יום רביעי, 25 באפריל 2012

לא אקטואלי - 27.04.12


טיולי שלום
בימים אלה פותח ארגון משקפת בקמפיין בכיכובו של זאב רווח שמטרתו להביא יותר ישראלים לבקר ביהודה ושומרון. ללא קשר, פתיחת עונת הרחצה השבוע, מתחילה את הקיץ השישי בו נשות מיזם "ימי הים" תלווינה ילדים פלסטינים מיהודה ושומרון לטובת ביקורים בחוף הים. אין יותר טוב משתי הפעילויות הללו בכדי להעיד על כך שהשלום כבר פה: המצב הפסטורלי יחסית ביהודה ושומרון הופך לאבן שואבת לתיירים, בעוד פלסטינים שמבקרים בחוף ימה של תל-אביב כבר לא מהווים איום בטחוני. כמעט כמו בימים שלפני הסכמי השלום של אוסלו.

המונולוג שלא תשמעו
הפטרון הפוליטי שלי ואני, כבר לא כמה שנים. בבחירות הסתבר שהעם לאומי, אז הקמתי תנועת שמאל עאלק לאומית, העיקר לדפוק את המתנחלים. זה כמעט תפס, אבל אז באה המחאה החברתית הארורה הזו, והעלימה אותי מהתודעה. נראה שאין לי ברירה אלא לחזור מהחלון של מפלגת העבודה, הם נראים לי על הסוס. אני אביא אותה בווידוי קורע לב על חלקי ביחסי ההון והשלטון, אחניף קצת לניצב ההוא ששלי הביאה – זה ינקה אותי סופית. בעצם, אולי כדאי לחכות טיפה עם ההחלטה להצטרף לפוליטיקה. לכו תדעו, אם המומנטום ישתנה כדאי יהיה להצטרף למפלגת אחיי העבדים. או קדימה. או מרצ.

בדרך לעצמאות
"בעתיד המאוד לא רחוק יכניסו אנשים לכלא על דברים שאני עשיתי" (אלדד יניב, הארץ). ויפה שעת אחת קודם.

חופשי שוק
הבחירות להסתדרות העובדים מגיעות לכותרות בעיקר על בסיס המאבקים בין המועמדים השונים לראשות הארגון. לא רבים יודעים שבחודש שעבר חתם עופר עיני על הסכמים קואליציוניים לפיהם הוא המועמד המוסכם על חמש סיעות, ביניהן הליכוד, העבודה וש"ס – לא בדיוק סיעות סיאמיות מבחינה כלכלית. למען הסר ספק, כך מתוארת 'עוגנים', היא הרשימה המאוחדת בדף הפייסבוק: 'עוגנים' בראשות עופר עיני, היא רשימה משותפת ל-5 סיעות בהסתדרות, החולקות תפיסת עולם דומה. במקום שבו נציגי מפלגת הפועלים מתאחדת עם נציגי מפלגת הלא פועלים ומפלגת השוק החופשי, כנראה שתפיסת העולם הדומה באה לידי ביטוי ברצון המשותף לנצח בבחירות. הסתדרו.

ללא עומר ודברים
החל מיום שלישי הקרוב ובמשך עשרה ימים, ייערך במתחם נמל תל אביב פסטיבל 'מוזיקה והעיר הלבנה' הראשון. מלבד ההופעות בתשלום, יועמדו שלוש במות חיצוניות נוספות המפוזרות במתחם הפסטיבל, אשר ישמשו צעירים מבתי ספר למוזיקה ומתנ"סים כמו גם הרכבים צעירים בראשית דרכם להשמיע את קולם ונגינתם לאוזניהם של מבקרי הפסטיבל ללא תשלום. למרות היוזמה הברוכה, ראוי שבפעמים הבאות ייערך הפסטיבל, או לפחות חלקו, אחרי ל"ג בעומר, על מנת שגם מי שנוהג שלא לשמוע מוזיקה בספירת העומר, יוכל ליהנות ממוזיקה בינלאומית בעיר העברית הראשונה.

גיאופוליטיקה
אני בטוח שאם למצרים היה גבול עם גרמניה, הם לא היו מפסיקים את אספקת הגז.

14 תגובות:

  1. דוגמית קטנה מהמצב הפסטורלי יחסית
    ==================================

    פניה דחופה אל אזרחי מדינת ישראל‎

    אזרחי ישראל היקרים,

    אנו, 300 תושבי אל- עקבה, בעלי הקרקע של כפר זה הקיים מזה עשרות שנים, עוד טרם נכנס צה"ל לאיזור, פונים אליכם כמוצא אחרון. במשך עשרות שנים חיילי צה"ל השתמשו בכפר כבסיס אימונים, מגרש משחקים עם אש חיה, אשר גבו בתאונות אימונים חיי שמונה מאיתנו ופצעו 38, ביניהם ראש המועצה, חאג' סמי סאדק, שנותר המשותק בפלג גופו התחתון. עם כל זאת, לעולם לא הפגנו אלימות, שום 'טרור' לא יצא מכאן, אף אבן לעולם לא נזרקה ואנו עדיין ממשיכים לקרוא לדו קיום ושלום.

    ב-2003 בעקבות פניה לבג"ץ, פונה מחנה האימונים – אך ב-2004 המינהל האזרחי חילק צווי הריסה לרוב המבנים בכפר, בינהם מסגד, גן הילדים ומרפאה, בתואנה שאלה נבנו ללא היתר. לאלו מכם החושבים, "טוב גם אנחנו לא קיבלנו אישור סגירת מרפסת", אנא המשיכו לקרוא. שטחי C מהווים כ-60% משטחי הגדה המערבית. מתחילת שנת 2000 דחתה ישראל 94% מהבקשות שהוגשו על-ידי פלסטינים להיתרי בנייה בשטחים אלה לעומת כמובן הגידול המטאורי בהתנחלויות.

    ב-2007 עתרנו לבג"ץ בדרישה לבטל את צווי ההריסה ולהורות על הכנת תכנית מתאר לכפר. בתגובה, הציע המינהל האזרחי להכשיר לבנייה שטח מצומצם במרכז הכפר, בו מרוכזים כל מבני הציבור ופחות ממחצית מבתי המגורים. הצעה זו מוציאה מתחומי הכפר את שאר השטח הבנוי, בו גרים רוב התושבים, וכן את כל האדמות החקלאיות של הכפר.
    כמובן בניגוד לחובתה של ישראל כמעצמה הכובשת "להבטיח את הסדר והחיים הציבוריים" (סעיף 43 לתקנות האג) בשטח הכבוש.

    ביום 18.4.2012 שעה 11:00 הגיעו ללא התרעה חיילי צה"ל וקבלנים פרטיים, להרוס את שני כבישי הגישה לכפר, "כביש השלום" ו"כביש העקורים" אשר בנינו במו ידינו למען מימוש זכות 'חופש התנועה' ולמטרת הובלה של מקור הפרנסה שלנו, גידולנו החקלאים. זאת הפעם השלישית בה כביש השלום הוחרב.

    הפעם התלוו להריסה גם איומים. סגן וולגרי בג'יפ שמספרו:655397 התעצבן מתיעוד האירוע על ידינו והטיח בראש הכפר שמכיוון שתיעדנו את האירוע 'אני אחזור שוב' והפעם להריסה מסיבית. כל זאת בו בזמן שראש הכפר, מתוך כיסא הגלגלים שלו, מרחיק את מספר המתקהלים המצומצם.

    לצערנו, ילדי הכפר יכלו בקלות לצפות בנעשה ואנו חוששים מתוצאות הטראומה על עתיד כולנו. אנו תושבי הכפר והאורחים הבינלאומיים והישראלים במקום, קוראים לכם לבוא לבקר ולחזות במו עינכם בתנאים הקשים שאנו חיים איתם יום יום. אנו הפיצו מילים אלו ועזרו לנו לחיות בשלום.

    בברכה

    תושבי הכפר אל- עקבה
    09-2572201
    0599-068808
    059-231-8630
    054-990-5718
    aqaba2006@yahoo.com
    mobach18@gmail.com
    www.alaqabaguesthouse.wordpress.com

    השבמחק
  2. אני לא מכיר את המקרה, אבל הניסיון מראה שלא בטוח שהסיפור שמובא כאן כולל את כל הפרטים ואת הצד של המינהל האזרחי או צה"ל.
    עוד דבר שצריך לזכור הוא שמאז קום המדינה ועד היום נעשו תמיד טעויות כלפי אוכלוסיות שונות. זה לא מצדיק אותן, אבל זה גם לא מערער את צדקת הקיום של מדינת ישראל.

    השבמחק
    תשובות
    1. לא דיברתי על צדקת הקיום של מדינת ישראל, דיברתי בסך הכל על המצב הפסטורלי שלטענתך קיים כרגע בשטחים הכבושים.

      אשמח אגב אם תנסה באמצעות מקורותיך לבדוק את הנושא של הכפר המסוים הזה ולשמוע את עמדתם והצד שלהם בנושא.

      האם אלה טעויות או זו מדיניות מכוונת זאת כבר שאלה אחרת. בכל מקום שיש מדינה ו/או משטר ו/או אידאולוגיה שעליו נמתחת ביקורת, ישנם שני קווי הגנה, והם נכונים במדינת ישראל כמו בכל יתר המקומות והזמנים:

      1) אנחנו צדיקים וטהורים והמוסריים ביותר בעולם וכל הטענות האלה הן שקרים ותעמולה עוינת נגדנו.

      ואם מציגים מקרים קונקרטיים שבהם הנבזות והתועבה ברורה ונראית לעין, תמיד ישנו קו ההגנה השני:

      2) כן, מה לעשות, יש טעויות שונות בהתיחסות לאוכלוסיות שונות, אבל זה לא מבטל את צדקתנו, וננסה לטפל נקודתית בטעויות האלה. למשל, אם קצין מסוים עשה טעות נוראה והיכה מפגין דני לעיני המצלמות, אז בו במקום נזרוק אותו לכלבים, למען יראו ויראו קצינים אחרים בצה"ל וישננו היטב שלפני שעושים מעשה נבלה חייבים תמיד תמיד לבדוק שאין מצלמה בסביבה.

      מחק
  3. תגובה זו הוסרה על ידי מנהל המערכת.

    השבמחק
  4. מסקנה: לשיטתך, לא משנה איך צה"ל יגיב - הוא יהיה אשם.
    וכן, אני משוכנע שהתקופה הנוכחית ביהודה ושומרון היא מהטובות שהיו מאז הסכמי אוסלו, כמה מוזר שזה נשמע. זה נכון מבחינה ביטחונית, זה נכון מבחינה כלכלית, וזה נכון מבחינה פוליטית. מצבם של הפלסטינים מזמן לא היה טוב יותר.

    השבמחק
    תשובות
    1. אכן,כל עוד צה"ל הוא צבא כיבוש, הוא אשם בכך שהוא צבא כיבוש, ולא חשוב איך צבא הכיבוש ינהג.

      אין ספק שהחתימה על הסכמי אוסלו ואחר כך אי ביצוע ההסכמים האלה גרמה נזק רב לשני העמים. הסכם אוסלו היה מיועד להביא לכך שלא יאוחר מחודש מאי 1999 יסתיים הכיבוש, מדינת ישראל תצא מן השטחים הכבושים ותקום מדינת פלסטין לפי גבולות ה-4 ביוני 1967. בתמורה מדינת פלסטין היתה צריכה לקיים שלום עם מדינת ישראל. מדינת ישראל לא עמדה בחלקה בהסכם, וגם הפלסטינים לא עמדו בחלק שלהם. הבעיה נשארה בדיוק כמו שהיתה לפני שנחתמו ההסכמים - יש עם שחי תחת כיבוש, יש מדינה שכובשת ומדכאת ומקימה התנחלויות, ויש סכסוך קשה וכואב.

      מצבם של הפלסטינים אינו טוב תחת הכיבוש ואינו יכול להיות טוב תחת הכיבוש. היו כבר תקופות שישראלים השלו את עצמם שהפלסטינים השלימו עם החיים תחת הכיבוש,למשל בשנת 1987 כאשר לפתע פתאום נופצה האשליה והחלה אינתיפאדה. אם ימשך הכיבוש זה יקרה שוב.

      זכור את מילות ההמנון של מדינת ישראל: "עוד לא אבדה תקוותנו/להיות עם חופשי בארצנו". גם הפלסטינים לא איבדו את תקוותם להיות עם חופשי בארצם.

      מחק
  5. זה נחמד שאתה כותב מחדש את ההיסטוריה לגבי מטרתם של הסכמי אוסלו. על פי יצחק רבין ז"ל, מטרת הסכם אוסלו הייתה קצת אחרת. להלן מגוון ציטוטים מנאום שנשא חודש לפני שנרצח:

    "את פתרון הקבע אנו רואים במסגרת שטח מדינת ישראל שיכלול את מרבית שטחה של ארץ-ישראל... ולצדה ישות פלשתינית אשר תהיה בית למרבית התושבים הפלשתינים החיים ברצועת-עזה ובשטח הגדה המערבית.

    אנו רוצים שתהא זו ישות שהיא פחות ממדינה והיא תנהל באופן עצמאי את חיי הפלשתינים הנתונים למרותה. גבולות מדינת ישראל לעת פתרון הקבע יהיו מעבר לקווים שהיו קיימים לפני מלחמת ששת הימים.

    לא נחזור לקווי ‎4 ביוני ‎1967. ואלה הם עיקרי השינויים... בראש ובראשונה ירושלים המאוחדת, שתכלול גם את מעלה-אדומים וגם את גבעת-זאב, כבירת ישראל, בריבונות ישראל... גבול הביטחון להגנת מדינת ישראל יוצב בבקעת-הירדן, בפירוש הנרחב ביותר של המושג הזה... שינויים שיכללו את צירוף גוש-עציון, אפרת, ביתר ויישובים אחרים שרובם נמצאים באזור מזרחית למה שהיה "הקו הירוק" לפני מלחמת ששת הימים... להקים גושי יישובים, והלוואי שהיו כמותם, כמו גוש-קטיף, גם ביהודה ושומרון."

    לנאום המלא: http://www.knesset.gov.il/rabin/heb/Rab_RabinSpeech6.htm

    זה שמצבם של הפלסטינים אינו מושלם אני יודע. הפיתרון שלי בשבילם הוא שהם יתנהגו כמו עם שחפץ בשלום. ביום שזה יקרה, רוב העם בישראל יסכים ללכת לשלום גם תמורת ויתור על שטחים.

    השבמחק
  6. אין ספק שהעמדה שהציג רבין באותו נאום היא עמדה בלתי קבילה לחלוטין שלא ערפאת ולא שום מנהיג פלסטיני אחר לא היה חולם להסכים לה, ובשום פנים ואופן עמדה כזאת לא היתה יכולה להביא לשלום.

    אבל זאת לא היתהעמדה סופית שאין בלתה. זאת היתה בסך הכל עמדת הפתיחה של רבין לקראת המשא ומתן שעמד להתחיל בשנת 1996 ולהתקיים ברצינות במשך שלוש שנים. רבין היה מתחיל מעמדה זאת, ערפאת היה מתחיל מדרישה לזכות השיבה, ושניהם היו בסופו של דבר נפגשים בנקודה המפגש האפשרית היחידה - דהיינו מדינה פלסטינית לצד מדינת ישראל והגבול ביניהן מבוסס על הקו הירוק, הגבול שבין 1949 ל-1967.

    על סמך מה אני אומר זאת? על סמך העובדה שרבין הצהיר בתוקף כמה וכמה דברים ואחר כך שינה את דעתו. הוא הצהיר "עם אש"ף ניפגש רק בשדה הקרב" ואח"כ הבין שאין פרטנר אחר ונפגש עם יו"ר אש"ף על מדשאת הבית הלבן. הוא הצהיר שרצונו לקיים ממשלה עם "רוב יהודי" אבל כאשר קהלני וזיסמן חצו את הקוים וערקו למחנה הימין, הוא הסתמך על הרוב שהיה לו כולל חברי כנסת ערבים. להערכתי, כאשר היה נוכח שאין פרטנר פלסטיני לעמדות שהציג בכנסת, הוא לא היה מודיע על כשלון התהליך אלא היה הולך את הצעד הנדרש קדימה.

    ברור שהיה צריך להתחיל מעמדת מיקוח גבוהה מכיון שהוא ציפה שהפלסטינים יעשו ויתור - מאד מאד קשה וכואב מבחינתם - בנושא זכות השיבה.

    השבמחק
  7. הפלסטינים נוהגים כעם שחפץ בשלום - בתנאי שהשלום יכלול את סיום הכיבוש והקמת מדינה פלסטינית לפי גבולות ה-4 ביוני 1967. אם לא, אז לא - הפלסטינים בהחלט ובשום אופן לא רוצים שלום שכולל המשך הכיבוש והמשך ההתנחלויות. השלום והכיבוש הם כמו אש ומים, אחד לא יכול להתקיים בנוכחות האחר.

    מנחם בגין בהחלט רצה שלום עם בריטניה הגדולה. כאשר היה ראש ממשלת ישראל הוא גם ביקר ביקורים רשמיים ברחוב דאונינג 10 בלונדון. אבל רצונו בשלום היה מותנה לחלוטין בסיום המנדט הבריטי. אילו התעקשו הבריטים להמשיך את שלטונם בפלסטינה-א"י, סביר להניח שבגין היה ממשיך להלחם בהם עד יום מותו. כנ"ל יצחק שמיר ורבים אחרים.

    השבמחק
    תשובות
    1. בכל פעם שנדמה לך שבשטחים הכבושים יש "מצב פסטורלי" והפלסטינים כבר השלימו עם שלטון הכיבוש הישראלי והתרחבות ההתנחלויות, כדאי שתזכור את מילות השיר

      בְּלַהַב הַמֶּרֶד
      שָׂא אֵשׁ לְהַצִּית – אֵין דָּבָר
      כִּי שֶׁקֶט הוּא רֶפֶשׁ
      הַפְקֵר דָּם וָנֶפֶשׁ


      נסה לחשוב איך היו נשמעות השורות האלה בערבית (לא שהפלסטינים נזקקים לתרגום כזה - יש להם די והותר שירים מקוריים משלהם).

      מחק
  8. לא הוכחת שהמטרה של הסכם אוסלו היא להקים מדינה פלסטינית. מטרת ההסכם הייתה לקדם פתרון ביניים, מכיוון שהיה ברור לכל שלא ניתן להגיע להסדר שלום מלא. התקווה הייתה שהמודל הזה יצליח ויבנה את האמון בין היהודים לערבים לקראת הסכם שלום. ראינו כבר מה קרה מאז.

    הפלסטינים לא נוהגים כעם חפץ בשלום. שידורי הטלוויזיה וספרי הלימוד שלהם מלאים בהסתה נגד מדינת ישראל. אם היו רוצים את סיום הכיבוש וחזרה לגבולות 67 הם היו מעבירים ב-2005 את כובד המאבק שלהם מרצועת עזה ליהודה ושומרון. הם לא מצמיחים בסיסי טרור בלב ג'נין, שכם ורמאללה מיד אחרי שצה"ל יצא מתוכן.

    אני לא חושב שהפלסטינים השלימו עם המצב, אבל אני בהחלט חושב שהם מתחילים להבין שעדיף להם לנטוש את דרך הטרור, וששקט בטחוני לישראלים מביא להם חיי רווחה ושגשוג.

    השבמחק
  9. בודאי שהפלסטינים חתמו על הסכם אוסלו מתוך כוונה ומטרה ברורה וחד משמעית שהוא יוביל להקמת מדינה פלסטינית. אילו ידעו שבשנת 2012 עדיין יהיה ממשל צבאי וההתנחלויות יגדלו פי שלוש ממה שהיו בשנת 1993, שום פלסטיני לא היה חולם לחתום על הסכם כזה.

    אכן, היתה כוונה מוצהרת שהסכם אוסלו יבנה אמון בין שני הצדדים. לשם כך מדינת ישראל היתה חייבת להפסיק כל בניה בהתנחלויות, לא לתקופה מוגבלת של כמה חודשים אלא עד שיחתם הסכם הקבע ויקבעו הגבולות. ברגע שמדינת ישראל המשיכה בניה בהתנחלויות ואף הרחיבה אותה, נעלם כל סיכוי לבנית אמון. מבחינת הפלסטינים, אם ישראל ממשיכה לבנות בהתנחלויות פירוש הדבר שהיא לא מתכוונת לצאת מהשטח, ואם היא לא מתכוונת לצאת מהשטח פירושו שאינה רוצה שלום. כיום, מעט מאד פלסטינים חושבים שמדינת ישראל תחת ממשלתה הנוכחית רוצה בשלום. מבחינת הפלסטינים, כל בנים שנבנה בהתנחלויות הוא תוקפנות, פעולת מלחמה נגדם, וכאשר ישראל מנהלת מלחמה הם מחזירים מלחמה.

    בשנים האחרונות הפלסטינים אכן נוטים לנטוש את דרך ההתנגדות החמושה לכיבוש ולנקוט במקומה דרך של התנגדות בלתי חמושה, כלומר הפגנות המוניות ביותר ויותר כפרים בהן במהלך עימות עם הצבא אין שימוש בנשק מודרני (לכל היותר נשק מתקופת האבן), ובנוסף לחץ דיפלומטי בינלאומי על מדינת ישראל ופעילות הסברה נרחבת שמגיעה ליותר ויותר אנשים בעולם (למשל בקמפוסים של האוניברסיטאות בארצות הברית). אני מאד מקווה שזה יצליח. אם לא יצליח, הגלגל עלול להתהפך חזרה אל הפלסטינים שנוטים לנקוט שיטות פחות סימפטיות. אבל התנגדות פלסטינית לכיבוש תהיה כל עוד יש כיבוש.

    אם יש לך אשליה שהפלסטינים יהיו מוכנים להמשיך לחיות בצורה "פסטורלית" תחת שלטון הכיבוש כי זה מביא להם "חיי רווחה ושגשוג" אז כדאי לך להתפכח במהירות. קודם כל מפני שיש הרבה מאד פלסטינים שהכיבוש לא מביא להם לא רווחה ולא שגשוג - בדיוק להיפך. שנית, כי יש עוד דברים בחיים. אילו הישוב העברי בארץ בשנים 1945-1947 היה חושב אך ורק על רווחה ושגשוג, הוא היה מעדיף להמשיךלחסות תחת כנפיה של האימפריה הבריטית האדירה. לפחות בשנותיה הראשונות של ישראל, ההשתחררות מהבריטים והקמת מדינה עצמאית לא בדיוק הביאו חיי רווחה ושגשוג.

    השבמחק
  10. אין שום סיבה שבניית התנחלויות תפריע לקידום תהליך השלום - אם רק הצדדים היו רוצים בכך, ניתן היה לקבוע שההתנחלויות לא יהרסו. יש לי תחושה שעניין ההתנחלויות הוא לא יותר מתירוץ עבור הפלסטינים להאשים את ישראל. לא במקרה בחרת להתעלם מעניין ההסתה בספרי הלימוד ובתוכניות הלימוד של הפלסטינים.

    אני לא חי באשליות - בסופו של יום, אדם באשר הוא אדם מעוניין לחיות בתנאים טובים ככל שאפשר. כיום יש יותר ויותר פלסטינים שמבינים כי המצב הקיים הוא הפחות גרוע מבין המצבים האפשריים.

    השבמחק
  11. בנית התנחלויות במהלך מה שנקרא תהליך שלום הוא כאילו אתה מנהל עם מישהו משא ומתן על שותפות עסקית ותוך כדי המשא ומתן מנחית עליו מהלומת אגרוף בפרצוף ושובר לו כמה שיניים.

    מטרת הקמתה של התנחלות היא שהשטח עליו היא קמה ישאר בשלטונה של מדינת ישראל. מטרת המשא ומתן מבחינת הפלסטינים היא שהשטח עליו קמה ההתנחלות יהפך להיות חלק ממדינת פלסטין. לכן, בעיני הפלסטינים - וגם בעיני כל העולם - משא ומתן לשלום והקמת התנחלויות הם דבר והיפוכו.

    מה עם ספרי הלימוד של הפלסטינים? אם תוך כדי משא ומתן על שותצפות מסחרית אתה מנחית אגרוף בפרצופו של מי שאמור להיות שותף שלך, סביר שהוא יפליט איזו קללה. אם מדינת ישראל באופן שיטצתי גוזלת את אדמתם של הפלסטינים להקים עליה התנחלויות, סביר שהפלסטינים ילמדו את ילדיהם שמדינת ישראל גוזלת את אדמתם ומקימה עליה התנחלויות.

    אני לא יודע כמה פלסטינים אתה מכיר אישית. אני מכיר די הרבה, ולא מוכר לי אפילו אחד שחושב שהמצב הקיים הוא הפחות גרוע בין המצבים האפשריים.

    השבמחק