יום שלישי, 22 בנובמבר 2016

לא אקטואלי 22.11.16

כשמגדל השן והר הבית נפגשו
שלושה ניסים נעשו ביהודה גליק: החלמתו מניסיון ההתנקשות, כניסתו לכנסת מהמקום ה-33 ברשימת הליכוד, והצלחתו להביא את בשורת הר בית ה' לציבורים חדשים בעם ישראל. כמו שמעידות הכתוביות מהראיון שקיים עם צמד היפסטריות תל אביביות, הנס השלישי עדיין לא הושלם...

חיבוק דוביבי
כרוניקה של יחסי לנתניהו: תומך. מתפרסם תחקיר נגדו החושף שערורייה חדשה. מתחיל לחשוב שאולי כדאי להחליף את נתניהו. שום דבר לא יוצא מהתחקיר. אני תומך יותר בנתניהו.
ויודעים מה? יש לי תחושה שאני לא לבד בימין שחש כך.
לתשומת ליבם של של כל מי שמנפיצים ברווזים עיתונאיים בתקווה שזה הדבר שיפיל את נתניהו ובסוף רק מחזקים אותו.

חנינת ביניים
כך בדיוק מטפלים בהפרה של הוראות הפתיחה באש: תחקיר משמעתי, בלי קמפיין פוליטי נגד החייל, ללא פרסום שמו ועם ענישה מידתית בהתאם לצורך.
המקרה הזה דומה למקרה של אלאור אזריה יותר ממה שנראה. ואגב: אני עדיין לא יודע אם אזריה אשם או לא, אבל העונש שלו הוא כבר קיבל. עכשיו הגיעה השעה לחון אותו.

שתו מים קרים
בנות מרצ: הרב אמר שנשים הן סנטימנטליות.
השופטת מרים נאור: אני אראה לו מה זה סנטימנטליות. אה!!!! סנטימנטליות! למי קראת סנטימנטליות??????????????
(ובינתיים בפינה יושבת שרת המשפטים הלא סנטימנטלית ומחככת ידיים בהנאה)

הפסקת אוכל
בימים שלישי עד שבת ייערך לראשונה בירושלים פסטיבל מסעדות פתוחות (קישור בתגובה הראשונה). לטובת העניין הוספתי לבלוג מאכלי י-ם תווית זמנית בה תוכלו למצוא את המסעדות המשתתפות בפסטיבל וכבר נסקרו בבלוג. שלא תגידו שלא דואגים לכם פה.
איך מכל השמות בעולם, קיבלתי את השם יריב?
שתי אצבעות מצד"ל
נכון שהסרט 'הלהקה האחרונה בלבנון' הוא מצחיק ומטופש (במובן הטוב של המילה), אבל הוא לא מטופש כמו הדרך בה נעשתה היציאה מלבנון. לראייה: יוצרי הסרט לא שכחו את לוחמי צד"ל. אה כן, לכו לראות.

הרבה קדנציות, מעט שנים
מברוק לבנימין נתניהו על הפיכתו היום לראש הממשלה שמכהן ברציפות הכי הרבה זמן. יש כמה שמאלנים (וגם ימנים) שזה משגע אותם, שאותו ראש ממשלה (ובטח אם קוראים לו ביבי) מכהן ברציפות כבר יותר משבע שנים, אבל אותי מטריד עניין אחר: מאז קום המדינה לא היה אף לא ראש ממשלה אחד שכיהן ברציפות 8 שנים - 2 קדנציות מלאות.
הנתון הזה זועק עוד יותר כאשר משווים אותנו לארצות הברית, בה השיטה הנשיאותית מעניקה סמכויות גדולות הרבה יותר לראש המדינה, מציאות שהביאה לכן להגבלת כהונה של שתי קדנציות שנמשכות תמיד 8 שנים (בתנאי כמובן שהנשיא נבחר שוב לאחר 4 שנים). לעומת זאת בישראל השיטה הפרלמנטרית מגבילה את כוחו של ראש הממשלה הרבה יותר. כנגזרת מכך, ראש הממשלה יכול לקדם פחות נושאים באותה תקופת זמן, וקציבת כהונה כמעט אינה רלוונטית.
איני בא לומר שמה שמתאים לארצות הברית מתאים לישראל. ברור שהשיטה הפרלמנטרית מתאימה לישראל יותר מאשר השיטה הנשיאותית. עם זאת המציאות הקיימת גורמת לחוסר יציבות וקשיי משילות כמעט לכל ראש ממשלה שעבר פה. ראש ממשלה שכן רוצה לשרוד בראש הפירמידה לאורך זמן, נאלץ לעסוק במלחמות פוליטיות בלתי נגמרות וללכלך את ידיו באופן כזה שאף אחד מאזרחי המדינה לא אוהב לראות אצל ראש הממשלה. כמובן שכל זה בא על חשבון עיסוקו של ראש הממשלה בקידום נושאים מהותיים יותר, אבל זו השיטה ואלה התמריצים שהיא מביאה איתה.
רוצים שראש הממשלה יהיה יותר מנהיג ופחות פוליטיקאי? רוצים ממשלה שעוסקת יותר בקידום מדיניות ופחות במאבקי הישרדות? רוצים לדבר על הגבלת כהונה לראש ממשלה? אז קחו בחשבון שלשם כך יידרשו כמה שינויים. לדוגמא זו, שבמבט ראשון יכול להיות שלא כולם יאהבו. רק אומר.

לא אשמתי

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה