יום שישי, 1 ביוני 2012

לא אקטואלי - 1.06.12


הצבעה חשדנית
חבר מצרי טרח לשתף אותי בחוויית ההשתתפות בבחירות שנערכו במצרים בשבוע שעבר: לטעמו, כל המועמדים לנשיאות אינם אטרקטיביים ולכן לא התכוון להצביע כלל בבחירות. אלא שבמקום העבודה שלו, חברה גדולה בפרברי קהיר, ביקשו מכלל העובדים להצביע לאחד המועמדים. לשם כך, נפתחו קלפיות ייעודיות במקום העבודה בהן רשימות של כלל העובדים. כדי להקל על האח המוסלמי הגדול במעקב אחר נתיניו, הכניסה למתחם הקלפי נעשתה על ידי כרטיס העובד, כך שניתן היה לנטר במהירות מי כבר הצביע, ומי עדיין לא. לכאורה, הוכחה למרחק הגדול שצריכה לעבור מצרים כדי להיות דמוקרטיה אמיתית. בפועל, הסיפור הזה לא התרחש במצרים, אלא ממש פה בישראל בבחירות להסתדרות באחד (לפחות) ממפעלי התעשייה הביטחונית.

רועים את הקולות
יש לי תחושה שהסיבה שלקח כל כך הרבה זמן לפרסם את התוצאות לבחירות בהסתדרות היא שלכל מוציאי הפתקים וסופריהם יש קביעות.

חוסם עורקים
אנשי תנועת המחאה בירושלים ביקשו מהמשטרה לקיים את ההפגנה הבאה שלהם בכיכר ציון או בכיכר פריז ונענו בשלילה בשל המדיניות החדשה של המשטרה שרוצה להימנע מסגירת עורקי תנועה מרכזיים. בשעה טובה! הגיע הזמן להפסיק לסגור כבישים בשביל הפגנות (או מצעד גאווה או הכנסת ספר תורה או ריקודגלים או ווטאבר). כל מאן דבעי מוזמן להפגין (או לרקוד או לצעוד) בכיכר ספרא, גן סאקר, גן הוורדים, רחבת בית המשפט העליון או כל מקום אחר שהוא לא כביש ראשי.

מדרש משחקים
זכה ישעיהו וחזונו מתגשם מדי חג שבועות (באופן חלקי לפחות), עת יהודים רבים עולים לרגל ומשתתפים בחגיגת לימוד גדולה בבחינת "כי מציון תצא תורה". השנה זכיתי להשתתף בתיקון מיוחד במינו שנערך בבית הספר למשחק 'ניסן נתיב' בו נלמדו מדרשים חז"ליים הקשורים לאווירת החג באמצעות המחזתם בידי הבאים. למחרת, השתתפתי בשיחה עם אסף ענברי, סופר ישראלי צעיר בעל זהות יהודית עמוקה, שמאד אוהב את הלימוד היהודי ודווקא משום כך יש לו בעיה עם הלימוד בשבועות. לדידו, ראוי היה לערוך תיקונים ציבוריים בכל חג וחג – מפורים ועד יום הכיפורים. קניתי. עכשיו רק צריך לשכנע את הכופרים החביבים מניסן נתיב להרחיב את פעילותם הבית מדרשית לשאר מועדי ישראל.

צדקת הצדוקים
החלטתי. מעכשיו סופרים את העומר ממחרת השבת הראשונה שאחרי פסח כך ששבועות יצא תמיד ביום ראשון ואני אוכל להגיע לתיקון החג ערני כמו שרק במוצ"ש אפשר להיות.

חוקה ומבולקה
בשעות הערב של יום חמישי שעבר, פרסם בית המשפט העליון את החלטתו לדחות את העתירה כנגד הרפורמה במינהל מקרקעי ישראל שביקשה להפריט את אדמות הלאום, למרות שמבחינה מהותית הרפורמה סותרת את חוק יסוד: מקרקעי ישראל. מבלי להיכנס לדיון על טיבה של הרפורמה, הוכיח בג"צ כי הוא מעדיף להעניק לחלק מחוקי היסוד מעמד חוקתי שעל בסיסם ניתן לבטל את חקיקת הכנסת ויש חוקי יסוד ששווים בעיניו קצת פחות.

מעוז צור ישועתי
בימים אלה נסגרת ההרשמה למחזור 2013 של תוכנית מעוז-SEAL שמטרתה לטפח את מנהיגי המרחב הציבורי והחברתי בישראל אשר "מחויבים לשליחותם הציבורית למורשת עם ישראל לדורותיו". ההזמנה להציע מועמדות נשמעת לכאורה קלישאתית – אך הצורך בה הוא אמיתי ונכון, במיוחד במציאות הישראלית בה סדר היום של הדרג המקצועי וארגוני החברה האזרחית משפיע לא מעט על סדר היום הציבורי. לזכות תוכנית זו ייאמר כי היא מכוונת גבוה (ברמה המקצועית) ורחב (לכלל הקונצנזוס הציוני). יעידו על כך רשימת השותפים לתוכנית האקדמית: ממרכז מורשת בגין ועד מרכז מורשת רבין, מאוניברסיטת הרווארד ועד המרכז הבינתחומי הרצליה, מהמכון לאסטרטגיה ציונית ועד בית המדרש קולות.

מט ליפול
מישהו יודע איפה ניתן להמר על תוצאות משחקי אליפות העולם בשחמט?

ובא לציון גואל אדמות
קטנה ככל שתהיה, נדמה שגבעת האולפנה הפכה למלכוד 22 של הממשלה שמבקשת לרצות בצדק גם את בית המשפט העליון וגם את בוחריה. לכן אין מנוס להפסיק עם הפטפטת המשפטית והפוליטית ולרקוח פיתרון יצירתי מחוץ לקופסא: לא רוצים חמישה מבנים על אדמה (לכאורה) פרטית? צאו במכרז לקבלנים שיקבלו לרשותם אדמות מדינה באזור ויוכלו לבנות עשרות יחידות דיור לשיווק שיאפשרו להם להעניק פיתרון מגורים חינם אין כסף לדיירי הגבעה. כך המדינה תקיים את צו בג"צ, תמלא את חובתה למצביעיה תומכי ההתיישבות, תדכא ניסיונות עתידיים לפגיעה דומה בהתיישבות והכול מבלי להוציא שקל אחד.

בחירה לא חכמה
מוטי יוגב, אני לא מכיר אותך, אבל זה שאתה מתקשר אליי ממספר חסום בהודעה מוקלטת כדי שאצביע עבורך לאיפשהו יוצרת רושם ראשוני רע מאד. אני לא יודע מאיפה להתחיל כדי להסביר כמה זה מטריד, מטופש ומתנשא. בדיוק התכונות שאני לא רוצה לראות בנבחר ציבור.

גלפנד
תעשה לי תיקו.

2 comments:

  1. אני רואה שכבר בסוף השבוע שעבר, הרבה לפני מבחן המנהיגות של נתניהו, לא תלית הרבה תקוות ב"חוק ההסדרה". אני חושב שהראית יותר מחשבה מפוכחת מאשר רבים מחבריך.

    הפתרון שאתה מציע אכן ככל הנראה יעמוד במבחן בג"צ. הוא לא יעמוד במבחן החוק הבינלאומי אשר אוסר על מדינה כובשת לישב את אזרחיה בשטח כבוש, לא על אדמות פרטיות גזולות וגם לא על "אדמות מדינה". אדמות המדינה הן לא של מדינת ישראל כי השטח אינו מדינת ישראל. ממשלת ישראל מחזיקה בהן כפיקדון זמני, אסור לה להעביר אותן לרשות אזרחים ישראלים והשימוש היחיד שהיא רשאית לעשות בהן הוא להקמת מחנות צבא. כך קובעת אמנת ג'נבה הרביעית שמדינת ישראל חתמה עליה מיד לאחר שנחתמה ב-1949.

    את המונח המתועב "גואל קרקעות" צריך להשאיר בספרי ההיסטוריה. אדמה אינה יצור חי, היא אינה סובלת שעבוד ואי אפשר "לגאול" אותה. רק יצורים חיים יכולים לסבול שעבוד או להגאל ממנו. אין דבר יותר ציני מאשר לתאר העברת קרקע מבני קבוצה אתנית אחת לבני קבוצה אתנית אחרת כ"גאולה". די כבר עם התועבה הזאת!

    השבמחק
  2. אני בטוח שבמידה וישראל תידרש לכך ניתן יהיה להסביר שיהודה ושומרון אינן שטח כבוש ושלעם היהודי יש זכות מוסרית להתיישב שם. חוץ זה, שברמת השיח המשפטי לא כולם מסכימים שמדובר בשטח כבוש. יש שקוראים להם שטח מוחזק / תפיסה לוחמתית ושאר המצאות של משפטנים.

    ועוד איך שאפשר לגאול אדמות. קח תמונות מלפני מאה, 50 ובאזורים מסוימים אפילו 10 שנים, וראה כיצד המפעל הציוני גאל קרקעות משיממונן.

    השבמחק