יום שישי, 3 בפברואר 2012

לא אקטואלי - 3.02.12


מיהו יהודי לאומי?
השבוע פורסמו תוצאותיו של סקר מרכז גוטמן לסקרים, ממנו עולה כי 80% מאזרחי ישראל היהודים מאמינים באל. מדובר אמנם בנתון מעניין, אך לא בנתון קריטי. אמנם, חלקו הארי של הסקר התייחס ליהדות כדת, אבל הנתון החשוב באמת עבור העם היהודי הוא שאלת הזהות היהודית הלאומית, הן בקרב אתיאיסטים גמורים והן בקרב חרדים. ואכן, 92% ענו שהעיקרון המנחה של להרגיש חלק מהעם היהודי חשוב להם ו-79% היו רוצים להיוולד יהודים. הסבר אפשרי לתופעה מרתקת זו מובא על ידי פרופ' דוד ביאל, מחבר הספר המחכים 'לא בשמיים – מסורת המחשבה היהודית החילונית', אשר מצטט את המהפכן יצחק דויטשר שטען כי גם "הכופר היהודי המפליג הרחק מהיהדות שייך למסורת היהודית". תשאלו את אחד, העם.

וגר זאב עם ברל?
כמדי ט"ו בשבט, עורך מכון הרטמן את הכנס לישראל יהודית ודמוקרטית. הפעם ייסוב הכנס סביב סוגיית הצדק החברתי ויכלול שלושה חלקים: 17 שולחנות עגולים בהם ייערך לימוד מטעם ארגונים שונים, מליאה מרכזית עם שלי יחימוביץ' (שנה שעברה הייתה זו ציפי לבני, למי שהשם מצלצל לו מוכר), ושישה מושבים מקבילים שייסובו על נושאים אקטואליים. למצער, כללי האתיקה המקצועית מונעים ממני להמליץ בחום על השולחן העגול להנחייתו אהיה שותף ושייערך מטעם בית המדרש לציונות של המכון לאסטרטגיה ציונית, גם אם הוא יכלול דו-קרב טקסטואלי מרתק בין ברל כצנלסון לזאב ז'בוטינסקי. רצוי להירשם מראש.

ערס פואטיקה
אירוע נוסף שייערך באותו ערב הוא 'פואטרי סלאם' – ז'אנר חדש של הקראת שירים שהגיע לישראל בשנה האחרונה ועיקרו הצגת טקסטים ליריים מקוריים בפני קהל על ידי שחקנים ו/או ראפרים ו/או נביאים. בשל נטיית המשתתפים לרצות את הקהל שקובע מיהם העוברים לשלב הבא, חלק ניכר מהיצירות מקבל מאפיינים של סטנד אפ, אבל עדיין ניתן למצוא כישרונות החוצבים את מילותיהם ממעמקי ליבם. האירוע ייערך בבית מזי"א, האכסניה החדשה והמושקעת של אמני הבמה בירושלים. זו הפעם השנייה שערב כזה נערך בירושלים, ואם לשפוט לפי הפעם הראשונה, יש למה לחכות.

לא סיפור פשוט
זהו סיפור על ישראלי בן 67, בן גילה של המדינה, טיפה יותר. עלה מלוב לארץ עם הקמתה היישר אל בירייה שבצפון הרחוק. לפני שהיה יוצא לבית הספר, היה רועה את צאן הוריו וכשגדל מעט יצא לעבוד בעבודות מזדמנות על מנת לסייע לפרנס את עשר האחים והאחיות שנולדו אחריו. לאחר השירות הצבאי, תוך כדי עבודתו בבניין ולמרות שלא השלים 12 שנות לימוד, רכש לעצמו מקצוע מכובד, ועבד ב-41 השנים האחרונות כמנהל חשבונות בתעשייה האווירית. השבוע פרש לפנסיה. עד עכשיו עשה לביתו. הגיעה השעה שיעשה לעצמו. לא משימה פשוטה עבורו כלל ועיקר. אחרי הכול, אבא נשאר אבא.

הארץ זה שם
"זה אולי איננו הפרלמנט שאליו שאפו במערב... רובו נתון בידי מפלגות דתיות, חלקן, כמו האיחוד הלאומי, אפילו רדיקליות בהשקפת עולמן - ומיעוטו בידי זרמים ותנועות ליברליים חילוניים... אבל זהו הפרלמנט של אזרחי ישראל. צריך לברך את אזרחי ישראל על הצלחתם לחולל את המהפכה, להפיל את המשטר שדיכא אותם ולכונן בפרק זמן קצר יחסית פרלמנט ייצוגי חדש, שירכיב בקרוב גם את הממשלה החדשה. ואולם, המהפכה הישראלית איננה נוגעת רק לשינוי שיטת המשטר או להפלת ראש הממשלה. היא משנה את אופיו של הקשר בין השלטון לאזרחים: לא הציבור צריך למצוא חן בעיני משטרו, אלא המשטר הוא זה שצריך מעתה לקבל לגיטימציה אמיתית מן הציבור. זהו יסודה של הדמוקרטיה, שעליה מבקשים אזרחי ישראל ונציגיהם לבנות את עתידם." מאמר מערכת של הארץ, בשינויים קלים, מסביר מהו יסודה של הדמוקרטיה. אה כן, במצרים, לא בישראל.

איקס מיקס
בפרשת השבוע נקרא את שירת הים אותה שרו משה ובני ישראל אחרי חציית ים סוף. לעומת זאת, לא ברור מה בדיוק שרו בנות ישראל כשהצטרפו למרים בתופים ובמחולות. מה שכן ברור הוא, ששירת הנשים היהודיות שלא פסקה מאז ועד היום, לא צפויה להיקטע. הלהיט הנשי הבא עליו אני מהמר הוא הסינגל החדש של נאויה משרקי, 'אש תמיד' שמו, המשלב מילים של הרב קוק עם פסוקים מישעיהו ושירת האזינו במיקס מקפיץ ולא אופייני למגזר. בקרוב בחופות הקרובות למקום מגוריכם.

המצע הישראלי
כן למשא ומתן עם הפלסטינים, אבל לא לנסיגות חד צדדיות. כן לשוק חופשי, לא לקפיטליזם חזירי. כן לסולידריות חברתית, לא לשיח של מגיע לי. שוויון זכויות, אבל רק תמורת שוויון בנטל. כן לעזור לחרדים ולערבים להשתלב בשוק העבודה, אבל לא להתרפס בפניהם. מדינה יהודית ודמוקרטית, דמוקרטית ויהודית. כן לפוליטיקה, לא לשחיתות. מצע של כמה שורות, זה מה שצריך יהיה כדי לנצח בבחירות הבאות.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה