יום שישי, 3 באוגוסט 2012

לא אקטואלי - 3.08.12


ממה הם חרדים?
פקיעתו של חוק טל וסוגיית גיוס החרדים לצה"ל השתלטה בחודשים האחרונים על השיח הציבורי כאילו זהו הנושא החשוב ביותר בכל האמור ליחסי החרדים והמדינה. היסטורית, סוגיית הגיוס הייתה משנית אפילו בקרב החרדים, שהסכימו להסדר עם קום המדינה שפוטר 400 בחורי ישיבה בלבד בשם 'תורתו אומנותו'. נושא זה לא נכלל אפילו במכתב הסטטוס קוו המפורסם ששלח בן גוריון בשם הסוכנות היהודית לאגודת ישראל על מנת שזו לא תתנגד להקמת מדינה יהודית בארץ ישראל בעדותה בפני ועדת אונסקו"פ. ארבעת הנושאים שכן נכללו היו קביעת יום השבת כיום המנוחה השבועי, שמירה על דיני הכשרות במוסדות הממלכתיים, שמירה על מסגרת משפטית יחידה לדיני אישות ומתן אוטונומיה מלאה לכל הזרמים בחינוך תוך קביעת מינימום של לימודי חובה במקצועות כגון עברית, היסטוריה ומדעים. על בסיס הסכמות אלה, הצטרפה אגודת ישראל לממשלות הראשונות. לתשומת ליבם של כל מי שמבקשים להציג את סוגית הגיוס כסלע המחלוקת העיקרי תוך בריחה מדיון רציני בסוגיות חשובות יותר לעתידה של מדינת ישראל וויתור על הסכמתם ההיסטורית של החרדים ללימוד מקצועות הליבה במוסדותיהם.

הצעה
"אסור לשכוח שאין אנו ממשיכים פה חיי הגלות, ותלויים בחסדי זרים, ונמשיך לנהוג כעם הסמוך לשולחן אחרים. אנו עומדים ברשות עצמנו, ועול הבטחון מוטל עלינו בעצמנו. זוהי זכות גדולה שזכינו לה אחרי מאות בשנים... איני יכול למצוא בתורה או בנביאים או בכתובים שלומדי תורה היו פטורים מהגנת המולדת, ויש לזכור שהתנאים בימינו השתנו: אף פעם לא היינו מוקפים מכל העברים אויבים הרוצים להכחידנו, ואמצעי הלחימה בימינו אינם כאמצעי הלחימה בימי בית ראשון או שני. עכשיו זוהי תורה מורכבת הדורשת אימון רב... ולכן הצעתי (לא הוריתי, אלא הצעתי) שבני הישיבה המקדישים כל חייהם ללימוד תורה – ילכו לאימונים בסיסיים של שלושה חודשים, ואחרים – ישרתו בצבא ככל צעיר בישראל." מתוך מכתבו של דוד בן גוריון לרב הראשי, יצחק הרצוג, משנת 1958.

אבל ציון
זכיתי להשתתף השבוע באירוע בו נשא המועמד הרפובליקני לנשיאות ארצות הברית, מיט רומני, את נאום המדיניות שלו לגבי המזרח התיכון. בשל מועד האירוע, צום תשעה באב, וכתוצאה מכך בהיעדר מוזיקה ושאר אפקטים, האווירה הייתה מאופקת למדי ולא דמתה לקמפיין בחירות נלהב. פספוס לא קטן לאור התפאורה המושקעת שהוקמה במשך שלושת אלפים שנה. את הסיפור על ביקורו של נפוליאון בבית כנסת יהודי בתשעה באב כולם מכירים. מעניין מה חשב האורח האמריקאי על העם היהודי שאבל על חורבנה של ירושלים למרות שבירתו מעולם לא הייתה משגשגת יותר.

ימין לא שאנן
בהזמנה לאירוע צוין כי הוא ייערך בימין משה. במידה והיה מדובר בנאום של אובמה באותו מקום בדיוק, היה יותר מתאים לכתוב על ההזמנה משכנות שאננים. ממילא אף אחד לא באמת יודע איפה עובר הגבול בין שתי השכונות הציוריות הללו.

נישואים בבני אדם
לרגל ט"ו באב, מפרסם מכון עתים לראשונה את דו"ח מצב הנישואין בישראל אשר מצביע על ליקויים חמורים החל מאי מילוי הוראות החוק, דרך הליכי בירור יהדות ללא הקפדה על כבודם של בעלי הדין ועד סירובם של רשמי נישואין להכיר בסמכותם של בתי דין ממלכתיים. עוד עולה, כי חסרה מדיניות מנהלית והלכתית אחידה בכל הנוגע לרישום לנישואין ובירור היהדות. למרות שהדוח מצביע על תופעה זו כליקוי, נראה כי במציאות הישראלית מדובר דווקא ביתרון, שמאפשר למביני עניין לזהות היכן ניתן לטפל במקרים שדורשים הקלות. במציאות הפוליטית והרבנית בארצנו, ככל שהמדיניות ההלכתית תהיה אחידה וכוללנית יותר, סביר להניח שהיא תהיה מחמירה יותר. לפחות כל עוד שרי הפנים והדתות הם ממפלגות חרדיות ולשר המשפטים אין כוח פוליטי.

שליחי ציבור
למה הם קוראים לזה "הקרב על השידור הציבורי" אם הם לא מוכנים לתת במה לדעות הציבור?

עושים שוק
ביום ראשון בערב, כמו בכל יום ראשון בחודש אוגוסט, יארח שוק מחנה יהודה את פסטיבל באלבסטה זו השנה השלישית. מצד אחד, תענוג לראות את השוק הירושלמי הססגוני משגשג ומארח אנשים מכל מיני צבעים, ריחות וטעמים. מצד שני, מי שיבקר בשוק בצהריו של סתם יום שישי, יגלה שמדובר בפסטיבל אחד גדול. מצד שלישי, למה להיות הורס מסיבות? שהרי כבר נאמר במקורותינו (ואם לא נאמר, אז יום אחד עוד ייאמר) שהמסיבה הכי טובה היא זו ללא סיבה.

זה לא יתפקד אם לא תתפקד
התקופה האחרונה לא הוסיפה כבוד רב לפוליטיקאים הישראלים. סביר להניח שבעקבותיו, תגובת הקהל הישראלי תהיה התרחקות גדולה יותר מעיסוק בפוליטיקה. זו אמנם תגובה טבעית, אך שגויה מיסודה. ככל שיותר אנשים טובים יתרחקו מהפוליטיקה, כך היא תמשיך להידרדר. התגובה הנכונה צריכה להיות התפקדות למפלגות. איכות נבחרי הציבור כאיכות המתפקדים. זה כזה פשוט.

מעשה שהיה
ומה שהיה ב-2005 זה לא מעשה מגונה?

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה