יום שישי, 18 במאי 2012

לא אקטואלי - 18.05.12


מ"ה קורה
ארגון 'עיר עמים' שפועל לחלוקתה של ירושלים החליט לעשות מעשה עמותת זוכרות, שבחרו לפצוח במחאת 'נכבה' דווקא בתאריך החגיגות העברי של יום העצמאות, ועורך ביום איחוד ירושלים אירוע לא חגיגי סביב מעמדם של תושבי מזרח העיר. במרכזו של הערב יוצג נייר עמדה מאת עו"ד טליה ששון, שעמדתה כבר מוכרת לכל כתוצאה מנייר אחר שכתבה בעבר. מי שבכל זאת מתעקשים לחגוג את יום ירושלים כהלכתו, מוזמנים לטקס הממלכתי בגבעת התחמושת, שלאחריו תיפתח תערוכת כרזות לרגל 45 שנים לאיחודה של עיר הבירה, פרי יצירתם של תלמידי המחלקה לעיצוב תקשורת חזותית במכון הטכנולוגי חולון.

עלייה בירידה
ביום שלישי יוענק פרס מוסקוביץ' לציונות זו השנה החמישית. בכל שנה זוכים בפרס שלושה אישים הפועלים למען קידום המפעל הציוני בתחומים שונים. מעיון ברשימת הזוכים עד היום ניתן לזהות נקודות החוזק והחולשה של הציונות בשנים האחרונות: מבין 15 הזוכים, רובם המכריע מגיע מתחומי ההתיישבות, הביטחון והחינוך. לעומת זאת, רק זוכה אחד, הרב יהושע פס העומד בראש 'נפש בנפש', עוסק בעלייה. עד כמה נחות מעמדה של העלייה כחלק מערכי המפעל הציוני העכשווי ניתן ללמוד מכך שהמילה עלייה היא טאבו בתוכניות הזהות של הסוכנות היהודית בתפוצות, שלא לומר גולה.

בחזרה למרכז
מי שעוד מעלים על נס את דגל הציונות הם החברים מתנועת 'אם תרצו' שהוועידה השנתית שלהם תיערך בירושלים ביום רביעי. הוועידה, אליה עולים לרגל מבחר שרים וחברי כנסת מדי שנה, מהווה הוכחה נוספת למעמדה של 'אם תרצו' בציבוריות הישראלית, אם כי זו באה לידי ביטוי בעיקר בצידה הימני של המפה. זה המקום להזכיר כי המוטו המקורי של התנועה היה 'מחזירים את הציונות למרכז'. האנדרלמוסיה הפוליטית ששוררת כיום בעיקר במרכז המפה הפוליטית בישראל מהווה הזדמנות עבור התנועה לחזור למטרתה המקורית ולמצוא את הדרך להחזרת השיח הציוני הגאה לשפתי הפוליטיקאים מהמרכז.

דורשי עבודה
מחקרים מתחום הגיאוגרפיה הכלכלית מראים כי אחוז האבטלה גדל דווקא במקומות בהם נפתח מספר גדול של מקומות עבודה חדשים. הסיבה לכך היא ההגירה המסיבית של מבקשי עבודה המגיעים מתוך תקווה למצוא פרנסה. תופעה דומה צפויה לקרות במפלגת העבודה בחודשים הקרובים לקראת הבחירות הבאות. על פי הסקרים, צפויה העבודה לקבל כ-20 מנדטים ועל כן לכלול פנים חדשות לרוב. לא פחות מעניין הולך להיות בגיזרה הנשית: שתי העשיריות הראשונות יש הבטחת ייצוג לארבע נשים, כאשר נכון להיום יש רק חברת כנסת אחת מטעם המפלגה. אל תופתעו לגלות אם בקרוב יותר ויותר נשים תכרזנה על התמודדותן לכנסת הבאה במסגרת המפלגה, ובמיוחד כמה נשים מקדימה שלא בדיוק מזוהות עם מופז והקואליציה החדשה.

ויקרא משה שמות
עם הקמת המדינה החליט דוד בן-גוריון להפוך את ועדת שמות הישובים של הקרן הקיימת לישראל לוועדה ממשלתית כחלק מתהליך החזרתה של פלסטינה למקורותיה הישראליים. בתחילת פעילותה, התמקד בן-גוריון בנגב (בסימן: בראשית – שמות! ויקרא במדבר דברים) ואף הורה להתעלם מהקו הירוק במתן שמות ליישובים וחורבות גם ברחבי יהודה ושומרון. השנים חלפו ורוחו של בן-גוריון כבר לא שורה על כל ההיסטוריונים, הגיאוגרפים והלשונאים החברים בוועדת השמות, אשר חלקם מבקשים לעודד מגמה של מתן שמות ערביים לאתרים שונים ברחבי הארץ. דווקא משום כך, טוב עשתה הממשלה אשר מינתה לתפקיד יושב הראש את פרופ' משה שרון, חבר הוועדה מאז שנת 1980, ציוני לא קטן ומומחה גדול בתרבות האיסלאם – שילוב רצוי לתפקיד רגיש וחשוב מעין זה. 

רואים את הקולות
בשנים האחרונות ניתן לזהות מגמה של השפעה הולכת וגוברת של מקורות יהודיים על התרבות הישראלית שבאה לידי ביטוי ביצירות מוזיקליות מתחדשות, אירועי תרבות ובתי מדרש פלורליסטיים שצצים תחת כל עץ רענן. דוגמאות לא חסר: החל מהמיזם הנפלא 'ידידי השכחת' של בית הלל שמביא אמנים עכשוויים לחשוף את עצמם ואותנו לפיוטים, דרך בית אבי חי הירושלמי, שבימים אלה מציין חמש שנים להיווסדו ועד תוכנית העמיתים של בית המדרש קולות שמיועדת לבעלי השפעה במגזר הציבורי, התחום העסקי, עולם המשפט, תקשורת וחברה. כבוגר תוכנית אחרת של קולות, אין לי אלא להמליץ על הצטרפות לתוכנית שההרשמה אליה צפויה להיסגר בימים הקרובים.

ארה"ב הסעודית
רבות מדובר על גל האיסלמיזציה שעובר על אירופה והשלכותיו על מדינת ישראל והקהילות היהודיות. הדמוגרף יעקב פייטלסון הסב את תשומת לבי כי בהתאם לנתונים שהתפרסמו לאחרונה, ניתן לזהות מגמה דומה גם בארצות הברית, שם הדת שמספר מאמיניה גדל בקצב המהיר ביותר היא האיסלם. אמנם, מדובר במספרים קטנים ביחס לגודלה של אוכלוסיית ארצות הברית: ממיליון מוסלמים בשנת 2000 ל-2.6 מיליון בשנת 2010. אך נדמה שהנתון הזה צריך להדאיג בעיקר את מנהיגי יהדות ארצות הברית, במיוחד על רקע הקיטון המתמשך במספרם של יהדות ארצות הברית לאור תהליכי ההטמעות והתבוללות.

9 תגובות:

  1. בהחלט יום ירושלים הוא לא יום חג בשביל חלק גדול מהציבור הישראלי, ואת המחאה נגד החג הלא חגיגי הזה מוטב לקיים בזמן בצעירי המתנחלים צועדים ברחובות מזרח ירושלים וצועקים "מוות לערבים"...

    http://zope.gush-shalom.org/home/he/events/1337464383
    http://www.haaretz.co.il/opinions/1.1711607

    השבמחק
  2. אני מקווה שאתה לא מתגעגע לימים בהם יהודים לא הורשו להגיע לכותל ושגדר תיל חצתה את העיר העתיקה.

    ברור שאנחנו לא במצב מושלם, ויש הרבה מה לתקן: את רווחתם של ערביי מזרח ירושלים, את חינוכם הלקוי של צעירים יהודים שקוראים קריאות גזעניות, את הגישה המוגבלת של יהודים להר הבית, את מצב הכבישים המוזנחים ועוד ועוד ועוד.

    ועדיין: ירושלים כיום משגשגת יותר מאי-פעם.

    השבמחק
  3. אני לא מתגעגע לימים שיהודים מישראל לא הורשו להגיע לכותל. אני לא נלהב מהמצב כיום בו מוסלמים מהגדה המערבית לא מורשים להגיע למסגדים בהר הבית ונוצרים מהגדה המערבית לא מורשים להגיע לכנסית הקבר הקדוש.

    יש הרבה דברים שצריך לתקן, והראשון והחשוב בהם הוא שלטון הכיבוש הישראלי על האוכלוסיה הפלסטינית במזרח ירושלים. זה לא מחייב גדר תייל באמצע העיר. אני תומך בעיר מאוחדת עם שתי ריבונויות בשני חלקיה וזכות מעבר חופשי מהחלק הישראלי לחלק הפלסטיני ולהיפך.

    האם ירושלים משגשגת יותר מאי פעם, זה בסימן שאלה, ועוד יותר - מי נהנה מהשגשוג הזה אם הוא קיים.

    השבמחק
  4. אני חושב שהסוכנות היהודית ריאליסטית בהבנתה שבאופן עקרוני פרק העליה בתולדות הציונות ומדינת ישראל הסתיים, גם אם יהיו עוד כמה טפטופים ושאריות. באופן עקרוני, הרוב הגדול של היהודים שהיה להם ענין להגיע לכאן כבר הגיעו, ורובם של היהודים שנשארו במקומות אחרים בעולם מרגישים די מרוצים שם (ואם הם מרגישים לא מרוצים בארצם, לא בהכרח יבחרו לעבור דווקא לישראל). אני חושב שזה לגמרי לא רע מבחינתו של העם היהודי. לא כדאי לעם היהודי לשים את כל הביצים בסל אחד, במיוחד כאשר מדינת ישראל נוקטת בדרך שמעמידה את עתידה בסימן שאלה הולך וגובר. בהחלט מוטב שיהיו קהילות יהודיות משמעותיות במקומות אחרים, כתעודת ביטוח לעתיד.

    אגב, העובדה כי תנועת "אם תרצו" מצליחה להביא שרים בממשלת ישראל לתמוך בגרסת הציונות מבית המדרש שלה בודאי אינה מגבירה את כוח המשיכה של ישראל לגבי יהודים בעולם. רוב היהודים בעולם אינם אנשי הימין הקיצוני.

    השבמחק
  5. למיטב ידיעתי אין בעיה למוסלמים מהגדה להגיע למסגדים בהר הבית. באופן אישי פגשתי בבית לחם פלסטיני נוצרי שהגיע בקלות משכם. אם וכאשר יש מגבלות, הן נובעות מנסיבות ביטחוניות שלא אנחנו יצרנו. בעצם כשאני חושב על זה, גם האיסור על יהודים להתפלל בהר הבית נובע מסיבות ביטחוניות. כי אנחנו יודעים איך ערבים מגיבים לתפילה יהודית בהר הבית.

    במזרח ירושלים ודאי וודאי שאין כיבוש. כל תושב ירושלים שרוצה בכך יכול לקבל תעודה כחולה. אני שמח שאתה תומך בעיר מאוחדת עם שתי ריבוניות וזכות מעבר חופשי. משום מה אף אחד לא הציע את זה בזמן השלטון הירדני. משום מה אני לא שומע שאתה מציע זה את לגבי בית לחם, שלהזכירך, הייתה גם אמורה להיות בשליטה בינלאומית לפי תוכנית החלוקה המקורית.

    האם אתה יכול לציין תקופה אחרת בהיסטוריה של ירושלים בה היא הייתה יותר משגשגת?

    פרק העלייה בתולדות הציונות לא צפוי להסתיים בקרוב. אתגר העלייה טמון בעיקר בכך שאנחנו צריכים לעשות מאמצים נוספים להפוך למדינה אטרקטיבית מספיק ליהודי התפוצות. רק כך תגבר העלייה (או אם האנטישמיות במדינות המוצא תתגבר).

    השבמחק
  6. מר קלר, אולי תועיל בטובך ותסביר לנו מה ההבדל בין הציונות מבית מדרשה של תנועת "אם תרצו" לבין ציונות המיינסטרים? ומה בה בתנועת "אם תרצו" הוא ימין קיצוני?

    השבמחק
  7. תוכלו לצפות בטקס פרס מוסקוביץ' לציונות ישירות מעיר דוד, ירושלים -
    מחר יום ג' ה22 למאי, בשעה 18:30 באתר: www.moskowitzprize.com
    באנגלית או בעברית
    או דרך האתר של ערוץ 7 או של הג'רוסלם פוסט
    בואו לחגוג את הציונות במיטבה!

    השבמחק
  8. מצטער שאתה לא יודע את העובדות. תושב פלסטיני משכם יכול להגיע לבית לחם - למזרח ירושלים הוא לא יכול אלא אם יש לו אישור והאישור קשה מאד להשגה. לכן הוא לא יכול להתפלל במקומות הקדושים הנוצריים והמוסלמים.

    מזרח ירושלים נמצאת תחת כיבוש, וראש העיר ברקת מתפקד גם כמושל הצבאי. השלטון הזה נכפה על התושבים בכוח הזרוע - תשאל למשל את תושבי סילוואן שסובלים קשה ממתנחלי אלע"ד.

    לא הצעתי לחזור למצב בתקופת השלטון הירדני, שהיה מצב של מלחמה. אני מציע מצב של שלום בין מדינת ישראל שבירתה מערב ירושלים ומדינת פלסטין שבירתה מזרח ירושלים ובמצב של שלום, ברור שיכולה וצריכה להיות תנועה חופשית בין שני חלקי העיר. בית לחם היא עיר פלסטינית שצריכה להיות תחת שלטון פלסטיני.

    השגשוג בירושלים אם ישנו כזה לא מגיע לתושבים הפלסטינים, שאצלם רמת העוני מתגברת.

    לגבי העליה - אכן, המקור העיקרי לעליה עשוי להיות אם תתגבר בעולם האנטישמיות (ובהנחה שיהודים יחשבו שאכן מדינת ישראל היא המקום הטוב לעבור אליו במקרה כזה, ושזאת לא קפיצה מן הפח אל הפחת). אני מאד מקווה שלא תהיה אנטישמיות ולכן גם לא תהיה עליה.

    ולגבי הפיכת ישראל למדינה אטרקטיבית ליהודי התפוצות - כפי שציינתי, הציונות מבית מדרשה של "אם תרצו" בודאי לא תסייע בכך, בלשון המעטה שבהמעטה.

    "מה ההבדל בין הציונות מבית מדרשה של תנועת "אם תרצו" לבין ציונות המיינסטרים ומה בה בתנועת "אם תרצו" הוא ימין קיצוני?".
    קצת מעליב שצריך לענות על שאלה כזאת. מה ב"אם תרצו" הוא ימין קיצוני? ומה בה לא ימין קיצוני? היא כל כולה ימין קיצוני, כל מעשיה ודבריה ופעולותיה, הכל בכל מכל כל.

    דוגמית קטנטנה: ציונות מיינסטרימית דוגלת כידוע במדינה יהודית דמוקרטית ובין השאר מקבלת שלא כל אחד במדינה דמוקרטית חייב להיות ציוני. למשל, זכותו המלאה של מרצה באוניברסיטה להיות פוסט-ציוני. לכל היותר, ינהלו איתו הציונים המייסטרימים ויכוח ודיון תרבתותי ודמוקרטי, דרכו של מי טובה ונכונה יותר. לעומת זאת, ציונות ימנית קיצונית מבית מדרשה של "אם תרצו" מנסה להפוך את הציונות לאידאולוגיה רשמית שכולם חייבים בה והחורג מתחומיה הוא כופר וחוטא ופושע ויש להלחם בו ולנסות להוציא אותו בכח מן האוניברסיטה.

    מכיון שאני כרגע בתקופה מאד עמוסה של נסיעות לחו"ל (פוליטיות ואישיות) ופעילויות רבות שמוטלות עלי בזמן שאני בארץ, אני נאלץ להפסיק את התגובות ברצף הזה ואחרים ולהשאיר לך כאן את זכות המלה האחרונה.

    השבמחק
  9. גם אני בתקופה מאד עמוסה כרגע, אז הפעם נסיים את הדיון כשזכות המילה האחרונה היא אצלך.

    השבמחק