יום שישי, 10 באוגוסט 2012

לא אקטואלי - 10.08.12


1984
התיקון לחוק המפלגות ב-1984 שביקש לאסור על התמודדותן של מפלגות הפועלות נגד אופייה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית הייתה הפעם הראשונה בה הוטמע הביטוי "מדינה יהודית ודמוקרטית" בחוק הישראלי. 8 שנים מאוחר יותר, העניקו אמנון רובינשטיין והרב יצחק לוי לביטוי זה מעמד סמי-חוקתי כשהובילו את חקיקתם של חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד: חופש העיסוק. כוונתם של השניים הייתה טובה, אך המהפכה החוקתית של אהרון ברק הפכה את הביטוי ההצהרתי והחגיגי למערכת איזונים כאילו יהדות ודמוקרטיה הינם ערכים סותרים שצריך לקיים איזון ביניהם. מאז, הפך השימוש בביטוי זה לחרב פיפיות שחותכת את הציבור הישראלי באופן מלאכותי לשניים: המחנה הדמוקרטי מול המחנה היהודי. 20 שנה אחרי חקיקתם של שני חוקי היסוד האמורים, הגיעה השעה לחשיבה מחודשת לגבי אופן הגדרתה מדינת ישראל תוך שמירה על אופייה היהודי והדמוקרטי. הצעת השף: מדינת הלאום של העם היהודי שמשטרה הוא דמוקרטי.

אביו הערבי
בינתיים, עד שזה יקרה, יכול המושג "יהודית ודמוקרטית" לשמש כתחמושת במתקפה הסברתית מול מדינות ערב על אביביהן ואבו-אביהן. כלפי חוץ, ניתן וראוי תמיד להזכיר שמדינת ישראל היא מדינה יהודית ודמוקרטית. כל שנותר הוא לתהות בקול רם, מתי נזכה לשמוע את צמד המילים ערבית ודמוקרטית?

עזה כמוות
בחודש שעבר הוציאו רשויות חמאס ברצועת עזה להורג שלושה פלסטינים שנידונו למוות בבתי המשפט בעזה. לאור זאת, עשה יפה ארגון בצלם ובמידעון האחרון שלו כלל סקירה אודות עונשי המוות ברשות הפלסטינית: מאז השתלט חמאס על רצועת עזה נידונו למוות בבתי המשפט שלו 33 בני אדם, והוצאו להורג 13 בני אדם, שחלקם נידונו למוות לפני השתלטות חמאס על רצועת עזה. בגדה המערבית נידונו למוות 71 בני אדם מאז הקמת הרשות הפלסטינית בשנת 1995 כשעד היום 13 מהם הוצאו להורג. לפי החוק הפלסטיני, יישום של גזר דין מוות מחייב אישור של נשיא הרשות הפלסטינית. מאז כניסתו לתפקיד בינואר 2005, סירב אבו מאזן לאשר הוצאות להורג ולפיכך מאז לא הוצא איש להורג בגדה המערבית. עם זאת, בתי המשפט של הפתח ממשיכים לגזור עונש מוות על נאשמים. ברצועת עזה חידש שלטון חמאס בשנת 2010 את ההוצאות להורג בטענה שתוקף כהונתו של אבו מאזן פג. יש לקוות שהפרסום החשוב הזה של בצלם לא מגיע מהדאגה שהפלסטינים יצמצמו במו ידיהם את השד הדמוגרפי.

לא עכשיו
זו נשמעת כמו בדיחה, אבל זו לא: תנועת שלום עכשיו הודיעה השבוע על פתיחתו של קורס שגרירים. לא ברור לי מה ילמדו הגוגלהיימרים את החניכים החדשים, אבל אני מציע להם לפתוח את הקורס בשני עקרונות מרכזיים: ראשית, לספר איפה מכבסים את הכביסה המלוכלכת ואיפה לא. שנית, ששלום הוא כמו כבוד. ככל שרודפים אחריו, כך הוא בורח יותר רחוק.

אתלטיקה קשה
באופן לא מפתיע, הכישלון הישראלי באולימפיאדה מביא לקריאות שבר לטובת הקמתן של ועדות חקירה, עריפת ראשים ומתיחת שרירים. נכון שגם אני הייתי שמח מאד על כל מדליה ישראלית, אבל לא צריך להיכנס למרה שחורה על כך שעם ישראל לא זכה למדליה משלו. לטובת המשך הישרדותו של העם היהודי, הרבה יותר חשוב לדאוג לעוד מדליות באולימפיאדות מדעים, שזוכות לחשיפה תקשורתית נמוכה מכל כישלון ספורטיבי ישראלי. לשמחתנו, עדיין יש בעם היהודי כמה שרידים תרבותיים שמעדיפים את המוח על פני הכוח. תעיד על כך השפה העברית שמבכרת את מושג "שומר הראש" על פני "body guard" ו-"שיעורי בית" על פני "homework".

כפתור ופרח
אחד המיזמים החינוכיים היותר יפים בישראל, הוא פרויקט פר"ח שפועל מאז 1974 ובמסגרתו סטודנטים חונכים ילדים הזקוקים לעזרה לימודית ורגשית תמורת מלגה צנועה. ההרשמה לחונכות במסגרת המיזם תחל ביום ראשון הקרוב. הסטודנטים ישמחו ודאי לשמוע כי השנה תגדל המלגה ב-14 אחוזים ותעמוד על 5,200 שקלים לשנה.

אזרחות סלקטיבית
בעקבות סערת מקצוע האזרחות במשרד החינוך, אמר פרופ' ידידיה שטרן, לשעבר יו"ר ועדת המקצוע לאזרחות בראיון רדיופוני השבוע: "אני מוניתי בעצמי ככל הנראה באמת ימים ספורים לפני תום כהונתה של יולי תמיר. אינני יודע אם המאזינים יאמינו לי, לא הייתי מודע לזה. לא עלה על דעתי שיש לכך משמעות". לעומת זאת, כשהודיעו לאותו שטרן בתום הקדנציה שלו שכהונתו לא תוארך, הוא ועוד איך העלה על דעתו שיש לכך משמעות והאשים כי מדובר בהחלטה על רקע פוליטי. כנראה שדבריו של שטרן הושפעו מהאקלים המדברי ששורר בתקופה האחרונה בישראל, שמאופיין בגמלים רבים שאינם רואים את דבשתם.

ב' הנבחרים
תוך זמן קצר ניחתו שתי מכות על חברי הכנסת של הבית היהודי: זמן קצר אחרי מחלתו המסתורית של חבר הכנסת אורי אורבך בגינה אושפז למשך מספר שבועות, נפגע זבולון אורלב בתאונת דרכים. אילו הייתי דניאל הרשקוביץ הייתי רץ לבדוק אם יש מזוזה בבית היהודי.

חנוך
לנער על פי דאום.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה