יום שבת, 10 בינואר 2015

לא אקטואלי - 10.1.15


מעשה בחומץ
אני יודע שכרגע את זחוחה ומאד מרוצה מעצמך. את על הסוס, לכאורה. אבל, כשאין לך עמוד שדרה אידיאולוגי יציב, המדרון באמת חלקלק. ולא משנה מאיזה בית באת ומי היה אבא שלך. תראי את אברום בורג. גם את בדרך לשם. לתשומת ליבך, ציפי לבני.

לאן הקבצנים עפים כשהאגם קפוא?
על ענווה והבנה
3 מילים היו צריכים לומר חברי הבית היהודי במענה לשאלה על יחסם לנישואים הומוסקסואליים. 3 מילים שהיו מוציאים אותם באופן מכובד יותר מכל תשובה, מתפתלת או לא מתנצלת. 3 מילים של קצת ענווה והבנה שהם לא הראשונים שהופנתה אליהם השאלה. 3 מילים שהיו יכולות לשקף את ההפנמה שבסופו של דבר דרוש פתרון מוסכם ומורכב, גם אם לא אידיאלי. 3 המילים הללו הן: "אמנת גביזון מדן". אמרו את זה קודם, לפניכם, זה לא משנה. האמת, שהאמנה גם לא נותנת מענה מושלם לאף סוגיה, ועוד פחות בנושא הרגיש הזה. אבל הגיעו אליה שני אנשים חכמים מאד, הרב יעקב מדן ופרופ' רות גביזון, אחרי שהתעמקו בנושא במשך תקופה ארוכה והתייעצו עם נציגים רבים מכלל חלקי החברה הישראלית. אבל השיעור הראשון לחברי הבית היהודי החדשים (וגם הוותיקים), צריך להיות שהם צועדים בשדה חרוש ותפקידם הוא לא להמציא את הגלגל מחדש. לא תמיד. לרוב לא. תפקידם הוא לקדם את הפתרון הראוי ביותר, שבדרך כלל נמצא שם, ומחכה ליישום (הדברים נכתבו על חברי הבית היהודי, אבל נכונים לחברי כלל המפלגות). למעוניינים בהרחבה, מצורף קישור לכתבה שפרסמתי לפני כשנה.

Check out (בקושי בתמונה: המזוודה שלי, שנחבאה אל הכלים והרסה את הפאנץ')
בחירות אישיות
טוב. אני הולך להסתבך עם כמה חברים טובים. בפריימריז לבית היהודי מתמודדים הרבה יותר משבעה מועמדים שאני מכיר ומוקיר. קוראים לזה בעיות טובות. אז למרות שאני בכל לא חבר מפלגה, החלטתי להסתבך בכל זאת, ולהמליץ על שבעה מועמדים שאני *מאד* מעריך את פועלם, ואת רובם אני מכיר היטב באופן אישי.
רק שתי הערות לפני שנגיע לרשימה:
1. אין מועמדים תורניים - כי להם יהיה ייצוג הולם באמצעות השריונים לתקומה.
2. אין מתנחלים דתיים - כי להם יהיה ייצוג הולם ברשימה לכנסת וגם בליכוד.
וזו הרשימה, לפי סדר האלף-בית היהודי:
אורי אורבך - כי הוא הדבק הרעיוני של תנועת הבית היהודי.
איילת שקד - כי היא הדבק המעשי של סיעת הבית היהודי.
אנט חאסכייה- כי לא משאירים יד שמוגשת לנו לשלום באוויר.
פרופסור אשר כהן - כדי שאורי אורבך לא ישאר לבד בנושאי דת ומדינה. באמת.
בתיה כהנא דרור - כי צריך פייטרית גם בנושאים אישיים ולא רק הלאומיים.
דני דיין - כי הוא אינטליגנט ורהוט בצורה יוצאת דופן.
רונן שובל - כי אני לא מכיר עוד צעיר בגיל של רונן עם קבלות כמו שלו.

מפעל הפיס בשירות הציבור: כי מה הסיכוי שעוד מיליונר יצא מהתחנה הזו?
והוא ימשול בך
אני מודה, גם אני לא חושב שבנימין נתניהו היה ראש ממשלה מושלם. רחוק מזה. בעיקר לא אהבתי את נטייתו להימנע מקידום מהלכים מתבקשים בשם השמירה על יציבות הקואליציה. הן הנוכחית והן אלה שקדמו לה. לזכותו ייאמר, שחלק משמעותי מהעניין אכן נבע מבעיית משילות, ולכן נכון עשה נתניהו כששם על השולחן את נושא המשילות לקראת הבחירות הקרובות.
רגע, רגע, רגע, קוראים מתנגדי ביבי. איפה הוא היה עד עכשיו? אז זהו, שנתניהו רצה, אבל לא יכל. לא ניתן לקדם שינוי בשיטת הממשל המעודד הצבעה למפלגות הגדולות, אם אפילו להן אין רוב בכנסת (לדוגמא: בכנסת האחרונה, היו ליש עתיד ולרשימה המשותפת של הליכוד וישראל ביתנו רק 50 מנדטים).
ולא, ההצעה של ביבי כי ראש המפלגה הגדולה ירכיב את הממשלה באופן אוטומטי היא לא תיקון קוסמטי או ספין, אלא מהפכה (חיובית) של ממש. על מנת להוכיח את צדקתי וצניעותי, מצורף מאמר מרתק שנכתב בנושא לפני כמעט שנתיים.

רעבי-ם?
כל קשר בין הפוקאצ'ה האחרונה שאכלתם למסעדת פוקאצ'ה במושבה מקרי בהחלט. לראייה: מדובר במסעדה בשרית. מאד. ומאד מומלצת! פוסט חדש במאכלי י-ם, הפעם מאת החתן הטרי, מעוז ויסטוך.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה