יום שישי, 20 באפריל 2012

לא אקטואלי - 20.04.12


יתרו ומשה לנצח
החל מיום שלישי הקרוב ובמשך ארבעה ימים, יציינו בני העדה הדרוזית את נבי שועייב, הוא חג הנביא יתרו. החגיגות ייערכו במתחם הקבר של הנביא שליד טבריה, והן משמשות גם כהזדמנות למפגש בין בני העדה. כל זה חשוב לא רק בגלל הגידול העצום במספר קוראי מקור ראשון בקרב הדרוזים, אלא משום שבזכות החג הזה יש לא מעט חיילים ומילואימניקים שהתנדבו להישאר בצבא במהלך יום העצמאות, כדי שאחיהם לנשק מקרב העדה הדרוזית יוכלו לצאת לחג. אחד כזה הוא אל"מ (במיל.) משה פלד, חבר כנסת וסגן שר חינוך לשעבר, שלא מכבר חגג יומולדת 67 ועדיין משרת במילואים בהתנדבות. והוא לא לבד. בגדוד שלו משרתים עוד מילואימניקים רבים חלקם בעשור השמיני לחייהם. תזכרו להרים לכבודם כוסית לחיים במהלך חגיגות יום העצמאות.

יום העצמות
לקראת יום העצמאות המתקרב ועימו זיקוקי הדינור, פרסמה 'תנו לחיות לחיות' מספר המלצות בדבר דרך הטיפול בחיות המחמד שעלולות להיבהל מרעש הזיקוקים וההמולה ברחובות, ועיקרן תחילה: השתדלו להשאיר את החתולים והכלבים בבית על מנת שלא ינוסו בבהלה מבלי למצוא את הדרך חזרה; השתמשו ברצועות ארוכות בפארקים בהם ריחות הבשרים עלולים לטשטש את חושי הכלבים ונקו אחריו, כמו גם אחרי עצמכם.

זוכרות ושוכחות
הפלסטינים נוהגים לציין את יום הנאכבה ב-15.5. לתומכיהם היהודים מארגון 'זוכרות' זה לא מספיק, והשנה הם נזכרו גם בלוח השנה העברי על מנת לארגן פעולה ישירה לרגל האירוע ברחובות תל-אביב, ממש בערב יום העצמאות. עד כמה שזה לא נתפס שיש יהודים שמאמצים את הנרטיב השקרי של החארטה, סליחה, נאכבה, עוד יותר קשה לקלוט כיצד אותם יהודים אפילו לא מסוגלים להתחבר ולשמוח עם אחיהם באותו ערב חגיגי. במסגרת הטור הזה צברתי קילומטרז' מכובד של סיקור פעולות השמאל הקיצוני. הייתי יכול לצפות שבשלב כלשהו אפסיק להיות מופתע, אבל נראה שלשנאה העצמית בקרב היהודים הפרו פלסטינים אין גבולות. לא של 67 ואפילו לא של 48.

מטס רעה בה
הרבה רעש ואולי גם קצת נזק למדינה חוללו להם פעילי זכויות האדם שהגיעו לבקר בישראל בתחילת השבוע. בזכות ההכנה המוקדמת, התמודדה המדינה עם הפרובוקציות המהלכות באופן סביר יחסית. אבל יש לדעת כי משלחות בעלות כוונות דומות ודרכי פעולה שונות מגיעות לארץ כל הזמן, בין השאר, במסווה של סיורים חינוכיים. על פי מידע שפרסם ארגון מוניטור האקדמיה הישראלית עולה כי משלחת כזו, שפועלת למען בידודה של ישראל בעולם, צפויה להגיע באמצע חודש יוני למשך חודש לסדרת פגישות עם חבורת משת"פים אנטי ישראליים מהאקדמיה ומחוצה לה. אני לא יודע כיצד ניתן להתמודד עם פעילות מסוג זה, אבל למשרדי הממשלה הרלוונטיים יש מספיק זמן להתארגן.

מחשבה תחילה
בעקבות המחאה החברתית של הקיץ האחרון והקמת ועדת טרכטנברג, התאגדו מספר ארגונים ציונים-דתיים במטרה לנסות ולהשמיע את הקול הדתי לאומי בסוגיות שעלו לסדר היום. לאחר מספר פגישות, השכילו אותם ארגונים להפנים כי רק מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת, וכי בסיבוב הזה הציבור הדתי לאומי נתפס עם המכנסיים למטה וללא עמדות מגובשות. בינתיים, ערכה המכללה החברתית-כלכלית בחודש שעבר יום עיון לפעילים חברתיים תחת הכותרת "מתכוננים לגל השני של המחאה". מטרת המכללה, שהוקמה ב-2004 ונתמכת על ידי הקרן החדשה לישראל, היא לספק אלטרנטיבות רעיוניות לתפיסות הניאו-ליברליות שכביכול רווחות בישראל. אין לי ספק שבמידה וגל המחאה השני יתרומם (ומי שפועלים להרימו מתכננים להתחיל בפעילות בסמוך לראשון במאי) למכללה החברתית כלכלית יהיה חלק בכך. ככה זה כשיודעים לנצל את הזמן הפנוי הרב שישנו כשנמצאים באופוזיציה.

מכללת המחר
מי שאינם שוקדים על השמרים, אלא על דברים אחרים, הם החברים במכללה למדינאות ע"ש עדו זולדן, אשר בימים אלה עורכים את ההרשמה למחזור השישי של תוכנית הלימודים העשירה לסטודנטים מצטיינים. מטרת התוכנית הינה לפתח את המחשבה הציונית והיהודית בקרב צעירים שעתידים להשתלב בעשייה הציבורית במדינת ישראל. מעבר להכשרה החשובה שתסייע ליישור עמוד השדרה של דור ההנהגה העתידי של הציבור הלאומי, נראה כי לתוכנית חשיבות רבה גם בכל האמור ליצירת קבוצת איכות שתהווה סביבה תומכת לחברים בה. מומלץ לכל מי שעיניו בראשו פוזלות כלפי מעלה.

מצווה גדולה
ארגון 'קולך' פתח השבוע בסקר גולשות שמטרתו איסוף מידע לגבי מקומן של הנשים בבתי כנסת וחווית התפילה שלהן. במסגרת הסקר נאספים נתונים אודות מיקום עזרת הנשים, רמת הנגישות שלה, סוג המחיצה, רמת השיתוף והמעורבות של הנשים בתפילה ושאר פרמטריות. למרות שבאופן אישי אני לא לגמרי מבין מדוע נשים תרות לעצמן מחויבויות הלכתיות נוספות, הניסיון שלי מראה כי דווקא מניינים בהם הנשים דורשות (תרתי משמע) ומקבלות מקום יותר מעורב (לאו דווקא תרתי משמע) בבית הכנסת, כך התפילה בהן יותר שלמה. אולי זו רק תחושה אישית, אבל יש משהו הרבה יותר אותנטי בתפילה בה מחצית המשתתפים קיבלו עליהן לעשות על אף שאינן מצוות.

תלוי
בעקבות ההתפתחויות האחרונות בכדורגל הישראלי כינסה שרת התרבות והספורט מסיבת עיתונאים בו טענה כי יו"ר ההתאחדות צריך להיות בלתי תלוי. אני חושב בדיוק הפוך ממנה. ולא, אין לי כוונה להסביר את הבדיחה. זה עלול להיות מפחיד לישון באותו תא עם עידו קוז'יקרו.

21 תגובות:

  1. לא רק ביוני יגיעו לארץ פעילי שלום שתומכים במאבק הפלסטיני נגד הכיבוש. כל שבוע מגיעים פעילים כאלה לארץ, לפעמים פעמיים או שלוש פעמים בשבוע. כמאה כל שבוע, לפעמים גם כמה מאות ביום אחד. חוץ ממקרים נדירים, כולם עוברים בלי בעיות בביקורת הדרכונים ויוצאים בדרכם אל השטחים הכבושים. איך? פשוט מאד, משקרים. השוטרת הנחמדה בביקורת הגבולות שואלת "בשביל מה הגעת לכאן?" הפעיל עונה "אני תייר, באתי לטייל בתל אביב, בירושלים, להשתזף על החוף באילת", השוטרת מחייכת ועונה "ברוך הבא" ומתחימה את הדרכן והפעיל יוצא ישר לחברון או לשכם או לבילעין להצטרף לפעילים האחרים שמשתתפים יחד עם הפלסטינים בהפגנות. הרשויות בישראל יודעות היטב שזה מה שקורה,אבל אין להן מה לעשות חוץ מאשר להעמיד כל תייר שבא לישראל לחקירה צולבת כדי לודא אם הוא באמת תייר או שהוא פעיל שלום מוסווה. קרוב לוודאי שבשיטה זאת יתגלו חלק גדול מפעילי השלום, אך ללא ספק היא גם תקטין בצורה מאד משמעותית את מספר התיירים הבאים לבקר בישראל.

    מה היה מיוחד ב"מטס" של השבוע שעבר? רק דבר אחד - מודבר באנשים שהחליטו לנהוג ביושר ולא לשקר. הם לא התכוונו להפגין בנתב"ג, לא התכוונו לעשות שום פרובוקציות. כל כוונתם היתה לדבר אחד ויחיד: להגיע לביקורת הגבולות בנתב"ג ולהגיד שם את האמת: "באתי לכאן כדי להגיע לבית לחם, לפי הזמנת ראש עירית בית לחם וארגוני החברה האזרחית בבית לחם וסביבתה". ברור לפי התגובות שמדינת ישראל לא רוצה דוברי אמת בנתב"ג,אז השקרנים ימשיכו להגיע ולעבור בביקורת הדרכונים בלי בעיות.

    השבמחק
  2. ברוכים הבאים לדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון:
    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4218796,00.html

    השבמחק
    תשובות
    1. כתבה מענינת וראיון מענין עם השוודי המענין ששמו כנראה שמור במערכת. ממש נעים ובטוח להפגין תחת שלטון צה"ל, ממש ממש מאד בטוח. מעניםאם השוודי הזה שמע פעם על רייצ'ל קורי שנרמסה תחת דחפור ענק של צה"ל ואת טום הורנדל שפשוט קיבל מחייל של צה"ל מתנה של כדור ישר בראש ואת טריסטאן אנדרסון שאמנם נשאר בחיים אחרי היריה בראשו על ידי חייל של צבא הגנה לישראל אבל אחרי מה ששרה למוח שלו נשאר ברמת אינטליגנציה של ילד בן שנתיים (אני כבר הייתי מעדיף למות) ואת מתן כהן (אזרח ישראלי) שיצא בזול, רק עיין אחת נעקרה לו מירי חיילי צבאה של מדינתו. (אני הייתי במרחק כחמישה מטר ממנו באותו יום, אם החייל היה מכוון קצת אחרת זאת היתה יכולה להיות העין שלי). אני יכול להוסיף עוד כמה מקרים שמראים בדיוק כמה בטוח ונעים להפגין בשטחים שתחת שלטון הכיבוש הישראלי.

      אגב, גבולותיה של הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון עוברים בקו שבין כפר סבא לקלקיליה ובין עפולה לג'נין. מצידו השני של הקו הזה אין דמוקרטיה. מצידו השני של הקו הזה שוררת דיקטטורה צבאית. הריבון הוא אלוף פיקוד המרכז, הוא המחוקק והמבצע. המתנחלים נוטים לשכוח את זה עד שקורה איזה אירוע שמזכיר להם, פינוי או צו הרחקה. אבל גם כשהם שוכחים, זאת עדיין עובדה. מי שהולך לגור במעלה אדומים או בבית אל יוצא מתחומי הדמוקרטיה הישראלית ונכנס לתחומי הדיקטטורה של אלוף פיקוד המרכז. כמובן, הפלסטינים וידידיהם לא שוכחים אפילו לרגע שהם חיים תחת שלטון הדיקטטורה הישראלית ולעולם אין להם אשליה שזאת דמוקרטיה.

      מחק
  3. חלק מהשמות שהזכרת הסתובבו במקומות מסוכנים. תמליץ להם לא להגיע לריכוזים של פלסטינים שמיידים בקבוקי תבערה וזורקים אבנים על חיילים ועל אזרחים – זה יכול להיות מסוכן.

    מממ... צודק. שכחתי עוד כמה דמוקרטיות במזרח התיכון. שכחתי את עזה, בה מאז הבחירות הדמוקרטיות האחרונות יש שם שלטון טרור. שכחתי גם את הבחירות ביהודה ושומרון, שהיו כל כך מוצלחות שהוחלט לא לקיימן עוד (בינתיים). ועדיין – המקומות מעבר לקו הירוק בהם ניתן לנו בחופשיות הרבה ביותר ובביטחון הרב ביותר, ליהודים ולפלסטינים, הם אזורי C. אם נספח אותם וניתן זכויות לכל הערבים שגרים באזור C זה אומר שהצלחנו להרחיב את גבולות הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון?

    השבמחק
    תשובות
    1. בהחלט וללא ספק הפעילים שהזכרתי הסתובבו במקומות מסוכנים וידעו שמי שמגיע לשם עשוי לא לחזור חי.הם באו ביודעין מאמריקה, מאירופה או מתל אביב למקומות בהם פלסטינים אמיצי לב נאבקים להשתחרר משלטון כיבוש מדכא, וברור שכל מי שמגיע למקומות כאלה מסכן את חייו. בזה אין ויכוח ביני לבינך, הויכוח היא ביני ובינך יחד לבין כותב המאמר שאליו נתת לי קישור, "הרדיקל המפונק", אשר ניסה לטעון כי הפעילים האלה באים להפגין כי כאן בטוח ואין סכנה.

      בינתיים לבחירות ברצועת עזה ובגדה המערבית אין משמעות כי הממשלה השולטת שם היא ממשלת ישראל בראשות בנימין נתניהו ובאמצעות צבאה. אם וכאשר תקום מדינה פלסטינית, יתכן והיא תהיה דמוקרטית ויתכן שלא. כרגע, כעובדה, המשטר הוא דיקטטורה ישראלית.

      קו החיתוך בין אזור C לאזור B נקבע בדרך כלל בצורה כזאת שבתיו של הכפר נמצאים באזור B ואילו אדמותין החקלאיות נמצאות באזור C. לכן, אם מדינת ישראל תספח את אזור C ותציב קו גבול בין הכפר ותושביו לבין אדמתותיהם, זה יחשב כאחד ממעשי השוד המזוין הגדולים בהיסטוריה.

      מחק
  4. לימדו אותך כבר שבחיים הכל יחסי?
    קשה מאד להשוות בין רמת הסיכון בהשתתפות בהפגנה במדינות ערב מאשר בישראל.

    "אם וכאשר תקום מדינה פלסטינית, יתכן והיא תהיה דמוקרטית ויתכן שלא" - האם שכחת את התמונות מרצועת עזה כשהחמאס השתלט על הרצועה אחרי הבחירות? האם לא מפריע לך מה יעלה בגורלם של פלסטינים רבים ביהודה ושומרון תחת שלטון חמס?

    לגבי אזור B ו-C, אפשר להגיע להסדר. אפשר לספח את אזור C מבלי לפגוע בבעלות תושבי אזור B על אדמותיהם ואף לא בנגישות אליהם. אני שמח שהתחלנו להתווכח על הפרטים הקטנים...

    השבמחק
    תשובות
    1. אכן, השתתפות בהפגנה בסוריה היא ללא ספק מסוכנת היום הרבה יותר מאשר השתתפות בהפגנה בשטחים הכבושים על ידי ישראל. אין ספק שכיום סוריה מולכיה הרבה לפני ישראל בטבלת שפיכות הדמים היומיומית. (לפני שלוש שנים, במשך מבצע עופרת יצוקה, ישראל הובילה בטבלה הזאת...) לא הבאתי את אזכור ההרוגים שנפלו כחלק ממגש הכסף שעליו מוגשת לעם הפלסטיני מדינת פלסטין כהשוואה עם סוריה. הבאתי אותם פשוט כהשוואה עם המאמר המטומטם שבו נטען שפעילי שלום מחו"ל באים לשטחים הכבושים כדי להנות מהחיים וכי פה לא מסוכן. נכון שסוריה מסוכן יותר. אגב, אולי יפתיע אותך ובודאי את ראש ממשלתנו, אבל יש פעילים שיוצאים לשני המקומות.

      כמובן, אני מקווה שהפלסטינים יצליחו להקים משטר דמוקרטי, ויש פלסטינים רבים הרוצים בכך. זה לגמרי לא בטוח. מה שבטוח האו שכיום לא תיתכן דמוקרטיה כי הממשלה השולטת בשטח היא ממשלת ישראל והיא לא נבחרה על ידי האנשים שבהם היא שולטת. היו הרבה עמים שחיו תחת שלטון זר, נאבקו בו והתשחררו ממנו. היו כאלה שהצליחו אחר כך להקים משטר דמוקרטי, היו שלא הצליחו ונפלו תחת שלטון דיקטטורי של בני עמם. כמובן שאני מקווה שהפלסטינים יהיו בין המצליחים להקים משטר דמוקרטי. קודם כל וראשית לכלף ישראל צריכה לצאת משם.

      לגבי הרעיון שמדינת ישראל תסמן גבול ואחר כך תאפשר למאתיים אלף פלסטינים לחצות אתהגבול הזה כל יום באופן חופשי לעבד את אדמותיהם - כבר שמעתי בדיחות טובות יותר. זה לא מצחיק. בכל מקרה, הרעיון של סיפוח אזורי C לא קביל בשום צורה. הפיתרון לסכסוך חייב לכלול מדינת לאום לעם הפלסטיני. זה יכול להיות מדינה פלסטינית בגדה המערבית ורצועת עזה שתבטא את הלאומיות שלהם, או שזה יכול להיות מדינה אחת מהים עד הירדן שהיא מדינת הלאום של שני עמים. לספח שטחים עם מעט פלסטינים ולהפוך את השטחים בהם חיים רוב הפלסטינים למובלעות מוקפות שטח פלסטיני מכל צדדיו לא מקובל ולא יכול להיות מקובל. אני מציע לך ולחבריך לרדת מזה.

      מחק
  5. לטובת הזיכרון הסלקטיבי שלך, אזכיר כי מדינת ישראל יצאה למבצע עופרת יצוקה אחרי שנים של הבלגה על שיגור טילים מרצועת עזה על ישובי הנגב. המחיר שנגבה מהפלסטינים בעקבות כך הוא באחריותם שלהם. לצערי, היה מדובר במספר נמוך מדי. מספר גדול יותר של אבידות לצד הפלסטיני היה מביא להפסקת הירי על ישראל.

    אני שמח שאתה מקווה שהפלסטינים יצליחו להקים דמוקרטיה. ביום שתוקם הדמוקרטיה שלהם, שריין לעצמך מקום בלו"ז למסעי הלוויות וניחומים. לטובתך, אל תספר להם שהיית בין אלה שלחמו רבות לטובת עצמאותם.

    מי קבע שהפיתרון של סיפוח אזורי C אינו קביל? לי הוא נשמע כמו פיתרון נהדר. אם יום אחד ההנהגה הפלסטינית תתעשת ותחליט שהיא מסכימה להגיע להסכם שלום עם ישראל, ויגיעו להסכם שחלק מהאזורים שסופחו צריכים להיות בשליטת הפלסטינים, תמיד יהיה ניתן לבצע תיקוני גבול ולהעביר אותם לרשות הפלסטינית. בדיוק כמו הרעיון של תיקוני הגבול באזור המשולש שנמצא כיום בריבונות ישראלית.

    השבמחק
    תשובות
    1. אם כבר להזכיר משהו, כדאי להזכיר שמדינת ישראל יצאה למבצע עופרת יצוקה (שם שהוא שימוש מחפיר לרעה בשיר ילדים נחמד ותמים) לאחר שהנהגת חמאס הציעה הפסקת אש. אילו היתה ההצעה נענית מצד מדינת ישראל, היה המצב בגבול עזה זהה בדיוק למצב שישנו היום, רק שאלף ושלוש מאות אנשים - כולל כמה מאות ילדים - עדיין היו בין החיים.

      הפלסטינים שאני מכיר מקווים להגיע למצב שתהיה התפייסות בין חמאס לפת"ח, ויערכו בחירות חדשות בהן כל המשתתפים יסכימו להכיר בתוצאות, לאפשר למנצח להקים ממשלה והוא מצידו יאפשר למנוצח לפעול בצורה חופשית כמפלגת אופוזיציה. כמובן שבתנאים הקיימים, כל השיקולים האלה תלויים בכךשמדינת ישראל לא תתערב ולא תתחיל לעצור בצורה המונית חברי פרלמנט שלא נראים לה. כאשר תהיה מדינה פלסטינית ריבונית לחלוטין וכל כניסה של צה"ל לתחומה תהיה פעולה תוקפנית לפי החוק הבינלאומי יבוא המבחן האמיתי. בקרב הפלסטינים יש שאיפה גדולה להקים מערכת דמוקרטית, אם הם יצליחו רק הזמן יוכיח. ובהחלט, בכל מקרה אני אספר שהייתי בין אלה שנאבקו למען עצמאותם - מה גם שפלסטינים רבים יודעים זאת ממילא.

      לך הפתרון של סיםוח שטחי C נראה נהדר, זה ברור. לספח שישים אחוז מהשטח, אבל רק עם מעט מאד ערבים שיזכו לקבל אזרחות ישראלית וכל האחרים כלואים במובלעות סגורות עם שטח ישראלי מכל צידיהם. אבל המתחיל במצווה אומרים לו גמור - אם תלך על סיםוח אזור C יגידו לך "יפה, עכשיו תמשיך, ספח גם את אזורי B ו-A וספח מושבים בכנסת לתושביהם". בקיצור,או שתצא מכל השטח או שתספח את כל השטח, אין באמצע.

      מחק
    2. גבי הרעיון של תיקוני גבול באזור המשולש - עקרונית, מדינה יכולה להחליט לוותר על שטח הנמצא בריבונותה ולמסור אותו לריבונות מדינה אחרת. אבל מדינה דמוקרטית אינה רשאית לשלול מאזרחיה את אזרחותם, גם אם מסרה את השטח בו הם חיים לריבונות מדינה אחרת. כלומר - גם אם יהפוך המשולש לחלק ממדינת פלסטין, תושבי המשולש ימשיכו להיות אזרחים ישראלים הרשאים לחיות בשטח מדינת ישראל כמו כל אזרח אחר וכמובן מצביעים בבחירות לכנסת. אם בהגבלה זאת הרעיון של "תיקוני גבול באזור המשולש" עדיין מושך אותך - בבקשה.

      מחק
  6. זה שהנהגת החמאס הציעה הפסקת אש כשהם ראו שישראל באמת מתכוונת לתקוף אחרי שנים של ירי על תושבי הנגב – זה יפה מאד, אבל זהו אקט פחדני שנעשה מאוחר מדי. המטרה של עופרת יצוקה היה לפגוע בתשתית הטרור ברצועת עזה וזה מה שנעשה. זה שהחמס משתמש בילדים כמגנים חיים, זו בעיה של החמס.

    על סמך מה אתה מניח שההתפייסות בין הפתח לחמס תחזיק מים? על הטבח בעזה?

    מי קבע שאין פתרונות ביניים? הסכסוך הזה ממילא לא הולך להסתיים בקרוב. על כן מה שניתן לעשות הוא להתקדם באמצעות פתרונות ביניים שישרתו קודם כל את האינטרס הישראלי.

    מי אמר שמדינה לא רשאית לבצע תיקוני גבול ולשלול את האזרחות של האנשים שלא בגבולה החדש? עשו את זה בקפריסין וגם במקומות אחרים.

    השבמחק
    תשובות
    1. אפשר להתווכח האם להציע הפסקת אש זה אקט פחדני או לא. אפשר גם להתווכח האם להרוג 1300 פלסטינים בשלושה שבועות, ביניהם מאות ילדים, זאת תגובה הולמת לשמונה שנים שבמהלכן נהרגו בסך הכל כעשרה ישראלים. יש לא מעט אנשים בעולם שחשבו שגם אם מדינת ישראל רצתה להגיב, יום או יומיים של הפצצות היו מהווים תגובה מספיקה בהחלט, וכל מאמציהם של גדולי ההסברה הישראלית לא הצליחו לשכנע אותם.

      האם "עופרת יצוקה" הצליח לפגוע משמעותית בתשתיות של חמאס? שאלה גדולה. אם כן, מהיכן הופיעו התשתיות ששימשו בסבבים הבאים אחרי "עופרת יצוקה"?

      משרד הביטחון והמטכ"ל של מדינת ישראל נמצאים (זה לא ממש סוד צבאי) בליבה של תל אביב, בסמיכות קרובה לשכונות מגורים צפופות ובהן הרבה מאד ילדים. כל מי שינסה לפגוע במשרד הביטחון ובמטכ"ל (מטרות צבאיות ברורות לפי כל קנה מידה) עלול חס וחלילה לפגוע ולהרוג הרבה ילדים. האם זה אומר שמדינת ישראל משתמשת בילדים כמגינים חיים? האם זה אומר שלמשל אם טיל איראני יכוון אל משרד הביטחון וחס וחלילה יפול על גן ילדים הומה, יוכל אחמידנג'אד לרחוץ בנקיון כפיו ולהגיד "זה שישראל משתמשת בילדים כמגינים חיים זו בעיה של ישראל"?

      מחק
    2. מעניין - "יש לא מעט אנשים בעולם שחשבו שגם אם מדינת ישראל רצתה להגיב, יום או יומיים של הפצצות היו מהווים תגובה מספיקה בהחלט". ספר את זה למעצמות הדמוקרטיות שמשום מה לא מאמצות את הגישה הזו באפגניסטן, סוריה, לוב או עיראק.

      האם מבצע עופרת יצוקה הצליח להשיג את מטרתו? לדעתי לא. זה לא פוגע בהצדקתו.

      האם צריך להציג לך סרטונים בהם רואים טרוריסטים ערבים לוקחים איתם ילדים חפים מפשע כמגנים אנושיים כדי שתבין כמה ההשוואה שלך מופרכת? די לשנאה העצמית הזו.

      מחק
  7. אני בהחלט לא בטוח שההתפייסות בין חמאס ופת"ח תחזיק מעמד. אני יודע שהרבה מאד פלסטינים חושבים שהמריבה והמאבק בין שניהם היו טעות חמורה שגרמה נזק גדול לעם הפלסטיני, ואותם פלסטינים ירגזו על מי משניהם שיראה כמפר את ההתפייסות.

    כדאי אגב לזכור כיצד בדיוק החל העימות הגדול בין פת"ח לחמאס: היו בחירות דמוקרטיות והוגנות בשנת 2006, שהתקיימו תחת פיקוח בינלאומי ואיש לא הטיל ספק במהימנותן. בבחירות ניצח חמאס, להפתעת כולם כולל החמאס עצמו (מה שאגב מוכיח שאכן הבחירות היו דמוקרטיות - רק בבחירות דמוקרטיות מתקבלת תוצאה שמפתיעה את כולם). לאחר הבחירות הציע החמאס לפת"ח להקים ממשלת אחדות פלסטינית. הפת"ח סירב, לא השלים עם תוצאות הבחירות ובמיוחד המשיך לקיים שליטה על כוחות הביטחון הפלסטיניים. ממשלת ישראל וממשלת ארצות הברית דחפו בצורה פעילה את אנשי הפת"ח להתעמת עם אנשי החמאס, במטרה לשבור את כוחו של הארגון. למרבה הצער, ברצועת עזה ניצח דווקא החמאס בעימות הצבאי ונהג באלימות רבה כלפי יריביו המנוצחים. לעומת זאת, בגדה המערבית מנהלת הרשות הפלסטינית (בעידודה הפעיל של מדינת ישראל) מלחמה נגד החמאס, מכניסה את אנשין לכלא שלה (אלה שאינם בכלא הישראלי) ואוסרת על ארגוניו לפעול.

    פלסטינים רבים מאד מרגישים שגם הפת"ח וגםן החמאס עשו טעות חמורה בכך שאפשרו למדינת ישראל לנקוט במדיניות מוצלחת של "הפרד ומשול" וכי על העם הפלסטיני להיות מאוחד כדי שיכול לזכות בעצמאות לאומית. לשם כך, הם חושבים שצריך להמנע מהשגיאות של 2006 - כלומר, לקיים בחירות דמוקרטיות בהן יכולים כולם להתמודד, המפסיד מכיר בתוצאות ומתחייב שלא להפעיל כח כדי להמשיך לאחוז בשלטון, והמנצח מתחייב לנהוג לפי כללי משחק דמוקרטיים ולאפשר למנוצח לפעול חופשית כמפלגת אופוזיציה עד הבחירות הבאות.

    האם זה יצליח? בהחלט לא מובטח. כידוע, רובן הגדול של המדינות הריבוניות הקיימות היום בעולם היו לפני מאה שנה בשלטון זר, ונדרשו למאבק קשה להשתחרר ולהגיע לעצמאות. חלקן הצליחו להקים משטרים דמוקרטיים, חלקן נכשלו בכך ונפלו לשליטת רודנים מבני עמן שלהן. בהרבה ארצות כאלה אנשים נאבקים מאבק קשה וכואב להשיג חופש ודמוקרטיה - למשל בסוריה בשנה האחרונה. לא ידוע לי על אנשים בסוריה החושבים כי היתה זו טעות להאבק להתשחרר מהשלטון הצרפתי ולהשיג עצמאות לאומית, רק מכיון שסוריה העצמאית נפלה לידיהם של אנשי שושלת אסאד. כנ"ל לגבי הפלסטינים - הפלסטינים כולם רוצים להשתחרר מהכיבוש הישראלי, שהוא משטר של דיקטטורה צבאית המדכאת ורומסת אותם. רבים מאד מהפלסטינים רוצים להחליף את הדיקטטורה של הכיבוש הישראלי בדמוקרטיה פלסטינית ולא בדיקטטורה פלסטינית, ואני בהחלט תומך בהם.

    ביצוע פתרונות ביניים יכול להתבצע בשתי דרכים: באופן חד צדדי או באמצעות הסכם. נדמה לי שההתנתקות של שרון מרצועת עזה לא הגבירה בישראל את ההתלהבות מצעדים חד צדדיים שאינם מחייבים את הצד השני לדבר (גם אתה נדמה לי לא נלהב לכך). לסיפוח אזורי C כ"פתרון ביניים" איו ולא יהיה פרטנר פלסטיני.

    אגב, הטענה ש"הסכסוך הזה לא הולך להסתיים בקרוב" דומה לטענתו של מי שרצח את הוריו ומבקש רחמים עליו כיתום. מי שנוקט בצעדים כמו בנית והרחבת התנחלויות שמונעות את סיום הסכסוך לא יכול לטעון ש"הסכסוך הזה לא הולך להסתיים בקרוב". אתה האחראי הישיר לכך שהוא לא הולך להסתיים, לא בקרוב ולא ברחוק. קיום ההתנחלויות וסיום הסכסוך הם דבר והיפוכו, האחד מבטל את השני.

    לא ידוע לי על ביטול האזרחות של מישהו בקפריסין. מבחינת המצב החוקי, ישנה מדינה בשם קפריסין שכולם על האי הזה אזרחיה, גם היוונים וגם הטורקים, מדינה אשר נמצאת כבר עשרות שנים במצב של פיצול דה-פקטו לשתי ישויות שונות. עדיין, מבחינת החוק כולם אזרחי קפריסין ואזרחי האיחוד האירופי. בהקשר הישראלי: מדינת ישראל יכולה להחליט שהיא מוותרת על ריבונותה בעיר אום אל פחם ומעבירה אותה לריבונות פלסטינית. אם ההחלטה הזאת תאושר בכנסת, אין שום מניעה לממש אותה. אבל אם מדינת ישראל תחליט באותה הזדמנות גם לשלול מתושבי אום אל פחם את אזרחותם הישראלית, אין לי ספק שבג"צ ישלול ויבטל את ההחלטה הזאת על הסף כהחלטה בלתי-חוקתית בעליל.

    בקיצור: דוד בן גוריון החליט להעניק אזרחות ישראלית לתושבי אום אל פחם ויתר הערבים שנשארו בשטח מדינת ישראל עם הקמתה. (אגב, מפלגת הימין הקיצוני הגזענית "אחדות העבודה" בראשות טבנקין התנגדה אז להחלטה זאת ורצתה לשמור את האזרחות הישרלאית ליהודים בלבד). ההחלטה להעניק לתושבי אום אל פחם אזרחות ישראלית היא בלתי הפיכה, אלא אם הם מרצונם הטוב והחופשי יוותרו על האזרחות הזאת. כך הםכללי המשחק בדמוקרטיה. אם יש לך טענות, תצטרך לנסוע לשדה בוקר ולהשמיע אותן בפני בן גוריון אישית.

    השבמחק
  8. "אני בהחלט לא בטוח שההתפייסות בין חמאס ופת"ח תחזיק מעמד" – וגם אני לא, ולכן כל יעזרו כל פטפוטי הביצים – כרגע עדיף ללכת לפתרונות ביניים שיחזקו את תהליכי הדמוקרטיזציה בחברה הערבית, עד שהם יפנימו חילופי שלטון מהם.

    אכן פתרון ביניים יכול להתבצע בשני דרכים. הבעיה בדרך החד צדדית של שרון הייתה שהיא שירתה את הצד הפלסטיני במקום אותנו. סיפוח אזורי C משרת את האינטרס הישראלי באופן מובהק, הופך את משתנה הזמן כפועל נגד הערבים, ולכן מעביר את הלחץ אליהם. לכן, גם המדיניות של קידום ההתנחלויות היא בדיוק זו שמביאה את הערבים להבין שהזמן לא פועל לטובתם אם הם באמת רוצים להגיע להסדר. מכיוון שאני לא משוכנע שהם רוצים, אני דואג לאינטרסים הישראלים, שאחד מהם הוא שהבית הלאומי של העם היהודי יהיה גדול ככל האפשר.

    אין שום היגיון בכך שתושבי אום אל פאחם ימשיכו להחזיק באזרחות ישראלית בזמן שהם חיים תחת ריבונות של מדינה פלסטינית.

    השבמחק
    תשובות
    1. פתרון שיקדם את הדמוקרטיזציה בחברה הפלסטינית חייב לכלול את סיום הכיבוש. תחת כיבוש לא תיתכן דמוקרטיה.

      סיפוח אזורי C פירושו שהפלסטינים ברובם הגדול יחיו במובלעות מוקפות מכךל הצדדים בשטח ישראלי, מדינת ישראל תשלוט על חייהם בכל צורה אבל להם לא תהיה זכות בחירה לממשלה השולטת על חייהם, ולא תהיה שום אפשרות להקים מדינת לאום פלסטינית. לכן, אם מדינת ישראל תבצע צעד כזה, הרי יקרה אחד מהשניים - או ששום מדינה בעולם לא תכיר בו ותתגבר הדרישה מישראל לצאת מהשטח הזה, או שתתעורר בעולם הדרישה להשלים את המהלך, לספח את השטח כולו ולתת לתושביו זכות בחירה לכנסת. כנ"ל הרחבת ההתנחלויות - זה יסתיים או בפירוקן או בכך שהן ישארו בשטח כחלק ממדינה אחת מהים עד הירדן שהיא מדינת לאום לשני עמים ודגלה כחול-לבן-אדום-ירוק-שחור.

      ישנם הרבה מאד ישראלים שממשיכים להחזיק באזרחות ישראלית בזמן שהם חיים תחת ריבונות של ארצות הברית של אמריקה. כנ"ל בריבונות של פלסטין. אזרח זכאי להמשיך להחזיק באזרחותו אלא אם ויתר עליה מרצונו החופשי.

      מחק
  9. הפלסטינים יכולים בהחלט להקים חברה דמוקרטית גם אם לא יחיו בחברה דמוקרטית. אחת הדרכים היא אוטונומיה – פתרון שיבטיח בטחון לישראל ושגשוג לפלסטינים.

    משעשע אותי שאתה קובע שההתנחלויות יוכלו להישאר במקומן רק בפיתרון המדינה האחת. מדוע שהן לא יוכלו להישאר תחת ריבונות המדינה הפלסטינית העתידית וישובים פלסטינים בישראל חייבים להישאר במקומם?

    עדיין לא הסברת את ההיגיון שתושבי אום אל-פאחם ימשיכו להחזיק בריבונות ישראלית בזמן שהם חיים תחת ריבונות פלסטינית. אין סיבה שהם יצביעו בבחירות לישראל, אין סיבה שהם יזכו לקצבאות מביטוח לאומי ואין סיבה שהם יהיו מחויבים לשירות אזרחי או צבאי (אההם, אופס)

    השבמחק
  10. נכון, הפלסטינים יכולים לבנות חברה דמוקרטית בינם לבין עצמם גם כשהם חיים תחת שלטון כיבוש, ויש פלסטינים רבים שרוצים בכך ועושים מאמצים רבים לכיוון זה, כאשר הצעד הראשון צריך להיות התפייסות בין הפת"ח לחמאס והתרת פעילות פוליטית חופשית לכל הזרמים הפוליטיים בכל השטחים הפלסטינים, כלומר פעילות חופשית של פת"ח ברצועת עזה ופעילות חופשית של החמאס בגדה המערבית. בחלק השני, כמובן, מדינת ישראל עלולה מאד להפריע, למשל על ידי משלוח חיילים לעצור את אנשי החמאס או למנוע התכנסויות והתארגנויות שלהם - והפלסטינים המעונינים בבנית חברה דמוקרטית יצפו במקרה זה שהמשטרה הפלסטינית תעשה ככל יכולתה לבלום פעילות כזאת של צה"ל.

    מה שנכון, אם מדינת ישראל תחליט להחיל את חובת השירות בצה"ל על אזרחיה הערבים ולפתוח בפניהם את כל התפקידים בצה"ל עד רמטכ"ל ועד בכלל, החובה הזאתתחול גם על אזרחיה החיים בתחומי פלסטין.

    כפי שציינתי כבר במסר קודם, אין לי כל בעיה עם הישארות של התנחלויות במדינת פלסטין, בדיוק באותם תנאים שבהם חיים האזרחים הערבים במדינת ישראל. האזרחים הערבים במדינת ישראל כפופים לחוק, אם יש כלפי מי מהם חשד לעבירה על חוקי מדינת ישראל עשויה משטרת ישראל לבוא לביתו שבכפרו ביום או בלילה, לעצור אותו לחקירה ואם יצטבר חומר ראיות הוא יועמד לדין ובית משפט ישראלי יגזור את עונשו לפי הקבוע בחוק. אם אזרח ישראלי רוצה להחזיק נשק, עליו להגיש בקשה לרשיון נשק ורשויות מדינת ישראל יחליטו אם להעניק לו רשיון כזה. אם הוא מחזיק נשק בלתי רשיון הנשק עשוי להיות מוחרם ומי שהחזיק בו יועמד לדין בבית המשפט הישראלי ויקבל עונש לפי הקבוע בחוקי מדינת ישראל. כנ"ל בהתאמה לגבי מתנחלים שישארו במדינת פלסטין. הם יהיו כפופים לחוק, אם יהיה כלפי מי מהם חשד לעבירה על חוקי מדינת פלסטין עשויה משטרת פלסטין לבוא לביתו שבהתנחלות ביום או בלילה, לעצור אותו לחקירה ואם יצטבר חומר ראיות הוא יועמד לדין ובית משפט פלסטיני יגזור את עונשו לפי הקבוע בחוק. אם מתנחל כזה ירצה להחזיק נשק, יהיה עליו להגיש בקשה לרשיון נשק ורשויות מדינת פלסטין יחליטו אם להעניק לו רשיון כזה. אם הוא יחזיק נשק בלתי רשיון הנשק עשוי להיות מוחרם ומי שיחזיק בו יועמד לדין בבית המשפט הפלסטיני ויקבל עונש לפי הקבוע בחוקי מדינת פלסטין. בבקשה.

    אזרחים ישראלים רבים (רבים הרבה יותר ממספר תושבי אום אל פאחם) חיים בארצות הברית, באירופה, בכל רחבי העולם. חלקם חיים שם עשרות שנים, ועדיין נחשבים כאזרחים ישראלים לכל דבר, אם הם באים לארץ בזמן בחירות הם יכולים להצביע בבחירות (נדמה לי שאתה תומך בכך שהם יוכלו להצביע גם בלי להגיע פיזית לארץ). גם על הילדים שלהם שנולדו בחו"ל מדינת ישראל מחילה את אזרחותה וגם את חובת השירות בצה"ל. אין שום סיבה שמה שחי על ישראלי שחי בניו יורק שבארה"ב או באמסטרדם שהולדנ לא יחול גם על ישראלי שחי באום אל פחם שבפלסטין. כלומר - יש סיבה, כל הרעיון להעביר את אום אל פחם לפלסטין נועד להפחית את מספר האזרחים הערבים בישראל. לצערך ולצערו של אביגדור ליברמן, זה לא ניתן לביצוע.

    השבמחק
  11. הקשר הנסיבתי הוא הפוך - ככל שהחמאס נוטש את דרך הטרור כך למדינת ישראל יהיה פחות עניין לרדוף אחרי פעיליו. זה מה שקורה בפועל. זה לא שצה"ל נהנה להתעלל בחמסניקים רק בגלל שהם חמסניקים.

    אני שמח שאין לך בעיה עם כל הישארות של מתנחלים במדינת פלסטין. אני מציע שתוסיף עוד כמה איומים מרומזים באשר לגורלם של אותם יהודים, כדי להיות בטוח שהם יבינו את הרמז לגבי הצפוי להם.

    התופעה של אזרחות כפולה היא מוכרת בהרבה מדינות - יש כאלה שמאפשרות זאת ויש כאלה שלא. אבל מהרגע שיוחלט שחלק מסוים מארץ ישראל אינו בריבונות ישראל, זכותה של המדינה לבטל את אזרחותם של אותם נתינים פלסטינים חדשים. המקרה של אזרחים החיים בחו"ל לא רלוונטי לעניין - בדיוק כמו שאף אחד לא דורש לבטל את אזרחותם של ערבים ישראלים שחיים בחו"ל.

    השבמחק
  12. הנכונות של פלסטינים (כולל אנשי חמאס) לנטוש את התנגדותם לכיבוש עומדת ביחס ישיר לנכונותה של מדינת ישראל לנטוש את המשך הכיבוש.

    ציינתי כאן השוואה ישירה בין מצבם של הערבים החיים בישראל לבין מצבם של ישראלים שיבחרו לחיות בפלסטין. מי שההשוואה לא מוצאת חן בעיניו לא חייב לגור בפלסטין.

    אם יעשה ניסיון לבטל בצורה קולקטיבית את אזרחותם של ישראלים רק מפני שהם ערבים, אני לא חושב שזה יעמוד במבחן - לא של החוק הבינלאומי וגם לא של החוק הישראלי. אזרח הוא אזרח, בין אם הוא חי בתחומי המדינה ובין אם לא, כל עוד לא ויתר על אזרחותו היא עומדת לו.אני אגב לא חושב שזה יגיע לנסיון מימוש, ברגע שיתברר שהעברת אום אל פחם לשלטון פלסטיני לא תגרע את תושבי אום אל פחם ממנין אזרחי ישראל, התיאבון להעביר את אום אל פחם אל מעבר לגבול יפחת עד לאפס.


    מכיון שאני כרגע בתקופה מאד עמוסה של נסיעות לחו"ל (פוליטיות ואישיות) ופעילויות רבות שמוטלות עלי בזמן שאני בארץ, אני נאלץ להפסיק את התגובות ברצף הזה ואחרים ולהשאיר לך כאן את זכות המלה האחרונה.

    השבמחק
  13. גם אני בתקופה מאד עמוסה כרגע, אז הפעם נסיים את הדיון כשזכות המילה האחרונה היא אצלך.

    השבמחק