יום ראשון, 8 בינואר 2017

לא אקטואלי - 8.01.16

שיעור באזרחות
יהיה אשר יהיה פסק הדין: המשפט נגד אלאור אזריה הוא לא פחות משיעור באזרחות. שיעור מחורבן.
כי מזה שראשי מערכת הביטחון חורצים את דינו של החייל לפני סיום התחקיר, אפשר ללמוד איך מתעלמים מחזקת חפות.
כי מזה שהתביעה מאשימה חייל שירה במחבל ברצח, אפשר ללמוד מהי תפירת תיק.
כי מזה ששר הביטחון משווה את החייל שירה במחבל לדאעש, אפשר ללמוד מהי הסתה פרועה.
כי מזה שהמפקד בשטח לא שולט באירוע אפשר ללמוד מהי לא מנהיגות.
כי מזה שצה"ל מגייס פרקליט בכיר לשירות מילואים בשירות התביעה אפשר ללמוד מהי לא סנגוריה ציבורית.
כי מזה שהרמטכ"ל מביע עמדה לגבי החייל יום לפני פרסום הכרעת הדין, אפשר ללמוד איך משבשים הליכי משפט.
כי מזה שארגון זכויות אדם (עאלק) מוציא סרטון ערוך ללא פסקול (עד היום, אגב), אפשר ללמוד כיצד מנוצל לרעה אקטיביזם אזרחי.
כי מזה שהמערכת נכנסת להיסטריה מסרטון שעולה לרשת אחרי כשצה"ל כבר ממילא מטפל בנושא, אפשר ללמוד פרק בפופוליזם טהרני.
כי מזה שהמערכת כולה מתגייסת להפיל תיק על חובש קרבי שאולי עשה טעות, אפשר לשכוח משוויון בפני החוק.

לעולם בעקבות השלג
אז למה מחכים? #יורחב_אתר_החרמון
מסיבה טובה
רוצים לאחד את העם? בטלו את כיכר רבין. שום דבר טוב לא יצא משם עד היום.

במקום פרוטוקול
השבוע, ממש במקביל להקראת פסק הדין במשפט אזריה, נערך דיון בוועדת החוקה של הכנסת על תיקון להצעת חוק של ישראל ביתנו הנוגע לפסילת מפלגות. אני הייתי שם לייצג את עמדת המכון לאסטרטגיה ציונית ואלו הדברים שאמרתי. משום מה, כשסיימתי את הדברים, חברי הכנסת מהשמאל שהיו שם יצאו עליי. הנה מה שאמרתי שם. אולי אתם תבינו למה כעסו חברי האופוזיציה?
לפני עשר שנים, הגיש חבר הכנסת זבולון אורלב, הצעת חוק דומה. בעקבות הצעת החוק, ערך הממ"מ, מרכז המידע והמחקר של הכנסת, מחקר משווה על הפסקת כהונתם של חברי פרלמנט ברחבי העולם.
במחקר, שכלל 16 מדינות אירופאיות, נמצא כי אין לאותה הצעת חוק מקבילות במדינות שנסקרו להפסקת כהונה. יתרה מכך, במחקר לא נמצאו הסדרים מקבילים למניעת התמודדות לפרלמנט בדומה לסעיף 7א' בחוק יסוד הכנסת.
אלא שאותו מחקר של הממ"מ מצא כי קיימים מנגנונים אחרים, לעתים מחמירים הרבה יותר: איסור על הקמת מפלגה או סירוב לרשום מפלגה או פסילת מפלגה בידי בית הדין לחוקה. כך שלמעשה, הפעלת חסמי כניסה לפרלמנט בפני גורמים עוינים מלכתחילה, מייתרת את מניעת התמודדותם או הדחתם בשלבים מאוחרים יותר!
בימים אלה, אנו שוקדים במכון לאסטרטגיה ציונית על מחקר משלים ומעודכן. הדוגמאות שאביא כעת מבוססות הן על המחקר של הממ"מ והן על נתוני המחקר של המכון:
1. בגרמניה, בית המשפט החוקתי מוסמך להוציא מפלגה אל מחוץ לחוק, גם בזמן שהיא מכהנת בפרלמנט ואף לאסור את פעילותה החוץ פרלמנטרית!
2. בספרד, החוק ,משנת 2002 - לא בדיוק שנות החמישים, מאפשר הוצאת מפלגות אל מחוץ לחוק, באמצעות החלטה של בית המשפט העליון, עליה לא ניתן לערער. חוק זה שימש לפסילת המפלגה הבאסקית ב-2003.
3. בצרפת הסמכות לפסילת מפלגות נתונה בידי הנשיא, ונעשה בה שימוש מספר פעמים, לאחרונה ב-2002.
4. בבלגיה אין חוק, אבל ב-2004 הוציא בית המשפט צו שפסל מפלגה פלמית קיצונית. מקרה דומה קרה בהונגריה ב-2009. אגב, החלטה זו אושררה על ידי בית הדין האירופאי לזכויות אדם.
5. בסלובקיה, החוק משנת 2005, שר הפנים רשאי לסרב לרשום מפלגה ובית המשפט העליון רשאי לפסול מפלגה קיימת.
[בשלב זה מיכל רוזין שניהלה את הדיון במקום בני בגין שיצא להצבעה קטעה אותי בחוסר נחת בולט וביקשה שאסיים. אז דילגתי עד לאחר הסוגריים
6. הפסילה האחרונה של מפלגה שאנו מכירים היא מדרום קוריאה בשנת 2014.
7. מדינות נוספות: צ'כיה, רומניה, מקדוניה, אוסטריה, פולין, אסטוניה, לטביה, הולנד.
על כן אין להתפלא שכעת אנחנו נדרשים לצורך להפסיק את כהונתם של חברי כנסת מכהנים.]
השורה התחתונה: את המציאות שהביאה להצעת החוק הנוכחי גרם בית המשפט העליון, שבחר להתייחס לסעיף 7א' בחוק יסוד כאות מתה. על כן, כל תיקון בחוק ללא שינוי מדיניות בית המשפט העליון אינו שווה הרבה.
מוצע בזאת כי חברי הבית וחברי ועדת החוקה יזמנו להמשך הדיונים את נשיאת בית המשפט העליון.
בשלב זה מיכל רוזין, יעל גרמן, זוהיר בהלול ויתר הח"כים מהשמאל קצת תקפו את דבריי. אבל זה בסדר, רוברט אילטוב, שולי מועלם ועודד פורר היו שם כדי להגן עליי, ולכו תדעו, אולי גם יאמצו את הרעיון לקראת המשך הדיונים בהצעת החוק, שאגב, אושרה לקריאה ראשונה.

הפסקת אוכל
לאן נעלמו הכוסות שלנו? תכירו את לילך. היא אחת הבעלים של השרגא קפה, שעורך כל מיני אירועים מגניבים. נניח כמו לארח סעודת טעימות קוריאנית בהובלת הבלוגרית נעמה גאון. את ההסבר למעשה הוירטואוזי שעושה לילך בווידאו, תוכלו לקרוא בפוסט המשובח שכתבה יערה עבור מאכלי י-ם.

בית הזכוכית של הארץ
חבל שעיתון הארץ לא עשה בדיקה דומה על הכתבות הראשיות שלו. זה בטח היה נראה משהו כזה - כיבוש, ביבי, אפרטהייד, גזענות, שרה, פאשיזם, פלסטין, קץ הדמוקרטיה, דרוקר, מתנחלים, נאציזם, ביביתון, אובמה הגבר, הגדה המערבית, קלגסים, גלידת פיסטוק, צעירים, אבנים הושלכו...

תחבורה המונית
תודה לאגד ירושלים שזרקו את תושבי העיר מתחת לגלגלים ויצרו לי חברויות חדשות עם שלל נהגי מוניות. העם עם גטקסי. מוזמנים להצטרף (ולקבל קוד הנחה של 400 ש"ח)!

אי הבנות
ממחקר מעמיק שלא באמת ערכתי עולה שיש שני סוגי אנשים: אלו שמשאירים את הוויים הכחולים בווצאפ ואלו שלא. בשלב זה אקרא לשתי הקבוצות כך: בנים ובנות.

נראה לי די מאושר בסך הכול.
שאלת תם
אז נוביגוד זה בעצם סילבסטר לאנשים שאין להם את מי לנשק?

2 comments:

  1. שינוי מדינויות בית המשפט העליון בהחלט יכל להביא לפסילת הרשימה הערבית המשותפת כולה - או חלקים ממנה, שזה אותודבר כי פסילת חלקים ממנה יביא מיידית להחרמת הבחירות על ידי החלקים שלא נפסלו. התוצאה תהיה החרמה כוללת של הבחירות לכנסת במגזר הערבי בישראל, כאשר תחנות הקלפי יהיו ריקות ושוממות וכל ערבי שירצה לבוא להצביע יחשב בציבור כ"בוגד". השלב ההגיוני הבא יהיה הודעה של האזרחים הערבים בישראל על הקמת פרלמנט נפרד משלהם ואי הכרה בחוקי הכנסת. ואפשר לחשוב על עוד כמה שלבי הסלמה. האם זאת תוצאה רצויה? אולי בכל זאת כדאי שבית המשפט העליון ימשיך במדיניותו הנוכחית? כמו שיכולים לשבת בכנסת מפלגות לאומניות יהודיות ומפלגות דתיות יהודיות, יכולות לשבת בה גם מפלגות לאומניות ערביות ומפלגות דתיות מוסלמיות.

    השבמחק
    תשובות
    1. עד כה נפסלו מהתמודדות רק מפלגות יהודיות. לא רואה חשש לאפליה...
      חוץ מזה, שערביי מזרח ירושלים בוחרים שלא להצביע בבחירות המוניציפליות כבר 50 שנה ולא ראיתי שזה הביא אותם לאיזשהו מקום טוב.

      מחק