יום שני, 10 באוקטובר 2016

לא אקטואלי 11.10.16

נס גוגל
מכל הנפלאות שהביא עבורנו גוגל, אני מוצא עצמי הכי נפעם מהיכולת של גוגל להציג את זמני כניסת ויציאת השבת של השבוע הנכון בתוצאת החיפוש הראשונה, אפילו שכל הזמן חגים ואני בקושי יודע איזה יום היום.

"אין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתורה", גרסת ג'ון לוק.
על אלוהים ופוליטיקה
עיתון הארץ שאל את כלל חברי הכנסת האם הם מאמינים באלוהים. על פניו, מדובר בשאלה רלוונטית שראוי שתוצג בפני כל איש ציבור. שאלה רלוונטית נוספת, היא מתי יעשה הארץ (או כל עיתון אחר) סקר דומה בקרב שופטי בית המשפט העליון. רק שואל.
כמה ימים לפני פרסום הסקר, העלה סגן השר (אולי חלאס עם הפיקציה הזו באמת של סגני שרים?) מייקל אורן נאום מצולם בו הוא נותן מקום נרחב לאלוהים בסיפור הציוני. הביקורת לא בוששה לבוא. בין היתר, כי ליותר מדי ישראלים קשה לראות אדם שאינו דתי מדבר על מקומו של האל בספרה הציבורית. המשותף לשני המקרים הוא ההתייחסות, הן של עיתון הארץ והן של הביקורות על אורן, לאלוהים כאלמנט דתי, המביאה לביקורת כמעט אוטומטית כלפי הכללתו של האל בשיח הפוליטי.
אלא שמה שמייקל אורן מבין, כמו רבים אחרים בקרב יהדות ארצות הברית, הוא שאלוהים אינו רק מקור דתי. האל, כמו גם יצירת התנ"ך, הינו מקור חכמה, השראה ותרבות המתאים גם למי שלא בהכרח אדם מאמין. למעוניינים להרחיב על תפיסה זו ולהיווכח כיצד ניתן לקרוא את המקרא כספר חכמה, אמליץ לקרוא את הספר 'ראשית חכמה' של לאון קאס על ספר בראשית ואת ספרו של יורם חזוני על המקרא (וגם קצת מעבר) - The philosophy of Hebrew Scripture. לא מדובר בוויכוח תיאורטי פילוסופי בלבד. מי שלא מבין את הגישה הזו, יתקשה להוכיח את צדקת הדרך של התנועה הציונית מנקודת השקפה שאינה דתית.
לסיום אביא את תשובתה של גולדה מאיר (שגם גדלה בארצות הברית) כששאלו אותה אם היא מאמינה באלוהים: "באלוהים איני מאמינה. אך בעם היהודי שמאמין באלוהים - אני מאמינה בכל מאודי". אם אתם כבר פה, ממליץ בחום על צפייה בסרטון שהוכן לרגל השקת ספרו של חזוני, בו מודגם באופן חביב למדי הדרך לקרוא את התנ"ך כספר חכמה.

איש רזה, איש שמן
הסרטון שפרסמה חברת הכנסת רחל עזריה בשבוע שעבר הציף דיון חשוב שהגיע הזמן לשים לו סוף: האם בישראל עובדים הרבה שעות? הנה התשובה הנכונה:
איפה שיש ועד ו/או קביעות (ובהכללה גסה: במגזר הציבורי) - לא. להפך.
איפה שאין (בהכללה לא גסה: במגזר הפרטי) - כן.
ולא, המסר הוא לא לעבוד במגזר הציבורי. ככל שהמגזר הציבורי גדול יותר - כך המגזר הפרטי צריך יהיה לעבוד יותר. המסקנה עכשיו יותר ברורה?

אם תגידו שזה לכתוב טוקבקים, ממש יוקל לי.
הפסקת אוכל
ניצן ריבלין היא בחורה של מעשים. רק שבפרונט של כל מה שהיא עושה, עומדות מילים. לא מאמינים? תבדקו את הבלוג המפתיע שלה. לא פלא שבזמן לימודיה האקדמיים כבר השתלבה בסלע מאיר הוצאה לאור. אז כשחבר טוב המליץ לי לבדוק את מסעדת פסקדוס, מסעדת דגים מעולה שרק נפתחה, היה לי ברור את מי אזמין לבדוק את המעשים שמאחורי המילים.

Don't Trump America
Watch till the end.

המלצה 1
אפשר ללכת לסליחות חודש שלם ואפשר ללכת לא ללכת בכלל. אפשר ללכת לבית כנסת שלוש פעמים ביום ואפשר ללכת לבית כנסת רק ביום כיפור. אפשר להיות חרדי ואפשר להיות חילוני. אפשר להיות להיות אשכנזי ואפשר להיות ספרדי. אפשר להתכונן ליום הדין ואפשר גם לא. אבל לפני שאתם מחליטים איזה סוג של יהודי אתם רוצים להיות בשנה הקרובה, לכו לצפות בסרט החדש והמקסים ישמח חתני.

המלצה 2
אפשר לעלות למכה למשך חודש שלם ואפשר לא לעלות בכלל. אפשר ללכת למסגד שלוש פעמים ביום ואפשר ללכת רק פעם בשנה. אפשר להיות איסלמיסט ואפשר להיות חילוני. אפשר להיות להיות סוני ואפשר להיות שיעי. אפשר להתכונן לעיד אל אדחא ואפשר גם לא. אבל לפני שאתם מחליטים איזה סוג של מוסלמים אתם רוצים להיות בשנה הקרובה, לכו לצפות בסרט החדש אך הלא קל 'סופת חול'.


יום שישי את יודעת
תקוע כבר שעתיים וחצי בנתבג מחכה למזוודה של חבר שהגעתי לאסוף. פרטנר הגיעו למסקנה שזה אומר שאני בטח בדרך לאנשהו. פחחח. הם כנראה לא מכירים אותי. הרי ידוע שאני לא אוהב לטוס. בשישי אחר הצהריים.

ליל שימורים
מכירים את הקטע הזה שקצת אחרי כיפור מגיע סוכות? מכירים את הקטע הזה שביניהם מספיקה להגיע שבת? מכירים את הקטע הזה שבין השבת לסוכות יש מוצש קצת תקוע שאין מה לעשות איתו? אז יש. מוזמנים להצטרף לקבוצת טיולי פטור משמש בעם כדי לראות על מה מדובר.

גמר חתי...
חתמתי במשרד.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה