יום שישי, 24 במאי 2013

לא אקטואלי - 24.05.13


משפטפטנים
99 אחוז מעורכי הדין של נתניהו מוציאים שם רע לכל השאר.

חיכוך סטטי
מכירים את התופעה של אותן מסיבות שמפסיקות להיות מגניבות עם בואם של החבר'ה הלא נכונים? לאחרונה חשתי בדיוק כמו אותם אלה שמיד לאחר הגעתם, החבר'ה המקובלים מחליטים לכבות את האור ולסגור את המסיבה, עת השתתפתי בתוכנית 'ראש בראש' בערוץ הכנסת יחד עם חגי סגל ויריב אופנהיימר. במסגרת התוכנית, התבקשתי להציג את פעילותו של פרויקט המחסומים, סליחה מעברים, של תנועת 'זכויות אדם כחולבן'. אלא שאז טען אופנהיימר כי "יש משהו קצת מיושן בנושא המחסומים – צריך להיאמר לזכותו של צה"ל שבעקבות השיפור הבטחוני רוב החיכוכים כבר לא קורים". היה שווה להקים את התנועה ולו בכדי לשמוע את נציג מחנה השלום, מודה בפה מלא שהמעברים ביהודה ושומרון לא פוגעים בזכויות אדם.

מגלים את אמריקה
ארגון NGO-Monitor מבקש לעורר את השיח סביב פעילותן של עמותות ישראליות שעושות שימוש בסדר יום הומניטרי כדי לקדם בפועל אג'נדה פוליטית. בין יתר פעילויותיו, מפרסם הארגון דוחות אודות מקורות המימון של אותן עמותות. החודש פורסם דוח חדש אשר סוקר את ההשפעה השלילית של מימון ממשלתי אמריקני לעמותות ששוללות את הלגיטימיות של מדינת ישראל. לדוגמא, נמצא כי הקרן הלאומית לדמוקרטיה (NED) מממנת ארגונים המקדמים חרמות נגד ישראל ולעתים אף כאלה שמפיצות עלילות דם נגדה. על אף הממצאים, בחרה הקרן להודיע, כי לא תחדול מלתמוך בארגון מסוים רק בשל הרטוריקה שלו, כל עוד יוכיח שיש ביכולתו להטמיע ביעילות מיזמים לבניית הדמוקרטיה. נראה שניצול השיח הדמוקרטי במטרה להשיג מטרות פוליטיות קיצוניות אינו המצאה ישראלית.

חִיל חינוך
השבוע פורסם כי הרב אבי רונצקי מונה לראש מנהלת הזהות היהודית במשרד הדתות. אמנם עדיין לא ברור לגמרי מה יהיה תפקידה של המנהלת החדשה, אבל אין ספק שהליהוק הוא נהדר. אחת הביקורות המרכזיות נגד המנהלת שמדובר למעשה ב"משרד חינוך קטן". אלא שהמוניטין של הרב רונצקי מלמד כי מדובר ביתרון ולא חיסרון, לאור פועלו כרב הצבאי הראשי, כשהצליח להפוך את הרבנות הצבאית לרלוונטית ויצרה תחרות בריאה עם חיל החינוך כששני הגופים ביקשו לייצר תכנים איכותיים על מנת לזכות מחדש באמונם של מפקדי צה"ל וחייליו. בהתאם לכך, יש סיכוי לא רע בכלל שהקמת המינהלת תייצר יותר אפשרויות לתוכן איכותי עבור תלמידי ישראל, וכך גם תשפר את תפקודו של משרד החינוך.

הרחבה קהילתית
יו"ר הסוכנות היהודית, נתן שרנסקי, הציג השבוע בפני מועצת הרבנות הראשית את מתווה 'הרחבה הישראלית', בה יוכלו להיערך תפילות של כל הזרמים השונים ביהדות. אלא שמסתבר שמה שמטריד את הממסד האורתודוקסי, הוא שהרחבה תהווה אבן שואבת לישראלים רבים, ובמיוחד למשפחות שיבקשו לממש את הביקור בכותל כחוויה משפחתית. החשש של חברי המועצה הוא מציאותי, אבל ראוי שהרבנות תפנים את המציאות המעודכנת ותבדוק מה ניתן לעשות כדי ששתי הרחבות הקיימות תהיינה יותר אטרקטיביות, במקום להשקיע מאמצים בהצבת מכשולים לרחבה החדשה.

בין מגזר למגדר
לפי מחקר אותו פרסמה לאחרונה תנועת נאמני תורה ועבודה עולה כי אחוז התלמידים בבתי ספר יסודיים בחינוך הממלכתי דתי אשר לומדים בכיתות נפרדות עלה מאז שנת 2000 מ-40% ל-57%. עוד עולה מהחמקר כי ככל שבית הספר נוטה יותר להפרדה מגדרית, כך הרמה הסוציו-אקונומית של התלמידים בו גבוהה יותר. אחד ההסברים האפשריים המובאים לתופעה זו על ידי כותב המחקר, אריאל פינקלשטיין, הינו קיומו של מתאם בין רמה חברתית-כלכלית נמוכה ובין תפיסה דתית שאינה רואה בעיה בלימוד בכיתות מעורבות. אני מודה שבאופן שאינו בהכרח רציונלי, לי קצת קשה עם הטיעון הזה, ולא בשל חוסר יכולתי להבין מדוע שדווקא בעלי מעמד גבוה יראו בלימודים מעורבים בגיל היסודי בעיה דתית. כך או כך, ראוי לתת את הדעת על ממצא זה, ולו בכדי להיזהר ממציאות לפיה נעשה שימוש בקריטריונים דתיים כדוגמת הפרדה מגדרית, כדי לסנן מבית הספר אוכלוסיות מרקע חברתי-כלכלי נמוך שאינן מעוניינות בהפרדה.

שוק הון עצמי
בסוף השבוע האחרון התפרסמה במעריב כתבה שכותרתה 'האם החילונים איבדו את ירושלים?'. מדובר בעוד כתבה מסדרת כתבות פרי עטו של יוסי אלי, חילוני אדוק, שלכאורה מבקש להגן על מעמדו של הציבור החילוני בירושלים, אך בפועל מעוניין בעוד כותרת פרובקטיבית שתעלה את קרנו. לדוגמא, לפני חודשיים הייתה אמורה להתקיים יוזמה מקסימה שכוללת פעילות בשוק מחנה יהודה במהלך השבת (ללא חילול שבת!). מה עשה כתבנו החרוץ? הלך וביקש את תגובתם של הקיצונים שבחרדים על ניסיונם של "החילונים לפתוח את השוק בשבת". המארגנים, שממש לא היו בעניין של יצירת מוקדי חיכוך נוספים עם אוכלוסיית שומרי השבת בעיר, החליטו לבטל את האירוע. חבל מאד שיש כתבים שמלבים שנאת חינם לטובת קידומם האישי. הבעיה האמיתית היא שלא מדובר רק בכתב אחד, כי אם בתופעה של כתבים רודפי סנסציות. רוצים להתקדם בחיים? על הכיפאק, אבל לא על הגב של ירושלים ו/או השבת.

מורה דרך
הוראות הפתיחה באש ביהודה ושומרון הולכות ונעשות יותר ויותר דומות להלכות בן סורר ומורה: ראשית, משום שבשני המקרים, הסוף הרע של הסיפור הוא עוד זריקת אבנים. שנית, משום שנדמה שהסייגים הרבים המוצבים כתנאי למימושן לא נועדו אלא לדורשן ולקבל שכר.

מיטה
משונה.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה