יום שישי, 31 במאי 2013

לא אקטואלי - 31.05.13

פלסטינים למחצה
בימים אלו, נערכת תנועת הפתח לקיומן של הבחירות למועצה הלאומית הפלסטינית. בקרב חלק מערביי ישראל קיימת תרעומת על כך שבניגוד לכל יתר הפלסטינים, כולל אלה בעלי האזרחות אירופאית, דווקא הם אינם בעלי זכות הצבעה למוסדות אש"ף. לפי אבראהים ח'טיב, דוקטורנט למדעי המדינה ויו"ר התאחדות הסטודנטים הערבים באוניברסיטת חיפה, המשמעות הינה שההנהגה הפלסטינית רואה בערביי ישראל אזרחים ישראלים ולמעשה מפקירה אותם להתמודד לבד עם רעיון המדינה היהודית. לכאורה נדמה שמדובר בחדשות טובות עבור ישראל בשל מה שנראה כהשלמה של הפתח עם קיומה של מדינה יהודית. בפועל, מצב זה משמר את עקרונות תכנית השלבים, כאשר תפקידם של ערביי ישראל הינו לשמר את הסכסוך ביום שאחרי ההסדר המדיני, תוך שימוש בטענה כי שאיפותיהם הלאומיות אינן ממומשות במדינה הפלסטינית ועל כן מדינת ישראל צריכה לשמש כמדינה דו לאומית, ולא, לא יגיעו סטיבן הוקינג וחבריו מרעיו למדינת האפרטהייד, גם אם זו תהיה בגבולות 67.

חוק ההסתרים
"ביטול של חוקים שחוקקה הכנסת בהליך תקין ובעמל רב, לעתים שנים ארוכות, תוך דיון ציבורי נרחב... מהווה פגיעה קשה בריבונות הכנסת". את הדברים כתבו שורה של ארגוני שמאל ועמותות חברתיות (במידה ויש הבדל ביניהם) בחוות דעת, לא, לא על פעילות בג"צ, אלא על חוק ההסדרים. אכן, בחוק ההסדרים נעשה שימוש בעייתי מאד בכל הקשור להיבטים הדמוקרטיים. עם זאת יש לזכור כי הדבר נובע מתרבות פוליטית קלוקלת הכוללת חקיקה פופוליסטית שאחד הכלים היעילים להתגבר עליה הוא בחוק הסדרים, שאותו בסופו של דבר, מאשרת הכנסת. אלא שאותם 30 ארגונים, המאוגדים במסגרת 'הפורום לביטול חוק ההסדרים', עושה בסוגייה קרדום לחפור בה נגד הלגיטימציה של הממשלה ובמטרה לנגוס בתמיכה הציבורית של הקואליציה. לא מדובר בתופעה חדשה: גם המחאה החברתית הובלה על ידי פעילים בעלי מאפיינים פוליטיים מובהקים. וגם במקרה זה, חבל שסוגייה שהדיון הציבורי לגביה הוא חשוב וראוי, לא יתקיים, בשל ניצול ציני מצד ארגונים בעלי סדר יום פוליטי מובהק.

שוויון גועל נפש
גם ירושלים זוכה לארגונים פוליטיים המבקשים לעטות על עצמם אצטלה אובייקטיבית כזו או אחרת אך בפועל לקדם את חלוקתה של עיר הבירה. עמותה אחת היא 'עיר עמים', המבקשת לפעול לטובת 'יציבות, שוויון ועתיד מדיני מוסכם בירושלים'. אלא שהשוויון הוא לא בדיוק הערך המנחה את העמותה בשלל פעילויותיה. לדוגמא, ביום ראשון הקרוב תקיים העמותה ערב עיון סביב סוגיית 'דינמיקת ההתעצמות של תנועות המקדש בישראל'. אוהבי השוויון משום מה לא בוחרים לעסוק באפלייה ממנה סובלים יהודים העולים להר. עמותה נוספת היא 'עמק שווה', הבאה בשם הארכיאולוגיה (והשוויון, לא נשכח), כדי לסכל את פעילותה של 'עיר דוד'. אלא שארכיאולוגי הארגון מצליחים אפילו להתנגד למיזם חשוב כמו 'עמק צורים', בו מסוננים שרידי הרס העתיקות שמתבצע על ידי הוואקף בהר הבית. כי שוויון הוא ערך עליון. מיד לאחר הפוליטיקה.

על חוטי
בשנות ה-80 יצא לשוק מוצר חדשני של וידאו עם שלט רחוק המחובר למכשיר באמצעות כבל. מיותר לספר שאורך חיי המדף של השלט החוטי היה כאורך חייו של יתוש, וזאת בעיקר בשל מגבלת המרחק לשימוש המוצר בהתאם לאורך הכבל. נדמה שגם במקרה של בטר פלייס, מגבלת המרחק היא שעמדה לה לרועץ ועשתה את ההבדל בין הצלחה כבירה של חזון עצום לבין כישלון מהדהד. מי שיצליח להתגבר על אתגר זה, יוכל בהחלט להפוך את העולם הזה למקום טוב יותר.

דרום עם צמיד
ביום ראשון הקרוב ייפתחו שני פסטיבלים מיוחדים: הראשון הוא 'יוצרים צמי"ד', פסטיבל המתקיים בירושלים זו השנה השביעית וישתתפו בו מעל ל-300 יוצרים בעלי מוגבלויות. על אף שמדובר באירוע השיא של המחלקה העירונית המטפלת ב-20,000 תושבי העיר המוגדרים כבעלי צרכים מיוחדים, האומנים שיופיעו בפסטיבל מגיעים מרחבי ישראל ומכל העולם. פסטיבל שני הוא 'קולנוע דרום', שייערך זו הפעם ה-12 מטעם בית הספר לקולנוע ולטלוויזיה במכללת ספיר ומתקיים במוקדים שונים ברחבי הנגב. לפי מנהלי האירוע "'הדרום' הוא תפישת עולם קולנועית הדוגלת בקולנוע עני באמצעים, אך עשיר באנושיות, מטאפורה ליצירה שנעשית בפריפריה ללא רגשי נחיתות מתוך שאיפה לעורר דיאלוג ביקורתי עם המרכז ההגמוני". יסלחו לי המארגנים, אבל עם כל הכוונות הטובות, דווקא העובדה שהכניסה לכל אירועי הפסטיבל היא בחינם, מעידה על דימוי עצמי נמוך ועל רגשי נחיתות. בעתיד ראוי לשקול כי הכניסה תהיה חינם רק לתושבי הנגב. אם תושבי המרכז ההגמוני שיודעים להעריך איכות, יגיעו – הם גם ישלמו.

הולך בצל
צל זה הדבר הזה שהאל ברא על מנת שנוכל לראות משהו בסמרטפון בזמן שאנחנו הולכים בחוץ.

למען הסדר הטוב
ב   נ   ט   ל
ל   ב   נ   ט
ב   ט   ל   נ
נ   ב   ט   ל
בקריאה אנכית: שקר כלשהו מהקבלה. מתאים לזיווג ולרפואה.
בקריאה לא אנוכית: צופן להארכת שירות בני ישיבות הסדר.

משהו חרדל מתחיל
ההתמודדות של הרב דוד סתיו לרבנות הראשית כבר השיגה מטרה אחת חשובה: בעקבות מלחמות הרבנים, סביר להניח שהרב סתיו לא ייבחר למשרת הרב הראשי. דווקא אי בחירתו, יכולה להציל את היהדות מפני ציפורניה של הרבנות הראשית המנוונת. לגבי הרבנות עצמה, אני הרבה יותר סקפטי.

סופר סתם
עמוס עוז זכה בפרס קפקא. בעקבות טעות ביורוקרטית, ההזמנה אליו תגיע יום אחרי הטקס.


2 comments: