יום שישי, 2 באוגוסט 2013

לא אקטואלי - 2.08.13

וד"ל
יותר משבוע עבר מאז הבחירות לרבנות הראשית ועדיין לא הבנתי כיצד זה שהחרדים תמכו בבחירות לרבנות במועמד ד"ל.

חוסר תקינות פוליטית
בין הסוגיות הכואבות שעלו לסדר היום במסגרת מערכת הבחירות לרבנות הראשית, עלו פרשיותיו של הרב האשכנזי הראשי היוצא, יונה מצגר. עם זאת, באותו זמן מי שלקח חלק פעיל מאד ברקיחת בחירתם של הרבנים החדשים, היה לא אחר מאשר חבר הכנסת אריה דרעי אשר הורשע בעבר בניצול מעמדו הפוליטי לביצוע מעשיים פליליים. אז בזמן שכולם מדברים על מצגר, אף אחד לא מדבר על דרעי. הוא הסיפור האמיתי. משום מה, כשמדובר במקרה של פוליטיקאי בישראל, נותנים לעבריין לחזור לזירת הפשע. למה הדבר דומה? להחזרת אנס לסביבה בה יוכל לפגוע שוב בקורבנות חדשים. משום מה, מה שלא יעלה על הדעת במקרים של אונס, שוד ושאר מרעין בישין, יתכן גם יתכן בפוליטיקה הישראלית.

עליית הבילויים
זה שירושלים הפכה להיות מיני מעבדה של החברה הישראלית וממנה הטרנדים עוברים לשאר הארץ זה כבר לא חדש. על קצה המזלג אפשר להזכיר את התו החברתי, דתיות עם כיסוי ראש ומכנסיים, מסעדות כשרות ללא תעודה ושאר תופעות. בשבוע שעבר התלוויתי לסיור שערך ניר ברקת במסגרת קמפיין הבחירות שלו. בין שאר הדברים וההסברים, הצביע ראש העיר על תופעה חדשה נוספת שהולכת ומתפתחת בירושלים: המגוון האנושי של העיר, שכולל את קיצוני החברה החרדית ועד קיצוני החילונים, הביא לכך שלרוב הדומם נמאס ממלחמות השבת ויום שישי הופך אט אט ליום הבילויים המרכזי של צעירים ומשפחות – כשאת ההכנות לשבת עורכים קודם לכן. אם המגמה הזו תחלחל לכלל חלקי הארץ, יתכן ולא יהיה צורך בכל היוזמות של יום ראשון חופשי שמבטיחים לנו כבר שנים, אבל אחד לא מבטיח לקיים, ובאמת ניתן יהיה להנות מסוף שבוע ארוך, בו יהיו מי שיוכלו לטעון כי שישי זה השבת החדש.

רפואה לא שלמה
ארגון NGO-Monitor, שעוקב אחר פעילותם של ארגונים המבקשים לקעקע את הלגיטימציה לקיומה של מדינת ישראל, פרסם השבוע דו"ח חדש,  אשר מראה כיצד ארגונים לא ממשלתיים הפועלים בתחום הרפואי מפרים את העקרונות המוסריים שקיבלו על עצמם חברי הקהילה הרפואית. במקביל לשירותי הרפואה שארגונים אלו מספקים, לעתים בהיקף מרשים, הם גם הופכים את הרפואה לסוגיה פוליטית באמצעות קידום סדר היום והנרטיב הפלסטיני וסילוף המציאות מתוך כוונה להכפיש את ישראל. למרות שארגונים אלה מנסים להציג עצמם לעתים כארגוני שלום, למעשה הם מביאים להחרפת המתח בין הצדדים ותורמים להמשך הסכסוך היהודי-ערבי.

שבועת היפוקרייטס
במקביל לפעילות של אותם ארגונים, ישנם רופאים רבים שגרים בהתנחלויות ומגישים סיוע רפואי לכלל תושבי האזור, הן תוך מילוי תפקידם והן במסגרות התנדבותיות, וכל זאת ללא הבדלי דת, גזע ומין. אלא שאותן פעילויות כמעט ולא זוכות לתהודה תקשורתית. דוגמא אחת כזו היא מרכז החירום הרפואי באפרת, שהוקם לפני יותר מעשור על ידי ד"ר יצחק גליק. למרות שהמקום משרת גם תושבי גוש עציון הפלסטינים, אפילו גוגל הגדול לא הצליח למצוא אזכור אודות הפעילות המבורכת בדוחות של רופאים למען זכויות אדם. אולי כי לא זכויות אדם הן מה שמעניין את אותם רופאים.

אור ההתיישבות
יש לי בשורה טובה להורים, ובשורה רעה. הבשורה הטובה היא שמחצית מהחופש הגדול מאחורינו. הבשורה הרעה: נותר עוד חצי. לא זה המקום לפתור את מצוקתם של ההורים העובדים שצריכים למצוא סידורים זולים ומהנים לילדיהם בזמן החופש, אבל בהחלט ניתן להקל על המצוקה: תנועת 'אור' אשר פועלת להבאת יותר ישראלים לגליל ולנגב פרסמה באתר שלה רשימת אטרקציות חינמיות המתאימות לכל המשפחה: מייצור גרביים, תרופות וטחינה, ועד סיורים ביקבים ובחוות דגים. אבל את הסיוע המשמעותי מעניקה אור למי שבעקבות הביקור יחליט שהוא מעוניין להישאר לגור בגליל או בנגב, בין היתר באמצעות סיוע במציאת פתרונות דיור ותעסוקה.

אם אשכחך
ארגונים לא מעטים מבקשים לקדם את הסכמי קדם הנישואין על מנת למנוע מקרים של סרבנות גט. הקושי העיקרי בהטמעת הפתרון עד היום היה בכך שקשה למצוא את הזוג המאוהב שיעלה על דעתו לדאוג להסדרת הליך הגירושין בעודו מאורס. בדיוק לשם כך פתח ארגון הרבנים 'בית הלל' בקמפיין חדש שמטרתו לעודד תמיכה ציבורית רחבה ברעיון מתוך תפיסה שנורמה חברתית תקל על זוגות צעירים לחתום על ההסכם כחלק מההכנות לחתונה. אני לא בטוח שעוד עצומה תשיג את האפקט המיוחל, אבל יתכן שדווקא שיתוף פעולה עם מיזם החתונות של צהר יוכל לתרום לטובת העניין, לו יתואר שרבני צוהר, או לפחות מי מהם שמעוניין, יתנו את עריכת החופה בחתימה על הסכם קדם נישואין.

מאבד מזון
לי אין הפרעות אכילה. אף פעם לא מפריע לי לאכול.

נגיד שהיו בחירות
רמטכ"ל, שר חוץ, רב ראשי, מפכ"ל משטרה, נגיד בנק ישראל (רשימה חלקית). את מינויים של כל אלה ביקשו לפסול משפטני ארצנו, אשר רוממות הדמוקרטיה בגרונם. בעיקר כדי שמי שיבוא אחריהם, ידע מי הבוס האמיתי. דמוקרטיה עאלק. הפכנו לאוליגרכיית היועצים המשפטיים. לפעמים נדמה שכל שנותר בסמכות ראש הממשלה, זה לשחרר מחבלים.

מו"מ לץ
כשוועדת שמגר הגישה את מסקנותיה החשאיות בדבר עסקאות חילופי שבויים היא ביקשה "לעצור את המדרון החלקלק שהחל בעסקת ג'יבריל". ניבאה ולא ידעה מה ניבאה. המדרון כל כך חלקלק, עד כדי כך שישראל עושה עסקאות חילופי שבויים בתמורה ל-0 ישראלים. יותר מדויק: יש כמה ישראלים שצפויים להשתחרר. אלא שגם הם עצמם מחבלים ערבים. בינתיים, יש שמנמקים את הצורך להיענות לעיסקה בלחץ האמריקאי. וזו ממש צביעות. האמריקאים דורשים מאיתנו לשחרר מחבלים כשהם לא משחררים את גל מקל. מה שעוד יותר עצוב, הוא שלכולם ברור שהמחבלים שראש הממשלה משחרר יחזרו לרצוח, כשהקורבן הראשון שלהם יהיה הקריירה הפוליטית של נתניהו. ומי תרוויח מכל החזרה למשא ומתן? לא אחרת מאשר ציפי לבני, שעד לא מזמן היה נראה שהקריירה הפוליטית שלה בקבר, ונתניהו במו ידיו הצליח להחיותה. העיקר שהדד ליין שקבעו לסיום המשא ומתן הוא בעוד תשעה חודשים, כי יש סיכוי שהפלסטינים יכירו במדינת ישראל רק באחד באפריל.

ללא קשר
הידעת? בפלאפון כשר לא ניתן לסמס בשבת!

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה