יום שישי, 21 באוקטובר 2016

לא אקטואלי 21.10.16

כנסיית המולדת
שלום אונסקו,
סיימתם להתקשקש עם עניין הכותל? יופי.
אז אם אתרי מורשת בארץ ישראל באמת מעניינים אתכם, בואו נלך 10 קילומטרים דרומה, ונדבר על כנסיית המולד, עליה הכרזתם כאתר מורשת. התמונות הללו צולמו בזמן האינתיפאדה השנייה, לאחר ש-40 טרוריסטים פלסטינים נמלטו לכנסיית המולד והסתגרו בה תוך שהם מחזיקים כ-200 בני ערובה בנוסף ל-46 כמרים. הטרוריסטים הללו הקדימו את דאעש בעשור, הציתו חלקים מקודשים במתחם הכנסייה, גנבו איקונות ומנורות יקרי ערך והשתמשו בדפים של ספרי קודש של הכנסייה כבנייר טואלט.
צה"ל צר על המבנה אך לא נכנס לתוכו על מנת שלא לפגוע בקדושת המבנה. צלפים של צה"ל ירו בחמושים במבנה שניסו לירות על חיילי צה"ל. בתמונה העליונה ניתן לראות את המנוף שנושא את עמדת הצלפים הממוגנת ובתמונה התחתונה ניתן לראות את כנסיית המולד בתמונה שצולמה מתוך אותה עמדה (לתמונות נוספות).
כנסיית המולד נמצאת בעיר בית לחם. אותה העיר בה נמצאים מקומות קדושים גם לנצרות וגם ליהדות. ב-1995 עדיין היוו הנוצרים שני שלישים מאוכלוסיית בית לחם וכיום הם מהווים פחות מ-20%.
על הדרך שווה להזכיר שמאז פרוץ השלום לאזורנו, גם מתחם קבר רחל שנמצא בפאתי בית לחם הפך ליעד פופולרי לפיגועים ובעקבות זאת כיום הוא נראה יותר כמו בונקר בתוך מוצב מבוצר. על ביקור של ישראלים-יהודים בבית לחם עצמה כמעט אין מה לדבר.
כולם יודעים שתכנית החלוקה של אונסקופ (יש קרבת משפחה לאונסקו), הציעה להפוך את ירושלים לשטח בשליטה בין לאומית. הרבה פחות אנשים זוכרים שאותו שטח מבונאם כלל גם את בית לחם. 70 שנה אחרי, לאור מה שקרה מאז העברת בית לחם לשליטת הרשות הפלסטינית, כדאי לשקול מחדש לבנאם את בית לחם לבדה. לטובת הנוצרים, לטובת היהודים, לטובת המוסלמים ולטובת תושבי בית לחם.
אז מה אתם אומרים אונסקו וחבריכם באו"ם, לא שווה דיון?

4 שנים
​אני לא יודע מי ייבחר לנשיא הבא של ארצות הברית, אבל אני יודע שבבחירות של עוד ארבע שנים לא ייבחר נשיא מכהן.

אידאולוגיה בשירות הכלכלה
אידאולוגיה זה בדרך כלל דבר טוב. אידאולוגיה שלא תצליח לגייס את הכלכלה לטובתה, לא תצליח לממש את מטרותיה.
אבל לפעמים הצלחה רבה מדי של האידאולוגיה עלולה להביא לניצולה לטובת אינטרסים כלכליים מפוקפקים והפקת רווחים שלא ביושר. וזו תחילת הקריסה של האידאולוגיה, ראויה ככל שתראה.
וזה רבותיי, הסבר מצוין לקריסתה הטרגית (והמצערת) של תנועת העבודה ההיסטורית:
דור א' - עלייה שנייה: הרצון לכבוש את העבודה בארץ ישראל ולהוציא את היהודי הגלותי מניוונו, מביא להעדפתה של העבודה העברית ביישוב היהודי. רעיון העבודה העברית מסייע ליישוב היהודי להתגבר על הקושי שבתחרות עם הפועל הערבי הזול הרבה יותר. ערך העבודה העברית הביא להצלחתה של ההתיישבות היהודית להפרחת השממה ולהכשרתו של דור יהודי של פועלים. הצלחה פנומנלית בקנה מידה עולמי.
דור ב' - הממשל הצבאי: לאחר מלחמת העצמאות, מדינת ישראל מתרחבת אל מעבר לגבולות החלוקה וקולטת לתוכה מאות אלפי אזרחים ערבים שהיו אמורים להיות חלק מהמדינה הערבית שמעולם לא קמה. בשל לחימתם של הערבים במלחמה נגד הקמת המדינה, היה זה רק מתבקש להחיל על האזרחים החדשים ממשל צבאי. אלא שמה שהתחיל בתור "רע הכרחי", הפך תוך שנים מעטות לכלי לשימור ההגמוניה הכלכלית של תנועת מפא"י כדי למנוע תחרות מצד התוצרת הערבית הזולה יותר. מי שנאבקה במציאות זו, הייתה תנועת החרות, שביקשה לקדם את ערכי הימין של שוק חופשי, חירות הפרט וריבונות מקסימלית על שטחי ארץ ישראל. הציטוט בתמונה המצורפת הוא של חבר הכנסת יוחנן בדר ומתפרסם כחלק מהחוברת המצוינת שמוציא מרכז מורשת מנחם בגין לרגל הכנס שייערך בשבוע הבא לרגל יובל לביטול הממשל הצבאי.
דור ג' - משבר הקיבוצים והסכמי אוסלו: בכנס שנערך בשיתוף תנועת זכויות אדם כחולבן ובית ספר שדה כפר עציון, נשא ירון רוזנטל, המנהל מעורר ההשראה של בית הספר, נאום מרתק בו סיפר מדוע כרמי הערבים בגוש עציון מלאים בענבים שלא נבצרים. רק שבמסגרת הסכמי אוסלו, דאגו עסקני מפלגת העבודה להכניס סעיפים שלא יאפשרו לתוצרת פלסטינית להתחרות בתוצרת הישראלית, ולכן עד עצם היום לא מועברת תוצרת חקלאית מיהודה ושומרון לישראל. כך נוצרת מציאות אבסורדית בה בזמן שענבים עולים בשוק מחנה יהודה 7 שקלים לקילו, בכפרי יהודה ושומרון הם נמכרים ב-3 שקלים לקילו. ולכן, במקרים רבים לא שווה לחקלאים הפלסטינים לבצור את ענבים שלא ניתן למכור בישראל. כמעט במקביל, קיבוצים רבים קורסים כלכלית, לאחר שגם מנעמי מפא"י לא מספיקים להחזיק לאורך זמן את מי שביקשו להסתמך על משאבי המדינה במקום על עבודה קשה מול כוחות השוק.
מי מפסיד מזה? כולנו.
אזרחי ישראל שסובלים מיוקר המחיה.
תנועות ההתיישבות הציוניות שמתנוונות.
החקלאים הפלסטינים שלא מוכרים את סחורתם.
השלום (הכלכלי לפחות) שמבושש להגיע.
אז בפעם הבאה שינסו למכור לכם שהשמאל הוא זה שמנסה לקדם שלום / זכויות אדם / סולידריות חברתית, זכרו את ענבי הזעם שלא נבצרים.

בין מסילה למחילה
מדוע שרת המשפטים איילת שקד לא מקדמת בפועל את חוק יסוד: מדינת הלאום, למרות שהשר נפתלי בנט הקפיד לכלול אותו בהסכמים הקואליציוניים? מאמר שלי בעיתון בשבע.

12:50
למה קוראים להם ימים נוראים? כי אלו הימים בהם אנשים מתחרים מי סיים את תפילת מוסף יותר מאוחר. נורא.
הרשו לי לפתוח מקצה חדש: 12:50. כן. זו השעה בה התעוררתי ביום הנורא. נורא.
#סליחה

משה אמר
יופי, אז התעוררת ב-12:50, אבל איך העברת את שאר תפילות יום כיפור?
בקלות. ותודה למיכה גודמן על עוד ספר נהדר. עשה חשק לעבור על פניו ולקרוא.

מבחן האושפיזין
במדינת ישראל של היום קשה לפעמים לדעת אם אתה ספרדי או אשכנזי. לא חבל? אחרי הכל, אין מה להתבייש במוצא של כל אחד ואחת מאיתנו. לכל עדה יש את היתרונות שלה. אז מי שלא סגור על מה הוא, פיתחתי שיטה בדוקה: מוזמנים לצאת לסוכה ולבדוק מי האושפיזין שהגיע לבקר היום.

חו"ל או מועד 
כך נראה הפיד הישראלי הממוצע בפייסבוק. חג שמח!


8 תגובות:

  1. מה הקשר בין הענבים הפלסטינים שאינם נבצרים לבין השמאל? העובדה שמדינת ישראל אינה מאפשרת לפלסטינים למכור את תוצרתם בתחומה אבל מציפה את השטחים הפלסטינים בתוצרת ישראלית היא אחד ההיבטים המובהקים של הכיבוש. זה אגב אחד ההיבטים הבולטים של המשך השלטון הישראלי ברצועת עזה. לפלסטינים ברצועת עזה אין החופש ליבא וליצא לפי האינטרס הכלכלי שלהם. הם מחויבים לרכוש תוצרת ישראלית - ותוצרת עולמית המיובאת באמצעות ישראל. חברות כלכליות ישראליות מרוויחות מיליארדים רבים לשנה מהצפת השוק הפלסטיני בתוצרתן, זהו "שוק שבוי" שנאלץ לרכוש את התוצרת הזאת אם הוא רוצה ואם הוא לא רוצה. אם לא ידוע לך, זהו אחד ההיבטים העיקריים של התופעה ההיסטורית הידועה בשם "קולוניאליזם". למשל, במשך כמה וכמה דורות עמדו הבריטים על כך שהשוק בהודו יהיה שמור אך ורק לתוצרת בריטית ולהודים לא תהיה זכות ליבא ממקורות אחרים.

    השבמחק
    תשובות
    1. הקשר הוא הסכמי אוסלו. מי חתם עליהם הימין? או שגם אתה מגדיר את פרס ורבין כימין?

      מחק
    2. פרס ורבין חתמו הסכמים זמניים לחמש שנים. החמש שנים היו צריכות להסתיים בחודש מאי 1999, ואז היו ההסכמים כולם על כל הכתבו בהם נגמרים. גם הגבלות הסחר היו נגמרות. מי זה שהחליט להמשיך את ההסכמים הזמניים אחרי מאי 1999 ולהשאיר אותם בתוקף גם ב-2016? נתניהו.

      מחק
  2. "אז בפעם הבאה שינסו למכור לכם שהשמאל הוא זה שמנסה לקדם שלום / זכויות אדם / סולידריות חברתית, זכרו את ענבי הזעם שלא נבצרים".
    השמאל? השמאל הוא זה שמנסה לקבע את המצב הקיים של הכיבוש? לא שידוע לי. השמאל קורא לסיום הכיבוש, ליציאת ישראל מהשטחים הכבושים, ולאפשר לפלסטינים להקים מדינה עצמאית וריבונית - שזה כמובן כולל את הזכות ליבא לפלסטין סחורות חקלאיות ותעשיתיות מכל מקום שהפלסטינים יחשיבו ככדאי, וליצא סחורות פלסטיניות חקלאיות ותעשיתיות לכל מי שיהיה מעונין בהן. זה כמובן לא יבטיח אוטומטית שמדינת ישראל תרצה ליבא אליה ענבים פלסטיניים - אבל תהיה הדדיות. אם ישראל לא תרצה לקבל ענבים פלסטיניים, יוכלו הפלסטינים בתגובה לא לקבל אליהם את מוצרי התעשיה הישראלית. אם הפלסטינים לא יקבלו את מוצרי התעשיה הישראלית, יגרמו נזקים כבדים להרבה חברות ישראליות - ואז אולי החברות האלה יפעילו את השפעתן בחלונות הגבוהים לפתוח את השוק לענבים הפלסטינים.

    השבמחק
    תשובות
    1. שוב, השמאל הוא זה שדחף שבהסכמי אוסלו תהיה הגבלת הסחר עם הפלסטינים.

      מחק
    2. לכמו שאמרתי, הגבלה לחמש שנים בלבד, שהיו אמורות להסתיים בחודש מאי 1999.

      מחק
    3. למיטב ידיעתי ההסכמים עדיין בתוקף, ובוודאי הגבלת הסחר, שמלכתחילה לא הייתה צריכה להיות חלק מההסכם. גם לא לחמש שנים.

      מחק
  3. בקיצור - בפעם הבאה שינסו למכור לכם שהשמאל הוא זה שמנסה לקדם שלום / זכויות אדם / סולידריות חברתית, אז זה נכון. זה באמת מה שהשמאל מנסה לקדם.

    השבמחק