יום שישי, 15 בנובמבר 2013

לא אקטואלי - 15.11.13


מחנה משותף
ביום ראשון האחרון נפתחה בירושלים האסיפה הכללית של איחוד קהילות צפון אמריקה. בשל קיום הוועידה השנתית בישראל, התמקדו התכנים בעיקר בקשר הדו-כיווני שבין ישראל והתפוצות בתחומי הפילנתרופיה, היזמות והחברה האזרחית. כמי שהשתתף גם בוועידה הקודמת שנערכה בישראל ב-2008, לא יכולתי שלא לשים לב לכך שהנושא של הסכסוך עם הפלסטינים כמעט ונעלם מסדר היום. ניתן למנות מספר סיבות שהובילו לכך: מהאביב הערבי דרך הגרעין האיראני ועד הייאוש מחוסר התוחלת שבעוד סבב שיחות. האמת שלא משנה הסיבה, חשובה התוצאה: השיח הפך להיות יותר בונה סביב סוגיות שעד לאחרונה לא היו באור הזרקורים, דוגמת קהילות ישראליות בחו"ל, טיפול בבעלי צרכים מיוחדים ונושא ההתבוללות. מציאות זו מאפשרת להגיע לשיתופי פעולה על בסיס מכנה משותף רחב, בין אם אתה ימני או שמאלני, דמוקרט או רפובליקן.

מאגר דיקטטורים
אחת הרפורמות אותן מבקש יאיר לפיד לקדם כשר אוצר, היא הפסקת מינויים פוליטיים בחברות הממשלתיות לטובת יצירת מאגר דירקטורים. על פניו מדובר ביוזמה מבורכת. בפועל, מדובר בהחלפת שיטה חולה אחת בשיטה פוגענית עוד יותר, אשר למעשה תימנע מהשרים אשר נבחרו באופן דמוקרטי למנות נציגי ציבור שאינם בעלי מאפיינים סוציולוגיים מסוימים ותדיר פעילים חברתיים, אנשי רוח, תלמידי חכמים, בעלי עסקים קטנים ושאר מעמדות נחותים. למעשה, שר האוצר עצמו אינו עומד בתנאי הסף הבסיסיים ביותר לתפקיד דירקטור. מעניין מה היה אומר על זה העיתונאי יאיר לפיד אילו לפני הבחירות היו מבקשים חברי הכנסת לקבוע תנאי סף דומים עבור שליחי הציבור ברשות המחוקקת.

בלית בחירה
השבוע פרסם משרד המשפטים תזכיר של הצעת חוק הקובעת כי למדינת ישראל יהיה רק רב ראשי אחד. על פניו זהו רעיון חיובי, ולו בשל העובדה שבמצבה הנוכחי של הרבנות הראשית, נדמה שכל שינוי הוא מבורך. שינוי נוסף אותו ראוי לשקול, טמון במיזם אחר ולכאורה שאינו קשור, מטעם תנועת נאמני תורה ועבודה, בו מוצעים לשימוש חופשי של קהילות תקנוני תפילה, בית כנסת וגרעינים תורניים, וכן חוזה לרב קהילה. מטרת מסמכים אלו הינה למנוע שלל מקרים אפשריים החל מאי נעימות ועד להשתלטות לא הגונה. לדוגמא, באמצעות סעיף אשר מגביל את אורך כהונת הרב לארבע שנים, אותם ניתן להאריך עם חידוש החוזה. יתכן וראוי בהזדמנות זו להחיל מודל דומה על תפקיד הרב הראשי, אשר כיום כהונתו קצובה לעשור ואינו יכול להיבחר שוב. מציאות שהופכת אותנו לשבויים למשך תקופה ארוכה בידיו של רב שאין לו צורך להוכיח כי הוא ראוי להיבחר שוב.

היסטריה נוצרית
הדוח החדש שפרסמה תנועת 'אם תרצו' אודות ייצוג המחבלים בידי הקליניקות המשפטיות באוניברסיטת חיפה זכה לכותרות לרוב. לעומת זאת, נייר עמדה נוסף שפרסמה התנועה בחודש האחרון, כמעט ולא זכה לתהודה תקשורתית, על אף חשיבותו העצומה: לימודי ההיסטוריה בקרב העדה הנוצרית דוברת הערבית. לפי הנייר, שנכתב בשיתוף פורום גיוס העדה הנוצרית, אין כיום במערכת החינוך במגזר הערבי כל התייחסות להיסטוריה הנוצרית, אלא לזו המוסלמית בלבד, תוך התנגדות אקטיבית לכל פעילות המעודדת גיוס לצבא. כך מאבדת מדינת ישראל במו ידיה קבוצה גדולה של אזרחים נאמנים אשר יכולים להוות גשר לחברה הערבית בישראל, אך כרגע גורלם וגורל ילדיהם מופקר. וכן נכון הדבר לגבי גורלה של המדינה.

מפחדת מעצמה
לפני כמה שנים, אמר בוגי יעלון שכל פעם שהפוליטיקאים מביאים הנה את יונת השלום, אנחנו הצבא צריכים לנקות אחריה. מעניין מי יצליח לנקות אחרי חבורת החמורים הדמוקרטיים מארצות הברית שמנהלים את המשא ומתן עם איראן. לאור זאת, לא פלא שאחת הביקורות הכי מושחזות והכי מדויקות בארצות הברית נגד הנשיא אובמה היא שהתפקוד שלו הוא ממוצע: פחות טוב מאתמול ויותר טוב ממחר.

דברים בעלמא
אין דבר העומד בפני חוסר הרצון.

עירו של עולם
דברים שגיליתי על ירושלים ואנשיה בזכות פסטיבל בתים מבפנים שנערך בסוף השבוע האחרון בבירה: מי שלא ראה את הבפנוכו של גשר המיתרים, לא יבין את כל הסיפור של הגשר ומתכנניו המשוגעים. אחת ההמלצות: להזיז את קרית משה. לא פוסל; בלב ליבה של ירושלים, מסתתר בית קברות, עם קוד כניסה ליודעי חן, וסגולה בדוקה להחזרת דתל"שים בתשובה; אמת מים חשמונאית שלמה נשארה נטושה עד שהגיעו החבר'ה של עיר דוד והפכו אותה לסיפור מרתק של הובלת המים להר הבית; לבוריס שץ, מייסד בצלאל, הייתה חיית מחמד שליוותה אותו באירועים. טווס; פנינות החמד שהוקמו בתוך חצרות נחלאותיות עתיקות, מהוות שילוב מהמם של חדש וישן.; הוכחה מספר 1 שצריך היה להקים את האקדמיה ללשון עברית: המשפט הראשון במגילת היסוד שלה מונה לא פחות מ-57 מילים; אף פעם אל תחתום על חוזה להשכרת דירה עם אישה זקנה עד סוף החיים. יכול להיות שהיא תמות רק בגיל 99. תשאלו את שרלוט ברגמן. פלא שהנהלת מוזיאון ישראל לא הרעילה אותה קודם לכן; רק במוזיאון ישראל ידגימו כיצד ישראל הפכה ממדינת רווחה למדינת שוק חופשי באמצעות קלפים של אולסי פרי; נערי המקהלה של הכנסיה הארמנית יודעים לשיר. כמו בחורות; התערוכות של מוזיאון ארצות המקרא מתחלפות בקצב בו אני מחליף מצעים. הייתי רוצה; פקיד היערות הממשלתי, יש דבר כזה, יכול לגרום לך להתאהב בעשרים עצים תוך שעה; המנזר הקפוצ'יאני, יש גם דבר כזה, הקים מנזר חדש בלב טלביה לפני שש שנים. מתוך כבוד לבית הכנסת ששכן במקום, החלל שלו משמש כיום כמקום לימוד טקסטים מקראיים. וכן, קוראים להם ככה כי הם לובשים קפוצ'ון; מי שלא ביקר עדיין בגן טדי, לא ראה מים רוקדים מימיו. אפילו מגדל דוד והדור מציון, המשקיפים מהצד, לא חדלו מלהתמוגג; אין על ירושלים. וזו העובדה היחידה מכל הנ"ל שידעתי לפני סוף השבוע האחרון.

חמש שנים
לא אקטואלי.

2 comments:

  1. הערות קטנות:

    א. מעניין לקרוא את תובנותיך השבועיות

    ב. ל"מאגר הדיקטטורים":
    כתבת: "אשר למעשה תימנע מהשרים אשר נבחרו באופן דמוקרטי". תגובתי בעברית לעם - בולשיט והרבה מאד שיט.
    שום שר לא נבחר בצורה דמוקרטית אלא באמצעות קומבינות ודילים. השיטה הקיימת כיום מנציחה נתק כמעט מלא בין בוחרים לכאורה, לנבחריהם, כיוון שאין כל זיקה קיימת ומחייבת "נבחר". הוא גם לעולם איננו יודע מיהם בוחריו ומטבע הדברים הוא סבור כי אצבע אלוהים בחרה בו ולכן הוא זה שמכתיב דיקטטורית בהתאם למסלקת לחצים בינו לבין "נבחרים" אחרים.
    ואנחנו... מי אנחנו בכלל. גם במשקפת הפוכה שעדשותיה פתוחות (שלא כמו זו של עמיר פרץ) לא יבחין בנו.

    ג. לעניין "היסטריה נוצרית"...
    כתבת: "אזרחים נאמנים אשר יכולים להוות גשר לחברה הערבית בישראל"...
    שום גשר לחברת מתועבי האיסלאם לא יכון ובוודאי לא דרך הערבים הנוצרים. ערבי ישאר לעולם ערבי, ופגשתי בחו"ל לא מעט מערבים נוצרים אשר הגנתם שם איננה נשענת על מדינתנו.

    הם מבוייתים יותר ו"נאמנים" כמעט אך ורק משום שאויב של אויב - ידיד
    כך או כך, שום גשר לא יוכל להיבנות, ובוודאי ובמיוחד לא דרכם לשום חברה ערבית, לא בישראל ולא בעולם
    אלה אינן יותר ממילים מליציות אך בלא היתכנות כלל ולכן דינן להימוג עם גמר קריאתן... ;)

    שבת טובה לך
    עמי שחר

    השבמחק
  2. שבוע טוב עמי,
    אני מסכים שנושא הדירקטורים דורש טיפול, וגם שנושא הבחירות דורש רפורמה שלמה שכוללת הגברת ייצוגיות ואחריותיות. אבל הרפורמה המוצעת תיפגע עוד יותר באפשרות של הבוחרים ונבחרי הציבור להשפיע על דירקטורים, וזה בדיוק בכיוון ההפוך לכל התיקונים הנדרשים.
    לגבי החברה הערבית אני ודאי לא מסכים איתך. נכון שעם חלק ניכר מהם, אין סיכוי להגיע לשלום, אך עם אחרים, אני מאמין שניתן להגיע ליחסי שכנות טובים / נורמליזציה. ר' לדוגמא הדברים שהבאתי בשבוע שעבר תחת הכותרת 'ערבים זה לזה'.
    שבוע טוב!
    עדי

    השבמחק