלל צבעי הקשת הישראלית. שמעתי שיש במדינת ישראל שרת תרבות שמבקשת לתמוך ביצירה ציונית. בפסטיבל המוחבא אל הכלים השתתפו מועמדים רבים וטובים הראויים לכך.

בני מה זאת
במדינה מתוקנת (אך לא פוליטית), דבריו של בני גנץ היו מתקבלים בחיוך וממשיכים לזרום אל הירדן. בצבא ההגנה לישראל למוד הקרבות הפמיניסטיים העיקשים, הומור הרמטכ"ל עלול לשמש כעת כקרדום לקידום אג'נדות פמיניסטיות קיצוניות. במקרה כזה, בני גנץ יצטרך להוכיח שהוא יותר צדיקה מהאפיפיור ולנקוט בצעדים שיעזרו לו לשרוד בתפקיד אל מול ביקורת כיתת היורות, אך עלולים לפגוע בתפקודו של צה"ל. אל יהיה זה לפלא בעיניכם אם בקרוב נשמע על פתיחת תפקידי לחימה נוספים לנשים, שאיש (או אישה) לא היה מעז (או עזה) לחלום להציע.

ברק קולני
קשה להיות מופתע או מאוכזב מהאמירות האחרונות של אהוד ברק. כבר הרבה מאד זמן שידוע לכל כי הוא אינו תקין פוליטית. אם הייתי אהוד ברק, באנגלית זה היה נשמע יותר גרוע.

מבכר המדינה
ביום ראשון האחרון הוענק אות ההוקרה על שם מנחם בגין לפרופ' אלן דרשוביץ בזכות הגנתו הנחרצת על מדינת ישראל ועמדותיה ברחבי תבל. במסגרת האירוע שנערך במרכז מורשת בגין, התנגד דרשוביץ לכמה מיוזמות החקיקה האחרונות, אך המליץ בחום להנמיך את הטונים של הביקורות נגד אותם חוקים. לדידו של הפרקליט הרהוט והמנוסה, ההצהרות הפומפוזיות בדבר אובדן הדמוקרטיה גורמות נזק רב למעמדה של ישראל בעולם. ודי לקדימא ברמיזא.

משל עם
על פי סקר שנערך עבור כנס העיתונות שהתקיים השבוע באילת, ענו 72% מהנשאלים כי התקשורת כולה מוטה שמאלה, 22% ענו כי היא איננה מוטה כלל, ומיעוט של 6% ענו כי היא מוטה ימינה. הבה נניח שכלי התקשורת אכן מייצגים את עמדת המרכז. אם כך, מתוצאות הסקר נובע ש-72% מהציבור הוא ימני, 22% במרכז ו-6% בשמאל. או שהתקשורת באמת שמאלנית. מש"ל.

מכור


24 תגובות:

  1. אלן דרשוביץ בהחלט לא נמנה על האישים החביבים עלי. אבלאולי היה כדאי לשמוע בעצתו ולחדול ממבול החוקים הימניים, ועם ביטולם ממילא תשתתק הביקורת עליהם?

    השבמחק
  2. לא זכור לי רגע אחד בו השמאל הבליע את מחאתו כלפי הימין. עם או בלי יוזמות חקיקה. תשאלו את בגין. וביבי בקדנציה הראשונה. ושרון (כנ"ל).
    אז אם כבר אתם מוחים, לפחות שתהיה לכם סיבה (לא מספיק טובה לטעמי, אגב).

    השבמחק
  3. כל עוד שנמצא חייל ישראלי אחד או מתנחל ישראלי אחד מעבר לגבולותיה החוקיים של מדינת ישראל שהם גבולות ה-4 ליוני 1967, יש לשמאל סיבה טובה מאד למחות נגד הימין (ויש עוד כמה סיבות טובות נוספות). אני אישית הייתי שותף במאמצים גדולים למרר את חייהם של בגין, נתניהו, שרון וגם שמיר שאותו לא הזכרת (וכמו כן בתחילת פעילותי הפוליטית כשעוד הייתי תלמיד תיכון במאמצים למרר את חייה של גולדה מאיר, מבין הגרועים והמתועבים במנהיגי הימין בישראל לדורותיהם).

    אבל המחאה הקונקרטית שמהדהדת כרגע בכל העולם והגיעה גם אל הגברת הילארי קלינטון, ואשר מדאיגה (ובצדק) את אלן דרשוביץ, היא המחאה על יוזמות החקיקה המופקרות של הח"כים מהימין. תוריד את החקיקה הזאת מסדר היום ועוצמת המחאה של השמאל תרד בכמה דציבלים. תקדם את החקיקה ורעש המחאה יגבר עוד פי כמה וכמה. כפי שנאמר במקורות היהדות, "מידה כנגד מידה"...

    השבמחק
  4. יופי. אז עכשיו תזכיר לי מדוע השמאל מירר את החיים לבגין לפני 67?

    השבמחק
  5. מה שנקרא "שמאל" לפני 1967 הוא לא בדיוק (אפילו לא בערך) מה שנחשב כשמאל כיום. היתה תקופה בה מנחם בגין התנגד לממשל הצבאי שהוטל על הערבים בישראל בידי מה שנקרא אז במרכאות כפולות ומכופלות "שמאל" או "מפלגת פועלים". ואגב, כמה וכמה מאנשי ה"שמאל" שתקפו אז את בגין היו אחרי 1967 בין מייסדי תנועת ארץ ישראל השלמה וחברו אל בגין אחרי 1977,או אף תקפו אותו מימין.

    השבמחק
  6. יופי. אני שמח שגם אתה בין אלה שמתגעגעים למנחם בגין.

    (תזכורת מתוך הטור של http://non-actual.blogspot.com/2011/11/251111.html:

    "הפצצת כור גרעיני, הקמת עשרות יישובים ליהודים בגליל, ליברליזם כלכלי, העברת תקציבים לישיבות, סיפוח חבלי ארץ משוחררים. גם אני מתגעגע לליכוד הישן של מנחם בגין.")

    השבמחק
  7. אני בהחלט לא מתגעגע לימי בגין כשלעצמם. אם יש ראש ממשלה שאני מתגעגע אליו זה יצחק רבין (בכהונתו השניה, לא הראשונה) וגם על רבין היו לי לא מעט טענות. נגד בגין הפגנתי ברוב ימי כהונתו (חוץ מהחודשים מיד לאחר שחזר מחתימת הסכם קמפ-דיויד, שאותו אתה לא מזכיר בין הדברים אליהם אתה מתגעגע).

    אבל נכון שבימי בגין לא עלו חוקים כמו אלה שעכשיו עולים כמעט מדי יום ביומו בכנסת וחלקם גם נחקקים ונהפכים לכתמים שחורים בספר החוקים של מדינת ישראל. אז למרות הדברים הגרועים שעשה בגין (הדברים שאליהם אתה מתגעגע) יש גם גרועים ממנו.

    השבמחק
  8. אתה מזכיר לי את הסיפור על העולה החדש שירד מהארץ כי היה קשה לו בלי הגעגועים לארץ הקודש.
    געגועיי לגעגועים...

    השבמחק
  9. הייתי מעדיף בהרבה שמפלגת הליכוד על כל ראשיה ומנהיגיה יצאו לחופשה של עשרים-שלושים שנה ממנעמי השלטון. אבל אם נגזר שיהיה ראש ממשלה מהליכוד, בימי מנחם בגין לפחות לא נדון חוק שיגזול מארגוני זכויות אדם את מקורות המימון וגם לא חוק שיבטל את מעמד השפה הערבית בישראל ויעגן בחוק הקמת ישובים ליהודים בלבד. היו דברים אחרים רעים מאד שמנחם בגין עשה, במיוחד המלחמה בלבנון שהיתה ותישאר רשומה על שמו, גם אם שרון רימה אותו. לפחות אפשר להגיד שהוא לקח ללב את הטעות שעשה ובסופו של דבר התפטר, מה שלא בטוח שמישהו מיורשיו היה עושה במצב דומה.

    השבמחק
  10. היית מעדיף בטח גם לשמור על הדמוקרטיה ורק להחליף את העם שמתבלבל כל פעם שהוא מגיע לקלפי. אני מכיר את הדמוקרטיה הזו. אני לא מת עליה.

    השבמחק
  11. אחד החסרונות בבחירות דמוקרטיות הוא שלא תמיד העם בוחר את המפלגות הטובות והראויות ביותר (לאחרונה ראינו זאת במצרים). אין ברירה אלא לחיות עם הכרעתו של העם ולנסות למזער ככל האפשר את הנזקים שהממשלה הרעה שנבחרה גורמת, בתקווה שלא יהיו בלתי הפיכים.

    אגב, ממשלת ישראל היא ממשלה נבחרת, לגיטימית ודמוקרטית אך ורק בתוך גבולות מדינת ישראל, כלומר גבולות ה-4 ביוני 1967. מעבר לקו הזה חיים מליוני אנשים שמעולם לא בחרו בבנימין נתניהו כראש ממשלתם שבהחלט אינם רוצים לחיות תחת שלטונו ואומרים זאת בכל דרך אפשרית והוא בכל זאת מקיים עליהם שליטה בכח הזרוע, באמצעות הצבא ושירותי הבטחון שעומדים לרשותו. מעבר לקו הירוק שלטון ממשלת ישראל הוא דיקטטורה צבאית לכל דבר.

    האם יתכן להמשיך במצב זה לאורך זמן - אותה ממשלה מתפקדת כדמוקרטיה בשטח אחד וכדיקטטורה בשטח אחר סמוך לו? כבר אמר אדם גדול בשם אברהם לינקולן "בית חצוי לא יוכל לעמוד, כשחציו חופשי וחציו משועבד". אני מאד מקווה שנצליח להתגבר על הבעיה הזאת במחיר קטן יותר ממה ששלמו האמריקאים בין השנים 1861-1865.

    השבמחק
  12. לעומת זאת, הערבים שנמצאים בתחומי הקו הירוק לא מוכנים להיות תחת שלטון של המדינה הפלסטינית אם וכאשר תקום. מוזר, לא?

    השבמחק
  13. מה שידוע כרגע הוא שהערבים שחיים בתחומי הקו הירוק לא מתלהבים לעבור להיות חלק מן הרשות הפלסטינית.

    כלומר, הם לא מעונינים לעבוד משלטון ישראלי אזרחי שמפלה נגדם בכל מיני צורות אבל יש להם זכויות מסוימות שהשיגו קשה במאבק של 63 שנים, ולקבל במקומו שלטון ישראלי צבאי שהוא הרבה יותר קשוח וברוטאלי ועם הרבה פחות זכויות ו"רשות פלסטינית" שהיא ריקה מתוכן ואינה מסוגלת אפילו להגן על "אזרחיה" מפני מעצר בידי צה"ל בליבה של רמאללה.

    לגמרי לא מוזר שאזרחי ישראל הערבים אינם מתלהבים לשינוי מעמד מסוג זה. היה מוזר אילו היו מתלהבים. אם וכאשר תקום מדינה פלסטינית ויראה לעיני כל שהיא מדינה ריבונית לחלוטין וכבר אין בה שליטה ישראלית ישירה או עקיפה, יתכן שהערבים אזרחי ישראל ירגישו יותר נטיה לעבור לחיות תחת שלטונה. יתכן שלא - זאת ההחלטה שלהם.

    אגב, אם אי פעם תציע מדינת ישראל לתושבי חברון, שכם ועזה לקבל את שלטון ישראל ולחיות במדינת ישראל כאזרחים ישראלים שווי זכויות לכל דבר, בהחלט יתכן שההצעה תמצא חן בעיניהם. נדמה לי שבעיניך היא לא מצאה חן, בפעם האחרונה שהזכרתי את האופציה הזאת.

    השבמחק
  14. למיטב זכרוני השאלות שנשאלות בסקרים הם לא רק לגבי רשות פלסטינית אלא גם למדינה פלסטינית. יש לכך שתי סיבות מרכזיות:
    א. התנאים הסוציאליים וזכויות האזרח שמעניקה המדינה היהודית לאזרחיה הערבים טובים פי כמה ממה שיקבלו במדינה הפלסטינית.
    ב. לערביי ישראל יש תפקיד להמשיך את המאבק הלאומי של הפלסטינים בתוך גבולות הקו הירוק. זו הסיבה שההנהגה הפלסטינית בישראל היא זו שמתנגדת באופן הנחרץ ביותר לזכותה של מדינת ישראל להתקיים כמדינה יהודית.

    השבמחק
  15. כפי שאתה מציין לא פעם ולא פעמיים,האפשרות להקמת מדינה פלסטינית נראית כיום מאד מרוחקת, והמציאות ברשות הפלסטינית שהיתה אמורה להיות המסדרון בדרך להקמת מדינה פלסטינית בהחלט לא מעודדת. ערבי אזרח ישראל שנשאל את השאלה מרגיש שהמטרה העיקרית בהצעות כאלה היא להיפטר ממנו ולשלול ממנו את הזכויות שהשיג במאמץ רב ומאבק קשה. כמובן שזה לא מלהיב אותו. אם וכאשר תהיה המדינה הפלסטינית דבר ממשי ומוחשי, התחושה עשויה להשתנות בצורה מהותית.

    ואולי לא. אם יעדיפו להישאר אזרחי ישראל מכל סיבה ומכל שיקול שימצאו לנכון, זוהי זכותם. אזרחות במדינה דמוקרטית היא לא טובה שמישהו מעניק ואפשר לבטל אותה. מדינת ישראל עם הווסדה העניקה את אזרחותה לציבור הערבי שחי בגבולותיה, ופעולה זו היא בלתי הפיכה.

    המינוח "ההנהגה הפלסטינית בישראל מתנגדת לזכותה של מדינת ישראל להתקיים כמדינה יהודית" הוא מגמתי ביותר. ההגדרה המקובלת כיום מה זאת "מדינה יהודית" כוללת רכיבים שפוגעים פגיעה ישירה בזכויותיהם של האזרחים הערבים - למשל,הטענה כי בגלל שזאת מדינה יהודית זכאית ואף מחויבת הממשלה לישב יהודים באזורים בעלי אוכלוסיה ערבית גדולה כמו הגליל והנגב, ואין על הממשלה להעניק אפשרויות התישבות כאלה לערבים שגרים באותו אזור. ברור שכאשר מגידירים "מדינה יהודית" בצורה שפוגעת ישירות בערבים, הם מתנגדים לכך.
    עו

    השבמחק
  16. אל תיתמם. ההנהגה הערבית דוחה כל הגדרה של המדינה יהודית באשר היא: בין אם זה בא לידי ביטוי על ידי חוק השבות, סמל המדינה, ההמנון, הדגל או כל סממן יהודי אחר. את זה לא אני אמרתי, אלא הם עצמם במסמכים שפרסמו ב-2006 ו-2007, דוגמת החוקה הדמוקרטית (עאלק) של עדאלה והחזון העתידי של ועדת המעקב.

    השבמחק
  17. אתה לא מחויב לקבל את עמדתם כלשונה. אם תציע להם שהגדרת "המדינה היהודית" תישאר כדבר טכסי וסמלי שאין לו השפעה משמעותית על חיי היום יום ובמיוחד, שאינו מביא לאפליה של האזרחים הערבים, אני חושב שזה בהחלט יכול להתקבל כפשרה. משהו כמו מעמדה של מלכת אנגליה, שהיא באופן פורמלי ראש המדינה אבל אין לה סמכויות שלטוניות מעשיות. אין בבריטניה הרבה אנשים ששואפים ברצינות לבטל את המלוכה ולהקים רפובליקה. גם לא בהולנד או בארצות סקנדינביה. כמובן שכל עוד "מדינה יהודית" מוגדרת בצורה שמאיימת איום ישיר על מעמד האזרחים הערבים, יהיה פלא גדול אם הם לא יתנגדו לה.

    השבמחק
  18. להבנתי את שום סעיף בחוק היסוד האמור לעיל שמביא לאפליה של האזרחים הערבים.
    מוזמן לעבור סעיף סעיף ולהוכיח לי אחרת:
    www.knesset.gov.il/privatelaw/data/18/3541.rtf

    השבמחק
  19. "עברית היא שפתה הרשמית של המדינה"- זוהי פגיעה ברורה בזכויותיהם של הערבים שהם עשרים אחוז מאזרחי המדינה. הערבית צריכה להיות שפה רשמית במדינת ישראל, חד וחלק, בדיוק כמו שהשוודית היא שפה רשמית בפינלנד (מדברים בה בדיוק שישה אחוז מהאוכלוסיה שם). אפשר להתווכח מה בדיוק משמעותו של סימן 84 המנדטורי המפורסם, אין ספק שהחלפתו בחוק הזה יהווה הרעת מצב משמעותית של השפה הערבית ודובריה בישראל.

    "המדינה תפעל לקיבוץ גלויות ישראל ולהתיישבות יהודית בתחומיה והיא תקצה ממשאביה למטרות אלו". התישבות יהודית בתחומי המדינה והקצאת משאבים למטרה זאת היא פגיעה ברורה בזכויות האזרחים הערבים, והיא מנוגדת לעקרונות דמוקרטיים בסיסיים. מדינה דמוקרטית בימינו, אם בכלל היא חושבת שהתיישבות אזרחים על הקרקע היא מטרה ראויה (אפשר להתווכח על זה משיקולים סביבתיים ואחרים) , צריכה לאפשר זאת לכל האזרחים בלי הבדל דת, גזע ולאום. העדפה של התיישבות אזרחים מקבוצה אתנית מסוימת היא פגיעה ברורה בזכויות האזרחים שאינם שייכים לקבוצה הזאת.

    התיישבות יהודית הייתה עקרון בסיסי של הציונות – נכון. היו כבר מאה שנה ויותר של התיישבות יהודית. די והותר. התיישבות יהודית כמדיניות רשמית ומעוגנת בחוק יסוד(!) – לא בבית ספרה של מדינה דמוקרטית במאה העשרים ואחת.

    לגבי "קיבוץ גלויות ישראל" – בעולם הדמוקרטי של ימינו אסור למדינה לעשות אבחנות אתניות בין אזרחיה, אבל מותר לה לעשות אבחנות בין מי שעדיין אינם אזרחיה ומתעתדים להיות כאלה. לכן חוק השבות ו"קיבוץ גלויות" עומדים איכשהו בקריטריונים הבינלאומיים הנוכחיים. אני אסתפק בינתיים בשוויון מלא בין מי שהם כרגע אזרחי המדינה.

    אבל בכל מקרה,המשמעות די שולית כי רובם הגדול של היהודים שהחשיבו עצמם כחיים ב"גלויות" כבר הגיעו לכאן. מרבית יהודי ארצות הברית כיום, למשל, גם אלה המצהירים על עצמם כציונים, בהחלט אינם מחשיבים את ארצות הברית כ"גלות".

    "המדינה רשאית לאפשר לקהילה, לרבות בני דת אחת או בני לאום אחד, לקיים התיישבות קהילתית נפרדת." אין ספק שכאן מדובר בעיגון בחוק יסוד של אפליה גסה ובוטה כנגד האוכלוסיה הערבית בישראל. נכון שבסעיף הזה לא כתוב "רק ליהודים". אבל באותה מידה ברור ומובן מאליו שלכך בדיוק הכוונה. איך אני יודע? אילו היה אפשר להקים את מרטין לותר קינג ז"ל מקברו ולמנות אותו כאחראי על מימוש הסעיף הזה, אולי היה מקום לחשוב אחרת. מכיון שעל מימוש הסעיף תהיה מופקדת ממשלת ישראל הנוכחית והממשלות שיבואו בעקבותיה מתוך המערכת הפוליטית הקיימת בישראל, ובמיוחד תבצע אותו הפקידות הממשלתית העובדרת מדור לדור בלי קשר מי המפלגה שהקימה את הממשלה, הרי ברור ומובן מאליו שמדובר כאן בחוק למען התיישבות יהודית ונגד התיישבות ערבית. מה עוד שענין ההתיישבות היהודית נקבע במפורש בסעיף שהזכרתי מקודם.

    החוק קובע כי היות מדינת ישראל "הבית הלאומי של העם היהודי" היא העקרון הבסיסי על פיו יפורש "חוק יסוד זה או כל דבר חקיקה אחר" ואילו היות מדינת ישראל מדינה בעל משטר דמוקרטי היא הצהרה ריקה מתוכן, מס שפתיים, וזה אינו עקרון על פיו יש לפרש חוקים. אין ספק שמדובר בסיעף המיועד לטהר כל שרץ ולהצדיק כל אפליה כלפי האזרחים הערבים בישראל (וגם פגיעה בזכויות חלקים מבין האזרחים היהודים). אין דבר נבלה ותועבה שאי אפשר להצדיק בטענה שהוא מיועד למען היות מדינת ישראל "מדינת הלאום וכו'".

    המינימום שבמינימין ההכרחי הוא לקבוע ששני העקרונות, "המדינה היהודית" ו"המדינה הדמוקרטית" הם שניהם גם יחד הבסיס לפרשנות החוקים - כפי שהמצב כיום. נכון שזה מצב מעורפל ומבולבל ונתון לאינספור פרשנויות סותרות – אני בהחלט מעדיף מצב מבולבל על הבהרה של המצב לכיוון השליליוהמפלה והאנטי-דמוקרטי.

    אלה בעיני הסעיפים הפוגעניים העיקריים. יתר החוק נראה לי בעיקר הצהרתי ומקבע מצב קיים, שאני לא מאושר ממנו אבל הייתי אומר שאם הסעיפים שציינתי יסולקו ממנו, עם היתר אפשר לחיות בקצת גועל נפש.

    אגב, נדמה לי שצריך לעדכן את רשימת חברי הכנסת התומכים בהצעת החוק הזאת. נדמה לי שחלק משמעותי מהם כבר לא עומדים מאחוריה.

    אם חס וחלילה החוק הזה יעבור, הוא יעבור ברוב קטן,בהצבעה מתוחה של רוב ומיעוט, ימין נגד שמאל.ההצבעה הזאת תקבע מצב שבו היות מדינת ישראל "מדינת הלאום של העם היהודי" היא שאלה פוליטית שנויה מאד במחלוקת בזירה הפוליטית הישראלית. אם זה מה שאתה רוצה - בבקשה.

    השבמחק
  20. א. אין שום בעיה בכך שלמדינת לאום יש שפה רשמית אחת גם כשיש בה מיעוטים לאומיים. אתה יכול להמשיך ולהביא את הדוגמא של פינלנד ואני אביא את הדוגמא של צרפת, ארצות הברית ואנגליה בהן יש שפה רשמית אחת.

    ב. שוב, אני לא רואה שום בעיה בכך שמדינת ישראל תסייע להקמתם של ישובים בעלי צביון יהודי. בדיוק כמו שאין שום בעיה שתעשה כן גם לגבי ישובים לערבים, צ'רקסים, בדווים, חרדים וטבעונים.

    ג. אכן, החוק קובע כי היות מדינת ישראל "הבית הלאומי של העם היהודי" היא העקרון הבסיסי על פיו יפורש "חוק יסוד זה או כל דבר חקיקה אחר". לא מצליח להבין מה הבעיה בכך. לשם כך בדיוק הוקמה מדינה יהודית. מה גם שהחוק הזה מתווסף ל-11 חוקי יסוד אחרים שלא נעלמים מהעולם. תשעה מהם, אגב, עוסקים בהיותה של מדינת ישראל מדינה דמוקרטית הן מבחינה פורמלית והן מבחינה מהותית.

    ד. אני מעריך שהחוק הזה יעבור ברוב גדול יותר ככל שיהיה סמוך יותר למועד הבחירות - אז הפוליטיקאים נאמנים יותר לרצון העם ופחות לכל הרעש והמהומה שהארגונים הפוסט ציוניים מחוללים.

    השבמחק
    תשובות
    1. א. אני לא מאושר מן הדוגמא של צרפת שבה אכן יש שפה רשמית אחת ויחידה ויש מסורת של דיכוי שיטתי של שפות אזוריות, מסורת שמגיעה עד ימי רובספייר ושל המלכים האבסלוטיים לפניו. יש הרבה דברים חיוביים יותר שכדאי ללמוד מהם בתרבות הפוליטית הצרפתית. אבל בצרפת השפה הרשמית היחידה קשורה קשר הדוק עם ההגדרה של העם הצרפתי, שבמפורש ובמפגיע וחד משמעית כוללת את כל אזרחי צרפת, כולם כולל כולם. אם אתה אזרח של מדינת צרפת, אוטומטית ובהגדרה אתה בן העם הצרפתי. בכלל לא יתכן שתהיה אזרח צרפתי ולא תהיה בן העם הצרפתי, בודאי שאפילו לא יעלה על הדעת בחלום בלהות שיהיה מיעוט בן עשרים אחוז מאזרחי צרפת שאינם בני העם הצרפתי. מבחינתו של צרפתי, זה פשוט לא יעלה על הדעת.

      את הדוגמא הזאת מדינת ישראל אינה מוכנה לקבל בשום אופן, כידוע רשויות המדינה בישראל קבעו באופן רשמי ומוסמך שאין כזה דבר "עם ישראלי". אז אם תושבי ישראל מחולקים רשמית ופורמלית לשני עמים שיש להם שתי שפות, אחד מונה כשמונים אחוז מאזרחי המדינה והשני עשרים אחוז, אז שתי השפות צריכות להיות שפות רשמיות במדינה. אינך יכול לאחוז במקל משני קצותיו.

      ב. כאשר לסבתא שלי יהיו גלגלים וכאשר יצמחו לי שערות על כף היד, מדינת ישראל תסייע להקמתם של ישובים חדשים לערבים. יש כבר נסיון של 63 שנה איך המדינה הזאת מתפקדת, מה היא עושה ומה היא בשום אופן לא עושה.

      ג. אכן, יש לנו חוקי יסוד שקובעים שהמדינה היא דמוקרטית. לצערי הם חלשים מדי, כלליים מדי וכאשר בית המשפט העליון מנסה לאכוף אותם ברצינות הוא מואשם ב"פוסט ציונות". על אחת כמה וכמה כאשר יקבע בחוק שהעיקרון האחד והיחיד על פיו צריך לפרש "כל דבר חקיקה" הוא היות ישראל ""הבית הלאומי של העם היהודי". בכך נקבע כי מבחינה מעשית כל החוקים הקובעים משטר דמוקרטי בישראל התרוקנו מתוכם וערכם כקליפת השום. משל למה הדבר דומה? למדינה בה יש חוק האוסר על אפלית יהודים, אבל מעבירים בה חוק אחר הקובע כי את איסור אפלית היהודים יש לפרש בהתאם לכך שזאת היא מדינה נוצרית או שהיא מדינת הלאום של הגזע הארי הלבן.

      ד. מה יהיה המצב קרוב לבחירות הבאות, וכיצד תנהג אז "קדימה" תלוי במידה רבה באיסטרטגיה הפוליטית ובסיכויים האלרקטורליים של מפלגה זאת, כי שיראו למיטב שיקול הדעת של מי שתעמוד או יעמוד אז בראש המפלגה. אם האיטרטגיה תהיה להתחרות עם מפלגות הימין הקיצוני במגרש הביתי שלהן ולקושש משם כמה קולות, גם במחיר אבדן גדול של בוחרים למפלגת העבודה
      ולמפלגתו של יאיר לפיד וגם למרץ, הרי בהחלט יתכן שקדימה תתמוך לקראת הבחירות בכל מיני חוקים הזויים ויתכן גם בחוק הזה. לעומת זאת, אם ראשי קדימה ישקלו שמוטב לשמור על הגרעין הקשה של בוחריהם ולא לנסות להיות "יותר ימין מימין", אז סביר שימשיכו להתנגד לחוקי הימין גם ובמיוחד לקראת הבחירות.

      אגב, "רצון העם" - כדאי להמנע משימוש בקלישאות חסרות משמעות. יש רצון של החלק הימני בעם ויש רצון של החלק השמאלי בעם, יש רצון של החלק הדתי בעם ויש רצון של החלק החילוני בעם. לכל מפלגה ולכל פוליטיקאי יש חלק בעם שחשוב ורלוונטי במיוחד מבחינתו כח אלה מי שתמכו בו או יש סיכוי סביר שישתכנעו לתמוך בו, יש חלק בעם שלגמרי לא רלוונטי מבחינתו כי לעולם לא יצביעו בעדו (למשל, לאביגדור ליברמן לגמרי לא מפריע לקבל גינויים משמאל, זה רק מתפרש כשבח בקהל הבוחרים שלו, וכך גם להיפך - אני למשל בטוח שראלב מג'אדלה אסיר תודה עד מאד לאנאסטסיה מיכאלי על אותה כוס מים, ולעומתו אחמד טיבי בודאי מתוסכל ומרוגז מדוע לא הוא שזכה למים האלה. האם יש פוליטיקאי שמושפע מ"רצון העם" בצורה מופשטת וכוללת? לדעתי, אין דבר כזה.

      מחק
  21. א. אם אתה לא מאושר מהדוגמא הצרפתית אתה מוזמן לקחת גם דוגמאות מאנגליה, ארצות הברית וגרמניה שבהן למיטב ידיעתי יש שפה אחת רשמית. בכל מקרה, ישראל היא אכן מקרה מיוחד בו אין הלימה האזרחות ללאום, זה לא חדש. עדיין זה לא מחייב ששפות המדינה הרשמיות יהיו של כל המיעוטים הלאומיים. די בקביעת הסדרים שיאפשרו נגישות לכלל האוכלוסייה לכלל שירותי המדינה.

    ב. למיטב ידיעתי מדינת ישראל סייעה בהקמתה של רהט וכן של מספר עיירות נוספות לבדווים בנגב. איפה אתה רוצה את השערות סבתא ובאיזה יד תעדיף את הגלגלים?

    ג. הפעלול הרטורי של הפיכת העיקרון לאפליית יהודים בכפוף לפרשנות המדינה הנוצרית ממש לא מסביר מדוע העובדה שמדינת ישראל תוגדר כמדינת הלאום של העם היהודי מחייבת אפליה של ערבים, או כל בני לאום אחר.

    ד. אם קדימה רוצה להרכיב את הממשלה הבאה, היא תצטרך להתמודד על קולות המרכז. מה לעשות שדיכטר הוא לא בדיוק ימני קיצוני, ועמדתו משקפת את דעותיהם של אנשי מרכז רבים? רצון העם הוא לא קלישאה, ואתה כמתיימר להיות דמוקרט גדול אמור להבין זאת: בסופו של יום, בעיקר אם הוא ממש לפני הבחירות, יש 120 ח"כים שמבטאים את הרצון של בוחריהם. כך נבחרו בבחירות האחרונות 65 ח"כים ימניים, וזה מה שמשקף את רצון העם שבמשטר דמוקרטי משתקף באמצעות עמדות הרוב.

    השבמחק
    תשובות
    1. א.באנגליה אין בכלל שפה שרמית לפי החוק. אין חוק כזה ואין צורך בו כי כולם מדברים אותה שפה. בווילס שהיא חלק מהממלכה המאוחדת יש מעמד חוקי לשפה הוולשית. בארצות הברית יש היום ויכוח גדול על הדרישה ההולכת וגוברת להפוך את הספרדית לשפה רשמית לצד האנגלית, אם לא בארצות הברית כולה לפחותבמדינות בהן יש אוכלוסיה גבולה דוברת ספרדית, והתדרישה הזאת צםויה להתגבר ולהתחזק עם התרבותה המספרית והתעצמותההפוליטית של האוכלוסיה הזאת.

      ב.ישראל היא אכן מקרה מיוחד בו אין הלימה בין האזרחות ללאום, אבל היא לא יחודית. קדמה לה פולין שבין מלחמות העולם, שבה רק הפולנים הקתולים היו בני "הלאום" הפולני השליט והאחרים היו אזרחים ממדרגה שניה. הדמיון לא לגמרי מקרי,רבמים ממיסדי מדינת ישראלבאו משם ולמדו שם איך בונים מדינה.

      ב. ידעתי שתזכיר את רהט. נכון, אםאפשר לקחת מאה דונם מלאים ערבים, לרוקן תשעים ותשעה דונם מערבים ולהפוך אותם נקיים מערבים ופנויים להתישבות יהודית, ולשם כך צריך לבנות משהו בדונם האחד שבו מרכזים את את כל הערבים, אז מדינת ישראל באמת מוכנה. יפה מאד. תודה רבה מקרב לב.

      ג. הפעלול הרטורי של הפיכת העיקרון לאפליית יהודים בכפוף לפרשנות המדינה הנוצרית באמת ממש לא מסביר מדוע העובדה שמדינת ישראל תוגדר כמדינת הלאום של העם היהודי מחייבת אפליה של ערבים, או כל בני לאום אחר. מה שמסביר את זה היא המציאות של 63 שנות המדינה.

      ד. בהחלט יכול להיות שרוב אזרחי ישראל רוצים ממשלה ימנית. אבל אם קדימה תתמודד בבחירות כהעתק חיוור של הליכוד, הבוחרים יעדיפו את הליכוד המקורי. מה לעשות שדיכטר הוא לא בדיוק ימני קיצוני? לא בדיוק אבל בערך.בצרפתהוא היה נמצא קצת ימינה מלה פן (האב ובתו גם יחד).

      אגב, תוצאות הבחירות בישראל מאז 1967 אינן דמוקרטיות, שכן חלק גדול מהאנשים החיים תחת שלטון הממשלה שנבחרת בבחירות האלה אינם בעלי זכות הצבעה. בכדי שהבחירות בישראל יהיו דמוקרטיות באמת, צריך לקרות אחד מהשניים - או שממשלת ישראל תפסיק להיות הממשלה השולטת על הפלסטינים, או שהפלסטינים יהפכו להיות חלק מהציבור הבוחר את ממשלת ישראל. כל עוד לא קרה אחד משני הדברים האלה, אין תוקף לטענה "זאת הדמוקרטיה, זה רצון הרוב". זה לא רצון הרוב מבין האנשים החיים תחת שלטון ממשלת ישראל.

      כאשר ממשלת בריטניה עשתה מעשי דיכוי כלפי הישוב העברי בארץ בין 1945-1947, זאת היתה ממשלה דמוקרטית שנבחרה בידי הציבור בבריטניה וקיבלה מנדט מן העם (הבריטי). אז מה? האם היו היהודים כאן בארץ, שלא השתתפו בבחירות האלה, מחויבים לציית להחלטת הרוב (הבריטי)?

      מחק
  22. א. המשמעות של שפה רשמית היא שכל רשויות המדינה אמורות לפעול בהתאם אליה. אני מחכה לראות את תגובתה של בריטניה כאשר האזרח ההודי יגיש מסמך לבית המשפט בהודית. יש לי תחושה שהוא אפילו לא יעז. לגבי ארצות הברית - יש הבדל בין הפיכתה של השפה הספרדית לשפה רשמית לבין קביעת הסדרים שיאפשרו נגישות לכלל האוכלוסייה לכלל שירותי המדינה.

    ב. המדינה מתה לבנות עוד יישובים מסודרים לבדווים. מה לעשות שהחבר'ה לא משתפים פעולה ונשארנו עם דונם אחד מסודר?

    ג. יופי. אז בשעה טובה הסכמנו על כך שהגדרתה של מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי אינה מחייבת את אפלייתם של אזרחי ישראל הערבים.

    ד. נראה לי שאתה לא מכיר את דיכטר, אבל לא נורא. הוא יסתדר בלי חותמת הכשרות שלך. הפלסטינים לא משתתפים בבחירות בשל המציאות הפוליטית שנוצרה ב-67 ונכפתה על ישראל. עד שלא יהיה הסדר, אלה הם כללי המשחק: הפלסטינים לא מצביעים בבחירות ומדינת ישראל לא מחילה את ריבונותה ביהודה ושומרון. זה מצב זמני ולא נעים, שלא הסתיים ולא באשמתה של מדינת ישראל.

    השבמחק