יום שישי, 3 במאי 2013

לא אקטואלי - 3.05.13



פלייבוי ישראל
בקרוב: ראיון עומק בלעדי של עמנואל רוזן עם משה קצב.

דובר מן
השבוע הודיע הרמטכ"ל בני גנץ על מינויו של תא"ל מוטי אלמוז לתפקיד דובר צה"ל במקומו של תא"ל יואב (פולי) מרדכי אשר יועלה לתפקיד אלוף ויכהן כמתאם הפעילות בשטחים. למינויים אלה ניתן למצוא מספר מאפיינים ייחודיים: ראשית, זו הפעם הראשונה בה ממונה דובר צה"ל היוצא לדרגת אלוף וממשיך בשירות משמעותי מאז האלוף (במיל.) עמוס גלעד לפני כ-17 שנה. שנית, הן דובר צה"ל היוצא והן זה הנכנס, הגיעו לתפקיד היישר מתפקיד ראש המינהל האזרחי. כנראה שמישהו במטה הכללי ו/או במשרד הביטחון מבין שאין כמו 700 מצלמות לא שבורות המופנות ליהודה ושומרון מכל העולם בכדי ליצור את מסלול ההתפתחות הלא טבעי של ראש המינהל האזרחי, דובר צה"ל ומתאם הפעילות בשטחים.

אשכול נבוא
לפי טיוטת חוק ההסדרים אותו אמורה הכנסת לאשר במסגרת דיוני התקציב, משרד הפנים יפעל להקמת אשכולות אזוריים, שיאחדו את אספקת השירותים והפיתוח האזורי בין הרשויות המקומיות וזאת במטרה לקדם את מצבן הכלכלי של הרשויות המקומיות החלשות בפריפריה. אין הכוונה לאחד רשויות מקומיות, אלא לפעול בהתאם למודל שפותח במכון ראות ומיושם בגליל המערבי מאז 2010, אז הוקם אשכול יישובים אשר משתף פעולה בתחומי תעשייה, תעסוקה, חינוך, רווחה, תיירות ואיכות הסביבה באמצעות זיהוי הנכסים הייחודיים באותו אזור. לדוגמא, אחד התוצרים של אותו תהליך הוא מיזם 'אוצרות הגליל' אשר מבקש לשלב בין הפוטנציאל התיירותי של החבל והיותו מרכז של חיים בריאים.   

מידה כנגד המי"ד
לאחרונה חשף אתר מידה כי המכון הישראלי לדמוקרטיה מבקש לקבל קרקע ציבורית בקריית הלאום, בניגוד לתקנות האוסרות על שימוש פוליטי בקרקעות הציבור. באופן תמוה למדי, אושרה בקשת המכון לפרסום על ידי ועדת ההקצאות העירונית ואם לא תירשם אף התנגדות, הבקשה תאושר. באופן עוד יותר תמוה, הגיב המכון הישראלי לדמוקרטיה כי הוא אינו עוסק בפעילות פוליטית. כנראה שאף אחד מאוסף המשפטנים המועסקים במכון הישראלי לדמוקרטיה לא חושב שגיבוש חוקה, קידום תיקונים בשיטת הממשל, פרסום חוות דעת על הצעות חוקה זהו מעשה פוליטי. טוב נו, ידוע שבישראל אין ימין ושמאל, אלא מחנה פוליטי ומחנה א-פוליטי.

אנטי אנטישמיות
אתר האינטרנט פרספקטיבה, מבקש לקדם דיוק ואחריות בתקשורת הישראלית. אלא שלפעמים גם הוא לא מסוגל להתאפק והוא חושף בפני קוראיו הטיות מקוריות במיוחד מרחבי העולם. לדוגמא, לפני כחודש פרסם ה-BBC ידיעה על השעייתו של חבר בית הלורדים, נזיר אחמד, ממפלגת הלייבור בשל אמירות אנטישמיות שביטא בטלוויזיה הפקיסטנית. אלא שכותרת הידיעה קבעה כי "הלורד אחמד ממפלגת הלייבור הושעה בעקבות 'טענות יהודיות' (Jewish claims)". קורא לא נלהב פנה לערוץ הטלוויזיה הבריטי בה הוא שואל מדוע לא נעשה שימוש במונח אנטישמיות, בהתאם להחלטת המפלגה. התגובה קצת איחרה לבוא, תוך שימוש בתואנה כי היה מחסור במקום. אלא שאין מקום לתואנה מסוג זה, פשוט משום שבאנגלית, המונח 'טענות יהודיות' כולל יותר תווים מאשר 'אנטישמיות'. תגובת המערכת לפנייה הנוספת טרם התקבלה. אולי אזלו להם אותיות אהו"י.

לא הכול שחור
השבוע פרסמה עמותת חדו"ש, המבקשת לקדם חופש דת, מפה המתארת את רמת חופש הנישואין בעולם. לפי הנתונים, המוצגים גם בטבלה המסווגת את המדינות בשלוש דרגות חופש, ישראל נמצאת בין 45 המדינות בהן יש מגבלות קשות. אלא שהדרך בה בחרה עמותת חדו"ש להציג את הנתונים עושה עוול למדינה ולעניין. ראשית, משום שבניסיון לגנוב כותרת, הציגה העמותה מצג שווא כאילו ישראל זוכה בציון העגול 0, כשבפועל מדובר על קבוצת הדירוג הנמוכה מבין שלוש בסך הכול. שנית, משום שנדמה שהחלוקה לקבוצת הדירוג נעשית באופן שרירותי למדי, כאילו במטרה להוכיח את מקומה הנמוך של ישראל ברשימה. אלא אם חושבים שמצבנו חמור בדיוק כמו אצל כלל שכנותינו בהן נישואין וגירושין נשלטים על ידי חוקי השריעה, מתקיימת אפלייה קשה נגד נשים וישנן הגבלות לגבי נישואים בין דתיים. חבל, כי יש מה לשפר בתחום זה אצלנו, וכל ביקורת מוגזמת היא לא יותר מאשר תחמושת בידי מי שמעוניינים לשמר את המציאות הנוכחית כפי שהיא.

שריפת העומר
לג שמח?

7 תגובות:

  1. אכן, מבחינת חוקי הנישואין והגירושין מדינת ישראל היא מדינה מזרח תיכונית רגילה למדי, שכמו שכנותיה משמרת בקפדנות בחוקיה את מסורת האימפריה העותמנית (שבוטלה דווקא בטורקיה עצמה). ישראלים שאינם יכולים להתחתן בישראל או אינם מוכנים להכניס עצמם למסגרת המיושנת של המורשת העותמנית נוהגים לנסוע לקפריסין ולהתחתן שם. לא במקרה, כך בדיוק עושים גם לבנונים שאינם יכולים להתחתן בלבנון או אינם מוכנים להכניס עצמם למסגרת המיושנת של המורשת העותמנית.

    האם כך צריכה לנהוג מדינה המתגאה בהשתייכותה למערב הדמוקרטי ואשר ראש ממשלתה נוהג להתגאות בפני קהלים אמריקאים בערכים המשותפים של ישראל וארצות הברית? זאת כבר שאלה אחרת.

    השבמחק
  2. אם עומדים בקפדנות על העיקרון שאסור לעשות שימוש פוליטי בקרקעות הציבור, האם אין זה שומט את הקרקע מתחת הטיעון כי מותר להקים ולהרחיב התנחלויות על "קרקעות מדינה"? אני מקווה שלא תנסה לטעון ברצינות שהקמת התנחלויות היא מעשה "לא פוליטי"...

    השבמחק
  3. אין ספק שבישראל יש בעיה קשה בכל נושא הנישואים. אולי אני ארכאי, באופן אישי וכמי שלא מכיר היטב את הפרטים, אני מאמץ את המתווה של אמנת גביזון-מדן, שלפי הבנתי לוקח בחשבון את כלל הרגישויות השונות של החברה היהודית.

    לעניין הקצאת הקרקעות, מדובר בתקנות שמיועדות לראשי רשויות בדבר הקצאת מגרשים ללא תמורה למטרות ציבוריות כאלה ואחרות. נושא ההתנחלויות הוא אינו רלוונטי לתקנות אלה. אגב, התפיסה שלך שגויה מעיקרה. ההתנחלויות הינן שימוש פוליטי, אבל הכל פוליטי. גם ההחלטה אם להקצות קרקע לבנייה רוויה או כפרית, בגליל או ברחובות.

    השבמחק
  4. אני לא ממש זוכר את פרטי אמנת גביזון-מידן, ואני לא בטוח שהיא היתה עד כדי משמעותית ששווה לזכור אותה. האם נכללו בה נישואין אזרחיים? ונישואין על ידי רבנים רפורמים ואורתודוכסים? מה אגב לגבי גירושין לקתולים אזרחי ישראל - ברוב המדינות הקתוליות יש היום אפשרות להתגרש. לקתולים אזרחי ישראל אין, כי עניני הנישואין והגירושין בישראל נמצאים לגמרי בידי העדה הדתית אליה משתייך האזרח.

    אין ספק שמבחינה פורמלית נושא ההתנחלויות אינו רלוונטי לתקנות המסוימות האלה. בכל זאת לטעון שהקצאת מגרש אחד למכון הישראלי לדמוקרטיה היא מעשה פוליטי והקצאת עשרת אלפים מגרשים למתנחלים אינו מעשה פוליטי. וכמובן, יש גישות שאומרות שהכל בחיים הוא פוליטי. למשל ישנה תפיסה פמיניסטית ידועה שאומרת ש"האישי הוא פוליטי" ולמשך גם מה שגבר ואשה (או גבר וגבר או אשה ואשה) עושים כשהם לבד במיטה הוא מעשה פוליטי בעל משמעויות פוליטיות. אבל כמובן אם מרחיבים את תחום הפוליטי עד כדי כך הרי כל הקצאת קרקעות בהגדרה ובהכרח היא מעשה פוליטי ואי אפשר לתחום ולהבדיל כלל בין הקצאה להקצאה. בכל זאת הייתי אומר שיש דברים ואנשים ומוסדות ומקומות שהם פוליטיים בצורה בוטה ובולטת יותר מאחרים. בהחלט אני מקבל שהמכון הישראלי לדמוקרטיה נכלל במסגרת זאת - ובהחלט גם ההתנחלויות.

    השבמחק
  5. אני גם לא זוכר את פרטי האמנה, אבל לאור המורכבות של הנושא, אני סומך על ההסכמה שהגיעו אליה פרופ' גביזון והרב מדן אשר את שניהם את מעריך מאד.

    למען הסר ספק, לא טענתי שהקצאת קרקעות להתנחלויות אינה מעשה פוליטי.

    השבמחק
  6. ישנה טעות נוספת במפה של עמותת חדו"ש

    הם לא מתחשבים ברמת החופש להתחתן בנישואים מרובים, פוליגמיה בלע"ז (אם כי כדאי לציין שגם התחשבות בנתון זה לא היה משפר את דירוגה של מדינת ישראל, אולי בקרב יהודים יוצאי תימן..)

    את הנתונים היה קל לאסוף מהמפה הבאה (ויקיפדיה)
    http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:Polygamy_world_map.png

    השבמחק