יום שישי, 12 באוקטובר 2012

לא אקטואלי - 12.10.12


חישובי נשיאות
בימים אלה מצביעים אזרחי ארצות הברית בישראל בבחירות לנשיאות. אם יש מי שעדיין מתלבטים בין אובמה לרומני, אזי עליהם לקחת בחשבון שיקול נוסף מעבר להכרעה בין הערכים הליברליים לשמרניים. מועמד אחד הינו נשיא מכהן שעל פי החוקה האמריקאית לא יוכל להיבחר לקדנציה שלישית, ולכן במהלך הקדנציה השנייה הוא עלול להעדיף אינטרסים אחרים על פני דעת הקהל האמריקאי שבבסיסה אוהדת את ישראל. למועמד השני זו קדנציה ראשונה במידה ויזכה, ועל כן סביר להניח שיתחשב יותר באינטרס הישראלי על מנת להיבחר בעתיד לקדנציה נוספת. סיבה טובה להצביע לרומני, שבמידה ויזכה, יזכה שאותה סיבה תפעל נגדו בבחירות הבאות.

מדע לא פופולרי
במהלך השבוע הוכרזו זוכי פרס נובל ברפואה, פיסיקה וכימיה. השנה הגיעו אלינו החוקרים הזוכים מיפן, בריטניה, צרפת ושלושה מארצות הברית. כמעט מיותר לציין, שכל הזוכים קיבלו את הפרס על תגליות מדעיות פורצות דרך - אגב, בניגוד לפרסי נובל בספרות ולשלום שחולקו לאחר כתיבת דברים אלו. עם זאת, לא ניתן להשוות את רמת הסיקור התקשורתי אודות אותן זכיות ביחס למקרים בהם זכינו לרוות נחת מחתני פרס ישראלים. אמנם הגיוני שבכל אמור לגופם של הזוכים, הם יזכו לכותרות גדולות יותר כשהם משלנו. עם זאת חבל שכלי התקשורת מפספסים את ההזדמנות לתת את הבמה הראויה לסיקור תגליות מדעיות שזכו להכרה בינלאומית, שלא תמיד נמצאת מספיקה לביצה המקומית.

חיבוק דב
המרכז לאתיקה בירושלים והמכון הישראלי לדמוקרטיה יערכו ביום רביעי הקרוב ערב לרגל השקת הספר 'שחיתות פוליטית בישראל' מאת ד"ר דורון נבות. הפאנל הראשון באותו ערב יעסוק במאבק המשפטי והמערכתי בשחיתות הפוליטית ודובר מרכזי בו יהיה לא אחר מאשר עו"ד דב וייסגלס. לא ברור האם וייסגלס זומן לפאנל על רקע קשריו בהון (ייצג את מרטין שלאף בישראל) או בשלטון (כיועצו של אריאל שרון). מה שברור הוא, שזה קצת מוזר שגופים שמבקשים לקדם אתיקה ודמוקרטיה בישראל בחרו בדב וייסגלס כדוגמא ומופת.

אחרי החגים
לא סתם קוראים לו ירח האיתנים. את החודש הזה רק החזקים שרדו.

לא מקובל
במשך שנים הוא היה ילד הכאפות שלהם. לא משנה מה עשה, הם לעגו לו. הציקו, הרביצו, דחפו, קיללו. הוא ביקש שיפסיקו, אבל הם - בשלהם, שיכורים מהכוח שהעניקה להם המילה הכתובה. אז הוא הלך לקרוא לדוד שלו מאמריקה ועכשיו - הם מתבכיינים, שוכחים מי הביאו על עצמם את הצרה. זוהי תמצית סיפורם של נתניהו והתקשורת במדינת ישראל היום.

בסגנון המודיע
עם הכרזת ראש הממשלה על הליכה לבחירות, התרוצצו שמועות על כוונותיו של אהוד אולמרט להתמודד לראשות הממשלה. איני יודע מה אולמרט יחליט לבסוף, אבל עצם ההרהור מצידו של עבריין מורשע שהדיו על פסק דינו טרם יבש להתמודד על תפקיד ראש הממשלה, גורם לי לחשוב שמדובר פה על דבר אחר.

מחביטה לערבות
בחודשים הקרובים, שיוקדשו למערכת הבחירות, נשמע את מבקשי הצבעתנו מבדלים עצמם זה מזה, ומסבירים כמה הם מיוחדים, טובים ושונים מכל יריביהם. דווקא בימים אלה בהם נתפצל עד בלי דעת, מומלץ להכיר את פעילותה של תנועת הערבות שהציבה לה למטרה להעלות את ערך הערבות ההדדית למרכז השיח הציבורי בחברה הישראלית. את פעילותה של התנועה זכיתי להכיר באמצעות עיתון התנועה, בו מפורטת ומודגמת היטב החשיבות שבדאגה לזולת ובסולידריות החברתית. אמנם, התנועה הוקמה על ידי ארגון 'קבלה לעם', אשר סביבו נקשרו שמועות מפוקפקות, אך קריאה מדוקדקת של העיתון בהחלט מגלה תוצר חינוכי איכותי אשר מרומם את הרוח ומזכיר שלמרות כל השוני, הגוונים והצבעים – כולנו עם אחד.

להתחיל מבראשית
עם תחילת מחזור קריאה חדש בספר התורה, מצורפות שלוש המלצות ייחודיות להעשרת פרשת השבוע: הראשונה, היא חוג פרשת השבוע שייערך במרכז מורשת בגין זו השנה השמינית, מדי יום חמישי, כמיטב המסורת שהנהיג ראש הממשלה השישי של מדינת ישראל. את השיעורים על פרשיות ספר בראשית יעביר הרב יעקב מדן ובחומשים שלאחר מכן יעלו ויבואו ד"ר אבינעם רוזנק, הרב חיים נבון והרב ד"ר יהושע רייס. סדרה מיוחדת נוספת של שיעורים תיפתח ביום א' הקרוב במכון ון-ליר, בה יציגו מרצים מתחלפים את סוגיית הצדק החברתי בראי פרשת השבוע. המלצה אחרונה חביבה מוקדשת לבית המדרש 'חידר משלך' אשר פועל זו השנה השלישית ומזמין נשים דתיות וחילוניות לעסוק בהיבטים המגדריים של עשרת הדיברות. סדרת המפגשים, בהנחייתה של חנה פנחסי המשובחת, תתקיים במכון הרטמן שבירושלים ותכלול שילוב של טקסטים עתיקים ומחשבה פמיניסטית, ואם יהיה ממש מוצלח, אז גם טקסטים פמיניסטיים ומחשבה עתיקה.

פרשיית השבוע
מעניין לבחון את הדינמיקה מאחורי חטאם של אדם וחווה. הנחש, ערום כפי שמעיד עליו המקרא, יודע שעליו לפנות לחוליה החלשה, זו שלא קיבלה ישירות את הציווי האלוקי. אדם, המתווך בין האל לבין האישה, ככל הנראה לא סומך עליה מלכתחילה, לא מסתפק באיסור האכילה מהעץ ומטיל עליה גם איסור נגיעה. מה שמאפשר לנחש להפיל את הסייג ואת חווה ביתר קלות. כשאדם רואה שמי שלידו חטאה ולא קרה לה מאומה, הוא רואה בכך לגיטימציה לחטוא גם כן ואוכל גם הוא מעץ הדעת. כך לומד המין האנושי לראשונה להבחין בין טוב לרע, הופך לדעתן הרבה יותר ומסתלק מעולם שכולו טוב ואולי קצת יותר משעמם.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה