יום שלישי, 15 בנובמבר 2016

לא אקטואלי - 15.11.16

אנטי ביבי
חברים שמאלנים, תנו לי לגלות לכם משהו: נראה שמשום מה אתם וכמה חברים סימנתם את נתניהו כיתרון הגדול של הימין על פני השמאל. כאילו אם מחר תצליחו להפיל אותו, מחר השמאל יכבוש את השלטון בהליכה. אז יש לי משהו לספר לכם: עם כל הערכתי הרבה למדיניות שמוביל נתניהו בתחומים השונים, מבחינה אלקטורלית גרידא, נתניהו הוא יותר נטל מאשר נכס. אני מעריך שעם מנהיג אחר בראש הליכוד (לא פייגלין, לא התכוונתי אליך), יתכן והיינו רואים ליכוד הרבה יותר גדול מאשר 30 מנדטים (מספר שנחשב משום מה להישג אישי של נתניהו), ולא ארבע מפלגות המונות 54 מנדטים שבראשן עומדים אנשי ליכוד מובהקים (זוכרים מאיפה ליברמן, כחלון ובנט הגיעו, נכון? ובקרוב אולי נחזה גם בבוגי מקים מפלגה חמישית). בקיצור, שמאלנים יקרים, אם אתם רוצה להגיע לשלטון, פשוט תגדלו מנהיג. אגב, גם אנחנו בימין נשמח לפייט. זה יעשה לנו רק טוב. אנחנו בעד תחרות.

דיבת הארץ
3,000 שנה ועדיין טרנד. יש מצב שזה הטרנד הארוך בהיסטוריה האנושית? (וכאילו זה לא מספיק טוב, עיתון הארץ מפיח עוד ענן רעיל של שנאה ובאותה נשימה מפרסם מאמר מערכת עם וואחד דבשת)

בחירה חופשית
​רק שאני אבין: כל אלה שטענו שהידידות בין ישראל לארצות הברית חיונית להמשך קיומה של מדינת ישראל ולכן קראו שלא לבחור בנתניהו בגלל יחסיו העכורים עם אובמה, יקראו בבחירות הבאות להצביע לנתניהו לאור יחסיו הטובים עם טראמפ?​

מפגינים נגד תוצאות הבחירות וקוראים לעצמם דמוקרטים. דמוקרטים פח.

שמעון פרס, מאחוריך.
מחשבה א': זה השלב שטראמפ מסמס להילארי: ערה? או שמוקדם מדי?
מחשבה ב': יום שלישי, פעמיים כי רע. מאחל לעם האמריקאי שהבחירות הבאות ייערכו מוקדם ככל שניתן.

הפסקת אוכל

סימה סייג היא מנהלת הפרסום של מוזיאון ישראל. לרגל הביקור שלה בבלוג המסעדות מאכלי י-ם, החלטנו ללכת למקום המייצג את תפארת האמנות העממית, מסעדת דוויני, הפיתה בר הראשון בירושלים.

שלום וביטחון
השבוע קיימתי פגישה עם דיפלומט חדש שהגיע לאחרונה לירושלים ומבקש ללמוד על הסכסוך. במסגרת השיחה ביקשתי להסביר מה הישראלים רוצים. לשם כך הצגתי לו את תאוריית הצרכים של אברהם מאסלו. על פי תאוריה זו, קיימת פירמידה של צרכים, אשר מאורגנים על-פי סדר חשיבות. מרמה בסיסית של צרכים פיזיולוגיים בסיסיים (אכילה, שינה, ביטחון וכד') ועד הרמה הגבוהה ביותר של מימוש עצמי (אהבה, שלום, הכרה וכד'). רק כאשר רמה מסוימת של צורך מסופקת, האדם פונה להגשמת הרמה הגבוהה הבאה במעלה. התאוריה המקורית נועדה לשקף את צרכי ומניעי האדם, אך לטעמי היא נכונה גם ברמת העמים בכלל ובישראל בפרט. הישראלים אמנם רוצים שלום ורוצים שהעולם יאהב אותנו, אך זה לא יקרה כל עוד לא נחוש בטוחים בקיומנו. כשהישראלים רואים שהטרור התחזק דווקא כשממשלת ישראל עשתה את מאמצי השלום הגדולים ביותר, המסר ברור: לא יהיה שלום כל עוד לישראלים לא תהיה תחושת ביטחון.
הניסיון להפוך את הסדר, ולהביא ביטחון דרך שלום, לא הוכיח את עצמו, והישראלים מבינים את זה.

מ מו מוא מואז מואזי מואזין מאומן
צפייה מהנה
הצפייה בסרט אבינו השלים לי סרייה של צפייה בארבעה סרטים ישראלים חדשים ומצוינים בתוך חודש (על ישמח חתני, סופת חול ולעבור את הקיר אולי קראתם כבר בפוסטים נפרדים). כל אחד מהם מביא סיפור שונה של בועה ישראלית אחרת. כל אחד וסגנונו הוא. ולכל אחד מהם אתם צריכים ללכת. אלא אם אתם אישה בהריון, ואז אל תעיזו ללכת לאבינו. עד עכשיו כואבת לי הבטן. אז מי בא איתי ללהקה האחרונה בלבנון?

את הסופר-מון שלי קיבלתי 'מאחורי הגדר' של תיאטרון פסיק
עליית כהן
לאונרד כהן היה אמור למות במוצאי שבת בשעה שתיים. מבחינתי הוא נפטר בטרם עת.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה