יום שישי, 13 ביולי 2012

לא אקטואלי - 13.07.12


עם חסר בית
ביום שני זכיתי להיות חלק מקבוצת עיתונאיים דתיים שעלתה להר הבית. אין ספק שמדובר בחוויה מרגשת, ולא רק בגלל הרחצה המשותפת במקווה של הרובע היהודי יחד עם כל כתבני המגזר (אגב, השמועות לגבי מי שכותבים ארוך, לא משנה...). עבורי זו הייתה הפעם הראשונה לעלות בהר. אמנם עוד לא החלטתי אם זה מקור לגאווה או מושא לבושה, אך לפחות למדתי שהעלייה להר היא פשוטה יחסית, הן מבחינת ההלכה ובעיקר למי שעושים קולות של תייר. עוד גיליתי שיש מקום להתיר להקריב קורבנות על ההר, לאור הפסיקה כי טומאה אינה דוחה קורבן ציבור ומכיוון שמקומו של המזבח חשוף לגמרי ואפילו אין חיוב להימצאותו של בית מקדש.

הליכות כשרות
הגיליון האחרון של כתב העת 'דעות' עוסק בנושא הכשרות בישראל. על אף הפיתוי שבדבר, רק חלק מזערי מהגיליון עוסק במערך הכשרות, בעוד חלק ניכר עוסק ביחסי הגומלין שבין ההלכה כיום לחברה הישראלית על גווניה השונים. ראויים לציון מיוחד מאמריהם של יואב שורק אודות מודל המחויבות הנדרש משומרי כשרות בחו"ל, של הרב שרון שלום יוצא אתיופיה בנושא הרלוונטיות של הלכות 'ביתא ישראל' על כלל ישראל ושל אסף זיידרמן שקורא לצמצום התהום שפוערת הכשרות בין דתיים לחילוניים. דווקא משום שהמסקנות הנובעות משלושת המאמרים המורכבים הללו הן לא פחות מאשר פורצות דרך (או גדר, בהתאם לעיני המתבונן) אין זה ראוי להביאן פה אלא להפנות את הקוראים המתעניינים למקור. רמז ניתן למצוא בכותרת אייטם זה.

תענוג צ'
כבר הרבה זמן שערך השירות לא היה כל כך פופולרי.

שגריר של רצון טוב
לפני כחודש הגיעה לישראל מועצת המנהלים של ארגון הג'וינט העולמי אותה כיבד בנוכחותו באירוע קבלת הפנים למשלחת דן שפירו, שגריר ארצות הברית בישראל. בפתיחת נאומו פירט שפירו את מגוון הדרכים בהם תומכת שגרירות ארצות הברית בפרויקטים חברתיים בישראל: החל מלימודי אנגלית לחרדים ועד תוכניות העצמה לעולים מאתיופיה. שמחתי מאד לשמוע את הדברים וביקשתי מדוברות השגרירות האמריקאית לשלוח לי פרטים נוספים אודות אותן תוכניות והסכומים שהוקצו לשם כך. אלא שאז נשלחו לי פרטים אודות מיליוני שקלים שהועברו לקרן אברהם המיועדים לקידומם של ערביי ישראל. זה נחמד מאד, כתבתי לדוברי השגרירות, אך בקשתי נסבה על הפרויקטים החברתיים עליהם הייתה גאוותו של שפירו. התשובה שקיבלתי הפעם כללה פסקאות לא מועילות שלא כללו את הסכומים הלא מדוברים. העובדה ששפירו עצמו לא הזכיר בנאומו את התמיכה בפרויקטים של קרן אברהם כמו גם כך שפנייה נוספת שלי לא נענתה, מותירות תחושה שחלק מהכסף שמעבירה השגרירות האמריקאית לארגוני חברה אזרחית בישראל משמש כלא יותר מאשר עלה תאנה.

מדו קיום לדו פרצופיות
לכאורה אין כל בעיה בכך שהשגרירות האמריקאית מנסה לסייע לדו קיום בישראל באמצעות מימון פרויקטים של קרן אברהם. אלא שנראה שקרן אברהם לא באמת מעוניינת לקדם דו קיום או את ערביי ישראל. בהמשך להודעת ראש הממשלה לפיה תקודם חקיקה שמחייבת צעירים ערבים להתגייס לשירות אזרחי, העבירו מנהלי הקרן מכתב לראש הממשלה בו טענו כי "אין זה סביר לצפות מהציבור הערבי לקבל את התביעה לשוויון בנטל בשעה שציבור זה נמצא במצב נחות מבחינה כלכלית, חברתית ומבנית". מעניין אם בהתאם לשיטתה המופרכת של הקרן, היה ניתן גם לוותר על גיוס חרדים, נשים ועוד קבוצות שעונות לאותם הקריטריונים.

אנגלית שפה קשה
מדו"ח שפרסם ארגון NGO-Monitor לפני מספר ימים עולה כי זו אינה הפעם הראשונה שכסף אמריקאי מגיע למטרות פוליטיות שנויות במחלוקת ואף גרוע מכך: מסתבר שממשלת ארצות הברית, כמו גם כמה ממשלות אירופיות, מעבירות כספים לכנסיות אנטי ישראליות שפועלות להחרמת המדינה היהודית. למרבה הפליאה, הממצאים השערורייתיים אותם חושף הדו"ח כמעט ולא פורסמו בתקשורת הישראלית, ככל הנראה בעיקר בגלל שהדו"ח פורסם באנגלית בלבד, מה שמוביל אותי להמליץ לשגריר שפירו לממן קורסי אנגלית גם לעיתונאים ישראלים.

על מי להישען
על אף שארגון הג'וינט עוסק בנושאים חברתיים בלבד, נשאל שגריר ארצות הברית בתום נאומו שתי שאלות, שתיהן אודות אופן טיפולה של ארצות הברית בסוגיית הגרעין האיראני. אחד השואלים, חבר מועצת המנהלים של הג'וינט, ניצל את העובדה שהוא אינו מייצג את ישראל, וביקש להעביר את המסר הלא דיפלומטי כי העם היהודי לא יכול להישען באופן בלעדי על ארצות הברית, לאחר שזו לא הפציצה את מסילות הרכבת ששימשו את הנאצים בזמן השואה. שמחתי לראות שלפחות בקרב יהדות התפוצות חלחלה ההבנה שכשגורלה של מדינת ישראל עומד על הפרק, לא ניתן להסתפק בהתהדרות בנוצות חברתיות, חשובות ככל שתהיינה.

השואה וההשוואה
ביקורת רבה נשמעה בישראל כנגד נאומיו של נתניהו בארצות הברית בהם הזכיר את השואה. "מצבו של העם היהודי במלחמת העולם השנייה אינו דומה למצבו כיום", טענו מבקריו האוטומטיים של ראש הממשלה. אלא שנתניהו ביקש לערוך השוואה אחרת לגמרי, כשרמז בדיפלומטיות כי לאור ניסיון העבר, בעת צרה ייאלץ העם היהודי לסמוך על עצמו בלבד. נראה שמתנגדי נתניהו לא מבינים בדיפלומטיה, או שהם לא מבינים בהיסטוריה, או שהם לא מבינים.

שופטי כל הארץ
אז יש או אין שופטים בירושלים?

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה