יום שישי, 22 בנובמבר 2013

לא אקטואלי - 22.11.13


הודיה באשמה
השבוע יצויין חג ההודיה במהלך חג החנוכה בפעם הראשונה בהיסטוריה היהודית והאמריקאית. הפעם הקודמת שני החגים חפפו אחד לשני, הייתה ב-1861. אלא שהאירוע נקבע כחג לאומי רק ב-1863 על ידי הנשיא לינקולן. זו גם תהיה הפעם האחרונה שהסופגניות ועוף ההודו יתערבבו על שולחנם של היהודים האמריקאים, אם להאמין לחישובים הקלנדריים, שצופים התרחשות כזו רק בעוד כ-80,000 שנה. ההיגיון מחייב ששני המועדים, אשר נקבעו על ידי אדם, לא יצטלבו לעולם. שהרי אחד, מקורו בניצחונם של מעטים נגד רבים, והשני, משמעותו המעשית היא רמיסת האימפריה המערבית את האינדיאנים הילידים. ואם מישהו היה מקשיב לדעתי הלא מוסמכת, וקובע את השנה המעוברת כבר בשנה שעברה, גם ההתרחשות הנדירה השנה לא הייתה קורה (וגם היינו יכולים לחגוג את שאר חגי ישראל במועדם).

גרעין הבעיה
רבים וטובים מודאגים מהסוגיה האיראנית. אני הרבה יותר מודאג ממה שקורה עם ארצות הברית.

רשעון לציון
עם כינון הקואליציה הנוכחית, הבנו במכון לאסטרטגיה ציונית (בו אני פעיל) כי תחום הדת והמדינה יהיה מאד רלוונטי לאור הקונסטלציה הפוליטית שמאפשרת לערוך רפורמות בתחום, והזדרזנו להקים את צוות 'שביל הזהב' שמתמחה במחקר וייעוץ חקיקה. אחד הממצאים הראשונים שגילינו היה כי ישנם גילויים רבים של עיוותים במערכת הקיימת, שלא בהכרח מצדיקים כתיבת נייר עמדה או הצעת חוק, אך ראויים להגיע לשיח הציבורי. לשם כך הושק השבוע בלוג חדש הנושא את השם המחייב 'מחזיקי הדת'. החשיפה הראשונה של הבלוג הוקדשה לפרשנות של הראשון לציון, הרב יצחק יוסף, לעמדות הממלכתיות של אביו ולמעשה הופכן על פיהן. דוגמא בולטת היא הפסיקה של הרב עובדיה כי תשלום מסים הינו דינא דמלכותא, אם כי ראוי שהמדינה לא תשית מס על תלמידי חכמים. פירוש הבן מעדכן כי תלמידי חכמים וגם בני ישיבות אינם צריכים לשלם מסים. רצה הגורל, והיום מתפרנס הבן יצחק מכספי המסים שמאמיניו לא אמורים לשלם.

כח דהיתרא
פסיקה יותר חיובית היא של הרב הראשי דוד לאו, אשר הודיע כי לקראת שנת השמיטה המתקרבת תאפשר הרבנות לחקלאים לספק תוצרת גם באמצעות היתר מכירה. למרות שאיני חובב גדול של טריקים הלכתיים מסוג זה, מדובר בפסיקה חשובה מאד עבור המגדלים והצרכנים, אך לא פשוטה במיוחד השנה, משום שאנו קרובים מאד למציאות בה רוב יהודי העולם נמצאים בארץ ישראל. כל עוד לא היה זה המצב, היה מקום להקל ולהחשיב את השמיטה כמצווה מדרבנן, וכך לאפשר את היתר המכירה. החלטה זו של הרב לאו עומדת בסתירה לשמועות שנפוצו לפני הבחירות למשרת הרב הראשי, לפיהן התחייב בפני הרבנים החרדים האשכנזים שלא לאפשר שימוש בהיתר. האם הייתה התחייבות כזו? לא יודע. מה שאני כן יודע, שלא ראוי שרבנים שלא צורכים תוצרת בהשגחת הרבנות יבקשו להיות מעורבים בהחלטותיה.

מבשרת ציון
כל עוד נקרא ל-E1 בשם זה, יהיה קשה לשכנע את העולם שיש לנו את הזכות לבנות שם. מבשרת אדומים. זה השם וזה שלנו.

מגילה שמגלה
בתקופה הקרובה צפוי לשטוף את אוזנינו פרויקט מוזיקלי חדש בו הולחנו מחדש כל שמונת פרקי שיר השירים, אשר מבוצעים על ידי זמרים מובילים דוגמת עמיר בניון, ארז לב ארי ושולי רנד. לרגל האירוע המרגש והמתרגש עלינו, מומלץ להצטייד בספר החדש של הוצאת בבל, קול דדים, בו מעניק פרופ' זלי גורביץ' פרשנות עכשווית ללשון האהבה של המגילה הפופולורית. את עמודי הספר מעטרים 22 ציורים של אמנים ישראלים בהשראת שיר השירים, עליהם דווקא הייתי מוותר, מכיוון שהם הופכים את השפה העשירה והתיאורים המילוליים למוחשיים מדי ולא משאירים לקורא מקום לדימיון.

זמר לך
אז גם קול בגבר ערווה?

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה