יום שישי, 5 באוקטובר 2012

לא אקטואלי - 5.10.12


לא זוכרות
לאחרונה השתתפתי בסיור שנערך מטעם ארגון 'זוכרות' במרכז ירושלים. הסיור נפתח בסקירה על האזור כולל אזכור של בריכת ממילא מימי הורדוס (את בית שני המדריכה משום מה לא זכרה). לאחר מכן עברנו ברחובות טלביה תוך הבעת מחאה קולנית על השמות הציוניים החדשים שניתנו להם. מילה טובה על השגשוג שהביאו עימם היהודים לאזור, שכלל בין השאר מתן שמות לרחובות שעד מלחמת העצמאות היו ללא שם, לא נאמרה. מילה נוספת שכמעט ולא נאמרה הייתה 'ערבים'. השימוש הרווח היה במילה פלסטינים. שימוש ראשון במילה ערבי נעשתה כשסופר על ערבי נוצרי בשם סלמה שהגיע מלבנון בשנות ה-20 של המאה הקודמת. איכשהו, בזמן עזיבתו חזרה ללבנון בשנות ה-40, המדריכה כבר כינתה אותו בתור פלסטיני. לא התאפקתי ושאלתי אותה האם היא לא אמרה שהוא ערבי. המדריכה התבלבלה מעט, והסבירה שההגדרות לא ממש ברורות. מארגון שמבקש לממש את זכות השיבה של הפלסטינים בישראל, ראוי לדרוש שידע להגדיר מיהם פלסטינים, ורק לאחר מכן ניתן יהיה לדון על זכותם לחזור למדינה שנגד הקמתה הם נלחמו.

תגלית מטרידה
מחקר חדש מראה בוחן את הקשרים בין כלל מדינות העולם באמצעות שימוש בפייסבוק. כותבי המחקר השכילו לייצר יישום נוח באמצעותו ניתן לסקור את הממצאים בצורה פשוטה ונעימה. פחות נעים היה לגלות כי המדינות הקרובות לישראל הן הרשות הפלסטינאית, ירדן, מצרים, רוסיה וצרפת (בסדר הזה). סביר להניח שהסיבה לשלושת המקומות הראשונים הינם קשרים של ערביי ישראל עם בני עמם במדינות השכנות, בזמן שרוסיה וצרפת השתלבו בזכות העולים החדשים. מאד מטריד לגלות שדווקא ארצות הברית, בה נמצאת התפוצה היהודית הגדולה מחוץ לישראל, נעדרת מן הרשימה, על אף כל פרויקטי תגלית למיניהם.

יום יום נ"ך
אבישי אילת, איש מושב שדה יעקב שבעמק יזרעאל, מקדם מזה מספר שנים רעיון של לימוד תנ"ך יומי בדומה לדף היומי בגמרא. הרעיון מבוסס על חלוקת התנ"ך לסדרים, שהיא החלוקה לפי המסורת היהודית, בניגוד לחלוקת הפרקים המוכרת שמתבססת על מסורת נוצרית. מסתבר שאם קוראים כל יום סדר אחד, בנוסף לפרשת השבוע שנקראת בתפילת שבת, מסיימים את כל התנ"ך בשנה אחת בדיוק. יש טוענים שזו המשמעות של חלוקת הסדרים מלכתחילה. על מנת להצטרף למחזור הלימוד שמתחיל במוצאי שמחת תורה, מומלץ לקרוא את ההסברים באתר שהקים אבישי ללא כל מטרת רווח, אבל עם הרבה מטרת רוח.

אנו כחמורים
ביום שלישי האחרון נערך בישיבת עטרת כוהנים כנס תנ"ך בגובה השמים, שעל רוח הדברים שנישאו בו ניתן ללמוד מהציטוט שליווה את פרסומי האירוע: "אם ראשונים כמלאכים, אנו כבני אדם – ואם ראשונים כבני אדם, אנו כחמורים". הכנס, שנערך על טהרת רבנים וללא אישה אחת לרפואה (וכוכבית קטנה על עזרת נשים פתוחה), בא כמענה לגישת 'תנ"ך בגובה העיניים' - שיטת הלימוד החדשה בבתי הספר. נראה כי גישת השמיים בוחרת להתעלם מחלקים אחרים בתנ"ך (נניח: "אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא") ומרוח התקופה, בה חלק ניכר ממורי התנ"ך הן מורות, ולמעשה מאמצת דפוסי פעולה חרדיים: התנ"ך אולי בשמיים, אבל החלומות באוויר והראש באדמה.

ערבות גוש עציון
במוצאי השבת הקרובה, ליל הושענא רבה, ייערך בתקוע פסטיבל 'עד עלות השחר' זו הפעם השביעית. הפעם יתמקד האירוע בסימן זוגיות במובנה הרחב: בין איש לאישה, הורים וילדים, מזרח ומערב, דתיים וחילוניים, חדש וישן. גם התכנים עצמם, מההופעות המוזיקליות (דניאל זמיר ואהוד בנאי!) ועד הסדנאות והשיעורים יובלו על ידי זוגות מיוחדים במינם. למי שלא זיהה את טביעות האצבע, גם אירוע זה מאורגן על ידי הרב מנחם פרומן שמזכה את הרבים בימים טובים וארוכים (במקרה זה, עד עלות השחר) ובכך נענה תחילה.

דמוקרטיה לא מתפקדת
זה שהדמוקרטיה הישראלית בבעיה זה לא סוד. אך האם מותר לפגוע בדמוקרטיה על מנת לשפר אותה? ריבוי ההפגנות במחוזותינו עושה חשק לאסור בחוק על הפגנה של מי שלא התפקד למפלגה. אם תרצו, תקראו לזה חוק נגד טמטום. על החוק נגד האדישות אני עדיין עובד.

5 תגובות:

  1. התקשיתי להשתכנע מהאייטם האחרון. מדוע אדם שעניין מסויים בוער בעצמותיו ולא בהכרח חש זיקה חזקה למערכת הפוליטית, צריך להתפקד למפלגה?
    ובמיוחד מתוך ראייה של מטרה לעורר מעורבות של הציבור בסוגיות שונות: אולי מי שיתחיל במצומצם כעבור זמן ופעילות ימצא לנכון להרחיב באמצעות הצטרפות למפלגה.

    השבמחק
  2. דווקא אדם שעניין מסוים בוער בעצמותיו חייב להתפקד למפלגה על מנת לגרום לנבחריה לפעול למען אותו העניין. רוב המפלגות בישראל, ובעיקר אלה שמתפקדים אליהם, הן בעלות אג'נדה רחבה שאינה מסתכמת בעניין בודד. לדוגמא, ר' התפקדותם של בעלי הרכבים הדו גלגליים לליכוד במטרה להוזיל את הביטוח.

    השבמחק
  3. עדי שלום, קורא את טורך מדי שבוע בעיתון ובד"כ נהנה. ראיתי שהמילה "למצער" הופיעה בעיתון בהקשר שגוי. קריאה פה העלתה שהשגיאה תוקנה (אך לא בחיפוש בגוגל...). כל כך מחזיק ממך שהלכתי לבדוק שוב אולי ניתן להשתמש בה גם כ- "לצערי הרב" או דומותיה. התברר שלא. כנראה גם אתה מסכים. תודה :)

    השבמחק
  4. שלום איל,
    זו אכן הייתה פאדיחה שלי, שתוקנה לא מבעוד מועד ובגיליון המודפס הטעות נשארה לעד...
    מתנצל על הטעות. כספך יוחזר לך בהקדם. :-)
    עדי

    השבמחק
  5. תגובה לפסקה האחרונה בנוגע להתפקדות:
    לאזרח המשתתף בתהליך הדמוקרטי יש לפעמים שלבים שונים שהוא עובר טרם ההחלטה להתפקד, ואזרח יכול להשתתף במגוון הפגנות וללמוד נושאים שונים, ורק אז להגיע להחלטה שהוא מעוניין לקחת על עצמו תפקיד משמעותי יותר בניסיון לשנות.
    הפנייה הזו נראית מתאימה יותר עבור מארגני ההפגנות שבאמת מוכנים להשקיע מזמנם ומרצם בשביל לקדם נושא כזה או אחר. זאת לעומת המפגין הממוצע, אשר סובר כי עצם יציאתו להפגנה היא שיא היכולות שלו להשתתף בתהליך הדמוקרטי.
    בנוסף, בעשורים האחרונים מסתבר שלעיתים ניתן להשפיע יותר באמצעות תנועות חוץ-פרלמנטריות, עמותות, שדולות או תנועות עממיות מאשר מתוך הפרלמנט, ויש דוגמאות רבות לכך (גוש אמונים, שלום עכשיו, ארבע אמהות, הפנתרים השחורים, שתי"ל ועוד ועוד). למרות זאת, השילוב בין התנועה החוץ-פרלמנטרית,הפועלת בתחום מסויים, ובין התפקדות משמעותית של קבוצה בעלת אותו אינטרס הוא, לדידי, השילוב המנצח.
    רציתי לשתף במחשבות אלו.
    תודה.

    השבמחק