יום שישי, 8 בנובמבר 2013

לא אקטואלי - 8.11.13


עובדות נכונות
בטור של שבוע שעבר טענתי כי נשים ערביות ממעטות לצאת לשוק העבודה מסיבות תרבותיות. ענת סרגוסטי, פעילה פמיניסטית מבינת עניין, תיקנה אותי והסבירה כי המחקרים מראים שנשים ערביות אינן יוצאות לעבודה משתי סיבות מרכזיות: חוסר תחבורה ציבורית בתוך היישובים הערבים ולמרכזים תעשייתיים בתדירות שתאפשר את יציאתן וחזרתן בשעות סבירות, וחוסר במעונות לילדים שתאפשר לאימהות לצאת לעבודה. ענת גם הסבה את תשומת לבי למחקר שגילה כי גם נשים ערביות אקדמאיות לא מצליחות לצאת לעבודה. כשמדובר בנשים שכבר יצאו מהבית, גרו בחוץ, למדו במוסדות אקדמיים שבהם לומדים בעברית והתערבבו עם החברה המודרנית, הדבר מהווה הוכחה נוספת לכך שלא מדובר בסיבות תרבותיות בלבד. דברים אלה מקבלים משנה תוקף על רקע נאומה הראשון של נגידת בנק ישראל הנכנסת, קרנית פלוג, לפיו להשתלבות המוגבלת של נשים ערביות בשוק העבודה יש השלכות מרחיקות לכת על הצמיחה העתידית.

ערבים זה לזה
למרות האמור לעיל, ניתן למצוא גם נקודות אור בכל הקשור להשתלבות ערביי ישראל בחברה הישראלית. השבוע נערך מפגש הסתיו של 'נשמע ונעשה', בית המדרש ליהדות וחברה של מכון הרטמן, בו הוצג שיתוף פעולה מרתק בלב הגליל, במסגרתו מסייעים חניכי המכינה הקדם צבאית בחנתון לבני הנוער של כפר מנדא. נוסף על כל הקשיים הרגילים שבפעילות מסוג זה, מדובר במשימה רגישה מאד על רקע העובדה שהצעירים היהודים נמצאים על סף גיוס לשירות משמעותי בצבא – לא בדיוק מודל לחיקוי עבור הצעירים הערבים. אלא שלפעמים האישי מצליח לגבור על הפוליטי, ובזכות הרבה תבונה ורגישות, מצליחים המנהיגים המקומיים, ידידיה חזני, עאדל סמחאת והרב יואב אנדי להוביל את המיזם השאפתני בין הטיפות ושאר ההתנגדויות.

עיסקת טיעון
סקופ: בסופו של דבר נתניהו החליט שאסור לשחרר רוצחים ככה סתם, והחליט למסור את נפתלי בנט בתמורה.

התרבות התרבות
בסוף השבוע הנוכחי מתקיים בירושלים פסטיבל 'בתים מבפנים' – אירוע ארכיטקטורה עירוני המתקיים אחת לשנה בו ניתן לבקר ב-120 אתרים שונים ברחבי הבירה. אחד האתרים שנוספו השנה לתוכניה, הוא בית מזי"א בן מאה השנה, אשר שופץ לאחרונה בהשקעה של 16 מיליון שקלים, על מנת לשמש כבית לקבוצות תיאטרון ירושלמיות. משכן אומניות הבמה החדש נחנך רק לפני כשנתיים וכבר הוציא מתוכו מספר יצירות ירושלמיות איכותיות וייחודיות. דוגמא עדכנית אחת הינו התנ"ך-שואו, מופע יהודי-וירטואוזי מלבב של תיאטרון האינקובטור. דוגמא נוספת היא ההצגה 'מוסררה' של תיאטרון פסיק, אשר מביא את סיפורם של תנועת הפנתרים השחורים, ולא בשחור ולבן. כל האירועים הללו מהווים רק מדגם קטן משלל אירועי תרבות אותם ניתן למצוא בימים אלה בבירה למרות שמדובר בעיצומו של חודש נובמבר, בדרך להכרזה הרשמית על ירושלים כבירת התרבות של הלבנט.

קלון התקשורת
בעקבות הזיכוי של ליברמן, נשלחו חצי ביקורת רבים לעבר הפרקליטות והיועץ המשפטי. בצדק. אבל את חשבון הנפש הגדול מכולם צריכה לעשות התקשורת הישראלית. ושאלה אחרונה: מתי מחליטים אם הזיכוי הוא עם או בלי קלון?

בתי אמנה
מושב הכנסת הנוכחי הביא עמו כמה אג'נדות חדשות, ובראשן ענייני דת ומדינה. לפתע פתאום החליטו מספר מפלגות להניף את דגל ברית הזוגיות ולעסוק בהסדרת תחום הנישואין במדינת ישראל. גישה זו עלולה להתגלות כלא אפקטיבית, בשל התנגדות המסורתיים, הדתיים והחרדים לפגיעה בסטטוס קוו. לשם כך שווה לחזור עשר שנים אחורה, לאמנת גביזון מדן, אשר השכילה להציע מתווי פעולה שלמים להסדרה מאוזנת של יחסי דת ומדינה באמצעות ויתורים הדדיים ופשרות היסטוריות. לדוגמא: תחום הנישואין טופל יחד עם הגירושין, דבר שהביא להצעה שתואמת את רוח ההלכה, לפיה רישום לנישואין יוכל להיעשות במסגרות אזרחיות, אך על מנת למנוע בעיות הלכתיות עתידיות, יישמר המונופול של הרבנות על תחום הגירושין. באופן דומה הוצע כי בשבת ייסגרו מקומות המסחר, אך מקומות הבילוי יוכלו להישאר פתוחים. כל שנותר כעת הוא לנצל את חלון ההזדמנויות ההיסטורי בו החרדים אינם בקואליציה על מנת לעגן בחקיקה את ההסכמות הרחבות שהושגו כבר לפני עשור.

על הגובה
ורק אני עדיין לא מבין מדוע שר שעומד על שרפרף זה יותר גרוע משרה שהולכת על עקבים.

פולחן אישיות
ביום ראשון האחרון פתח יהודה גליק בשביתת רעב על כך שנמנע ממנו לבקר בהר הבית. לטענת גורמי הביטחון, כניסתו למתחם מהווה פרובוקציה שעלולה לגרום למהומות אלימות. עצוב מאד שמשטרת ישראל מאמצת את דפוסי הפעולה של מי שמאשימים קורבנות אונס בשל לבושן הפרובוקטיבי. נו טוב, זה בגלל שרבים מאלה שמתיימרים לקדם זכויות אדם בישראל מבקשים לעשות בהם שימוש נגד היהודים, ולא לטובתם.

חופש דת
איזה עונש מקבל מי שעורך חופה על הר הבית, אבל לא דרך הרבנות?


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה